אם חשבתם שלא צריך לחתום על הסכם יחסי ממון לפני שמתחתנים מאחר וקיים חוק המסייג נכסים מאיזונם כאשר הם נצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין, או נכסים שנתנו במתנה או בירושה, נראה כי יש לשקול מחדש סברה זו.
החוק המדובר הנו חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג (1973) החל על כל בני הזוג שנישאו מיום 1/1/74 ואילך.
בהתאם לחוק, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט- נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
לכאורה, החוק מגן על נכסים שנצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין או שנתקבלו במתנה וירושה. ברם, פסיקת בתי המשפט בישראל משתנה ולאט לאט מסייגת את החוק.
לאור הפסיקה, החל משנות ה- 90 דומה כי גם נכסים שלא נרכשו במהלך הנישואין על ידי מאמץ משותף אלא הגיעו לידיו של אחד מבני הזוג קודם לנישואין או בדרך של מתנה וירושה, אפשר שיטמעו ברכוש המשותף ויאוזנו בין בני הזוג.
מגמה זאת אושרה על ידי בית המשפט העליון שקבע כי:
"רוח העידן... הינה להכיר בשיתוף בנכסים, ואף שהובאו לנישואין ע"י צד אחד... זאת כאשר בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת במשך שנים כה רבות מבלי שקיים סכסוך גלוי ביניהם, או התבטאות מפורשת של מי מהם ביחס לכוונותיו של צד אחד לשמור לעצמו את הרכוש שהביא עימו בין בעת הנישואין בין במהלך הנישואין".
תחילה היתה זו דירת המגורים "קן המשפחה" שהוטמעה בין יתר הנכסים שנרכשו על ידי הצדדים במאמץ משותף ואוזנה בעת פקיעת הנישואין.
לאחרונה נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופן צבי ויצמן בפסק דין מיום 5/12/07) כי לא רק דירת המגורים יכולה להיטמע בין "הנכסים החיצוניים" וכי גם מניית "דן" שנרכשה על ידי הבעל קודם למועד הנישואין בין בני הזוג, תאוזן בין הצדדים.
נראה כי כיום אין הבדל עקרוני בין סוגי הרכוש שיכולים להיטמע בנכסים שהושגו במאמץ משותף. כאשר תא משפחתי מתפרק לאחר קיום חיי נישואין הרמוניים, קיימת ההנחה שהרכוש המצוי בידי שני בני הזוג הינו בבעלותם המשותפת, ונטל הראיה ירבוץ על הצד המנסה להכחיש זאת, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבולוף.
רוצים להבטיח שהנכסים שנצברו על ידכם טרם הנישואין ( או שהתקבלו במתנה וירושה) יוותרו בידיכם בעת פקיעתם- ממליצה הכותבת לערוך הסכם יחסי ממון טרם הנישואין.
הכותבת, עו"ד סיגל קידר ברטלר LLM, מתחמחה בתחום המעמד האישי ובכלל זה בין היתר בנושאי גירושין, עזבונות וסכסוכי משפחה.
משרד עורכי דין ברטלר מבקש להבהיר בזאת כי אין לראות במאמר זה משום ייעוץ ו/או חוות דעת מכל סוג שהוא. האמור לעיל נכתב על דרך התימצות בלבד. כל מקרה יש לשקול לגופו.
החוק המדובר הנו חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג (1973) החל על כל בני הזוג שנישאו מיום 1/1/74 ואילך.
בהתאם לחוק, עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט- נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
לכאורה, החוק מגן על נכסים שנצברו על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין או שנתקבלו במתנה וירושה. ברם, פסיקת בתי המשפט בישראל משתנה ולאט לאט מסייגת את החוק.
לאור הפסיקה, החל משנות ה- 90 דומה כי גם נכסים שלא נרכשו במהלך הנישואין על ידי מאמץ משותף אלא הגיעו לידיו של אחד מבני הזוג קודם לנישואין או בדרך של מתנה וירושה, אפשר שיטמעו ברכוש המשותף ויאוזנו בין בני הזוג.
מגמה זאת אושרה על ידי בית המשפט העליון שקבע כי:
"רוח העידן... הינה להכיר בשיתוף בנכסים, ואף שהובאו לנישואין ע"י צד אחד... זאת כאשר בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת במשך שנים כה רבות מבלי שקיים סכסוך גלוי ביניהם, או התבטאות מפורשת של מי מהם ביחס לכוונותיו של צד אחד לשמור לעצמו את הרכוש שהביא עימו בין בעת הנישואין בין במהלך הנישואין".
תחילה היתה זו דירת המגורים "קן המשפחה" שהוטמעה בין יתר הנכסים שנרכשו על ידי הצדדים במאמץ משותף ואוזנה בעת פקיעת הנישואין.
לאחרונה נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופן צבי ויצמן בפסק דין מיום 5/12/07) כי לא רק דירת המגורים יכולה להיטמע בין "הנכסים החיצוניים" וכי גם מניית "דן" שנרכשה על ידי הבעל קודם למועד הנישואין בין בני הזוג, תאוזן בין הצדדים.
נראה כי כיום אין הבדל עקרוני בין סוגי הרכוש שיכולים להיטמע בנכסים שהושגו במאמץ משותף. כאשר תא משפחתי מתפרק לאחר קיום חיי נישואין הרמוניים, קיימת ההנחה שהרכוש המצוי בידי שני בני הזוג הינו בבעלותם המשותפת, ונטל הראיה ירבוץ על הצד המנסה להכחיש זאת, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבולוף.
רוצים להבטיח שהנכסים שנצברו על ידכם טרם הנישואין ( או שהתקבלו במתנה וירושה) יוותרו בידיכם בעת פקיעתם- ממליצה הכותבת לערוך הסכם יחסי ממון טרם הנישואין.
הכותבת, עו"ד סיגל קידר ברטלר LLM, מתחמחה בתחום המעמד האישי ובכלל זה בין היתר בנושאי גירושין, עזבונות וסכסוכי משפחה.
משרד עורכי דין ברטלר מבקש להבהיר בזאת כי אין לראות במאמר זה משום ייעוץ ו/או חוות דעת מכל סוג שהוא. האמור לעיל נכתב על דרך התימצות בלבד. כל מקרה יש לשקול לגופו.
הכותבת, סיגל קידר ברטלר, עו"ד LLM, עורכת דין במשרד יעקב ברטלר, עורכי דין, המתמחה, בין היתר, בדיני מעמד אישי. http://www.brettler-law.co.il
טל: 03-5619640 פקס: 03-5619639
טל: 03-5619640 פקס: 03-5619639
