הקשר בין צורת אכילה לבעיות פסיכוסומטיות 

אכילה מהירה או אכילה עד מלאות מקובלים כגורמים העלולים לגרום לעליה בגורמי סיכון מטבוליים, כולל השמנת יתר. נבדק הקשר בין סוגי התנהגות שונים הקשורים באוכל ובין תופעות פסיכוסומטיות שונות. אנשים הנוטים לאכול עד הרגשת מלאות, ואלו שאוכלים במהירות גבוהה הם בעלי סיכוי גבוה לסבול מבעיות פסיכוסומטיות. לקבוצה זו של אנשים יש גם נטייה למזון בעל טעמים חזקים.

מטרת המחקר:

לחץ נפשי ונטייה למאכלים בעלי טעמים חזקים יכולים להשפיע על צורת האכילה. אנשים עם בעיות פסיכוסומטיות הם בעלי נטייה גדולה יותר לדיכאון וחרדה. אנשים שאוכלים במהירות, או אלו שאוכלים עד הרגשה של מלאות הם בעלי נטייה גבוהה יותר לתופעות פסיכוסומטיות. מטרת המחקר היא לבדוק קבוצת אנשים גדולה כדי לנסות למצוא את ההקשרים שבין סוגים מסוימים של התנהגות אכילה ובין תופעות פסיכוסומטיות או הנטייה למזון בעל טעמים מודגשים.

תכנון המחקרותוצאותיו:

המחקר נערך ביפן ונבדקו  בו כ-12,000 משתתפים: 8240 נשים שממוצע גילן היה 51.6 שנים ו- 2955 גברים שגילם הממוצע – 52.9 שנים. הנבדקים התבקשו לענות על שאלון פשוט על צורת החיים שלהם ועל בעיות בריאותיות. בין היתר נשאלו הנבדקים אם הם נוטים לאכול עד הרגשת מלאות, ואם הם אוכלים מהר יותר מאנשים שהם מכירים בסביבתם. גורמים בריאותיים שיכולים להיות קשורים למחלות פסיכוסומטיות נבחרו באקראי מתוך שאלון כללי על בעיות בריאות. הגורמים שנבחרו קשורים לבעיות נפשיות או לבעיות פסיכוסומטיות. ה"מחלות" שנבדקו היו: עומס נפשי, הפרעות שינה, נטייה להפרעות בקצב הלב, שלשולים, פסימיזם, שכחה, כעס, יחסים בינאישיים לא תקינים, עייפות, מעי רגיז, קשיון בכתפיים, וכאבי גב (לומבגו) וכן נבדקה נטייה לאוכל עם טעמים מודגשים.

הגברים והנשים חולקו ל-4 קבוצות: )1)קבוצת הנבדקים שלא אוכלת עד מלאות ולא אוכלת מהר – כמחצית מהמשתתפים, גם אצל הנשים וגם אצל הגברים; (2) קבוצת הנבדקים שאוכלים עד להרגשת מלאות אך אינם אוכלים מהר; (3) קבוצת הנבדקים שאוכלים מהר אך אינם אוכלים עד מלאות; (4) קבוצת הנבדקים שגם אוכלים מהר וגם עד הרגשת מלאות – קבוצה שממוצע הגילים שלה היה הנמוך ביותר.

גם אצל הגברים וגם אצל הנשים נמצא קשר מובהק בין צורת האכילה ומספר המחלות הפסיכוסומטיות והנטייה למזון עם טעמים מודגשים.  גם אצל הגברים וגם אצל הנשים שלא אכלו מהר ולא אכלו עד מלאות, נמצאה נטייה קטנה יותר משמעותית מאשר ביתר הקבוצות.

דיון ומסקנות:

לדעת החוקרים, הבעיות הפסיכולוגיות הן גורם בעל חשיבות גבוהה באכילה ובבעיות מטבוליות, הבאות לידי ביטוי במחלות פסיכוסומטיות. הנבדקים שהרגלי האכילה שלהם היו קשורים בבעיות פסיכוסומטיות התלוננו על 3 סוגי מחלות: כאבים במקומות שונים בגוף, הפרעות תפקוד של חלק מאיברי הגוף (למשל, הפרעות קצב, שלשולים, מעי רגיז), ועייפות.

השכיחות הגבוהה יחסית של בעיות פסיכוסומטיות באוכלוסייה שנבדקה מאפיין כנראה את אורח החיים העירוני ביפן. האכילה עד להרגשת מלאות והאכילה המהירה, שתיהן קשורות בלחץ נפשי  מוגבר. לחץ זה יכול להיות מועצם ע"י בעיות נפשיות נוספות כגון דיכאון וחרדה, שביחד גורמים להעלאת התדירות למחלות פסיכוסומטיות. ההעדפה למזון עם טעמים מודגשים קשורים בדרך כלל למזון עשיר יותר מבחינה קלורית ומשביע יותר. בנוסף, צריכה מוגברת של מלח מעלה את לחץ הדם ומעודדת שתיה של משקאות ממותקים. בנוסף, מצבי לחץ לא רק מעלים את כמות המזון שאנשים צורכים, אלא גם מסיטים את הרכב המנות לטובת מזון עשיר יותר בשומן. מכאן, שאותם אנשים שאוכלים תחת השפעת לחץ (ואוכלים מהר ועד הרגשת מלאות) הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעלייה במשקל ולסיכונים מטבוליים.

המחברים סבורים שהרגלי האכילה הלא נכונים שנבדקו במחקר יכולים להוות סמנים מוקדמים למצבי לחץ, שבסופו של דבר יביאו לעלייה במשקל. בחירת מזון בעל טעמים מתונים יותר כדרך חיים, יכולה להוריד את הדחפים לאכילה מוגברת ולעליה במשקל.