פחות סיבוכים בניתוח מעקף קיבה המבוצע באמצעות רובוט 

שימוש ברובוט לניתוחי מעקף קיבה מקטין את מספר הסיבוכים המידיים (תוך חודש מיום הניתוח) לעומת ניתוח רגיל. באמצעות הרובוט הופך ניתוח מעקף קיבה, שהוא ניתוח בטוח יחסית, לניתוח בעל בטיחות גבוהה מאד. "הקטנת כמות הסיבוכים מכסה מבחינת העלות את הניתוח היקר" קובע ד"ר וילסון מהמרכז לניתוחים מטבוליים ובריאטריים ביוסטון, טקסס. המחקר הוצג בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית.

ד"ר וילסון ושותפיו למחקר בדקו את התוצאות של 1695 מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי באמצעות הרובוט דה-וינצי בין השנים 2003-2011 במספר מרכזים בארה"ב: יוסטון, טקסס, בנגור, מיין, ואורלנדו, פלורידה. כל החולים לקו בהשמנת יתר חולנית לפני הניתוח עםBMI  ממוצע של 48. המנתח במיין ביצע את הניתוח באמצעות הרובוט אך נעזר ברופא מומחה נוסף. בשני המרכזים האחרים ביצעו הרופאים את הניתוח ע"י הפעלה עצמית של הרובוט. מכיוון שהרובוט אינו מסוגל להשתמש במהדק סיכות לצורך חיבור הרקמות, נעשה חלק זה של הניתוח בצורה ידנית, בכל המרכזים, דרך פתח הכניסה של הלפרוסקופ.

לא היו מקרי מוות כתוצאה מהניתוח בחודש הראשון לאחר הניתוח, והמספר הכללי של מקרי המוות נמוך מ-0.2% שהוא האחוז המקובל בניתוחי מעקף קיבה לפרסקופיים.

סיבוכים מוקדמים דווחו ב-1.5% מהמנותחים וכללו  3 מקרי דלף (0.12%), 3 מקרי אבסס (0.12%), ו-14 דימומים שהצריכו עירוי דם. ב 4 מנותחים (0.2%) ניצפו היצרויות. בדיווח משנת 2009 על ניתוחי מעקף קיבה לפרוסקופיים ללא רובוט ב- 14,451 מטופלים בכל רחבי ארה"ב, היה אחוז הסיבוכים קצת למעלה מ-5%.

לגבי סיבוכים מאוחרים דווח על 81 מנותחים שאושפזו מחדש (4.8%) ו-46 שנדרשו לניתוח חוזר (4.6%). הסיבות העיקריות לניתוח חוזר היו חסימות מעיים (17), זיהומים (5), דימומים (18) ו 6 ניתוחים חוזרים לבירור סימפטומים בלתי ברורים שלא מצאו בעיות מיוחדות.

ההשוואה בין שתי הקבוצות איננה מדויקת מפני שמספר המנותחים שונה ואין התאמה מלאה בין הנתונים הדמוגרפיים (משקל, גיל מין) של המנותחים בכל קבוצה. יתר על כן, ניסיונם של המנתחים בקבוצה הרובוטית קרוב לוודאי גבוה יותר בהשוואה לקבוצה של כל הניתוחים בארה"ב .

מה שניתן להסיק בוודאות מהמחקר החדש על השימוש ברובוט הוא העובדה שמנתח מומחה המסתייע ברובוט יכול להגיע לתוצאות אופטימליות של הניתוח. בנושא זה יש לקחת בחשבון את המגבלות של הניתוחים הרובוטיים: הפרוצדורות נמשכות יותר זמן, ודורשות עקומת למידה שהיא בדרך כלל ארוכה יותר מעקומת הלמידה לניתוח לפרוסקופי רגיל. עלות הניתוח גבוהה בהרבה שכן מחירו של רובוט הוא  מעל מיליון דולר והמכשור (החד פעמי ברובו) לניתוח יחיד עולה בין 1000-1500 דולר.

זמן הניתוח היה בין 104-156 דקות כשזמן הניתוח הקצר היה במרכז הרפואי הפרטי בו יש הקפדה גבוהה על לוחות הזמנים, והזמן הארוך ביותר במרכז בטקסס בו כל הניתוחים היו גם למטרת הדרכה, ולכן התארכו. ד"ר וילסון מציין שזמני הניתוח התקצרו בהרבה עם הזמן ונעים כעת בין 60-90 דקות, בכל המרכזים.

מקרים השוואתיים נוספים בנושא מציגים אוסף של נתונים שפורסמו לגבי מספרים קטנים של מנותחים במרכזים שונים בארה"ב.  המחקר המקיף ביותר פורסם בסתיו האחרון וקבע שלמנותחים בריאטריים שנותחו באמצעות רובוט היה מספר קטן יותר של היצרויות באזור ההשקה, אך לא נמצאו הבדלים בכמות הדלפים שלאחר הניתוח, בתופעות הלוואי, בזמן הניתוח, או בזמן האישפוז. התוצאות התבססו על סדרת ניתוחי מעקף מסוג LRYGB ב-1686 מנותחים.

הדרך הנכונה, על פי דעת החוקרים לבצע השוואה אמינה בין סוגי הניתוחים היא לחלק את אוכלוסיית המנותחים אקראית לשתי קבוצות: רובוטית ולפרוסקופית. מכיוון שההבדלים בין שני סוגי הניתוחים אינם גדולים, קרוב לוודאי שיידרש איסוף של כמות גדולה מאד של נתונים כדי לבסס את ההבדלים מבחינה סטטיסטית.