אכילה אינטואיטיבית במתבגרים : מה הקשר שלה עם הפרעות אכילה 

אכילה אינטואיטיבית, כלומר אכילה המתבססת על רעב ושובע, מקובלת כסוג אכילה בריאה, יעילה, וכזו המשמשת תחליף יעיל לשיטות אחרות של שמירת המשקל. המחקר מצא כי הן נשים והן גברים שאכלו על פי צרכי הגוף שלהם לא נזקקו להתמודד עם בעיות אכילה בלתי סדירה. נשים שהצהירו כי הן מפסיקות לאכול במצב של שובע לא הגיעו למצבים של אכילת יתר כפייתית או דיאטה תמידית. המחקר מדגיש כי כדי להשיג התייחסות בריאה למשקל הגוף יש חשיבות לחנך את בני הנוער לאכילה אינטואיטיבית.  

מבוא:

חוקרים סבורים שלבני האדם ישנם סימנים פנימיים מובנים המווסתים את צריכת המזון לשם קיום שווי משקל אנרגטי מיטבי.  למשל תינוקות החל מגיל 6 שבועות מרגישים מתי הם זקוקים למזון ומתי הם שבעים. בנוסף מצאו חוקרים, כי האות הפנימי המווסת רעב ושובע יכול בקלות להיות מושפע מגורמים חיצוניים, שאחד מהם הוא לחץ מצד ההורים. בקרה של ההורים על כמות המזון שהילד אוכל, מעבירה את השליטה ברעב ובשובע מהילד (אות פנימי) להורים (אות חיצוני). למשל, ילדים שחונכו "לנקות את הצלחת" יכולים לפרש את הרגשת השובע כפעולה חיצונית של "ניקוי הצלחת" ולא כשובע פיסיולוגי. בנוסף, מאכלים מסוימים שאסורים על ילדים, יכולים להפוך למזון נחשק יותר, ולהיפך – מאכלים שמעודדים ע"י ההורים, יהפכו למזון שנוא.

נמצא שהחלפת האותות הפנימיים של רעב ושובע אצל ילדים, באותות חיצוניים (הורים או מטפלים) מקושרים ישירות עם עלייה במשקל. גורמים אחרים המשפיעים על עליה במשקל הם מניעת סוג מסוים של מזון, אכילה שלא מתוך רעב, ואכילה כתגובה לרגשות. כלומר ניתן לקבוע שהיכולת להשתמש ברעב ובשובע פיסיולוגיים לצורך ויסות מאזן האנרגיה בגוף, היא תכונה מולדת. כאשר השימוש ביכולת מולדת זו הולך וקטן בשל לחצים חיצוניים, צריכת מזון הופכת להיות תלויה בהרגלים נרכשים ולא בריאה. הגורמים האישיים המשפיעים על אכילה מחולקים ל- 3 קבוצות: גורמים פיסיולוגיים (רעב ושובע המושפעים עם הגיל גם ע"י גידול הקיבה); גורמים רגשיים (אכילה בגלל עצבות, שעמום, ומצבים רגשיים אחרים); וגורמים סביבתיים (אוכל המושפע מידית מגורם חיצוני כגון ריחות).

אכילה אינטואיטיבית בילדים מתרכזת באכילה מתוך גורמים פיסיולוגיים כגון רעב ושובע, מבלי להתייחס לגורמים רגשיים או סביבתיים. הוצע בספרות שעל מנת להקטין את ה"התעסקות" באוכל, יש לאפשר לאכול בכל זמן שרוצים, ולא להגביל את המזון על פי הערכים התזונתיים או הקלוריים שלו. אכילה אינטואיטיבית הוכחה במספר מחקרים  כגורם בעל השפעה חיובית על דיאטות, והוכחה כמשפרת את בריאותם של הנבדקים הן מבחינה פיסית והן מבחינה נפשית. יתר על כן, אכילה אינטואיטיבית נקשרת עם שיפור במצבו הגופני של המטופל כגון ירידת BMI, וירידה בכמויות הכולסטרול ובלחץ הדם, שבהכללה מהווים גורמי סיכון לתחלואה לבבית. בנוסף, נמצאה גם השפעה על הנפשי של המטופלים: אנשים שאוכלים אינטואיטיבית מרגישים טוב יותר לגבי עצמם בכלל ולגבי גופם בפרט וסובלים פחות מדיכאון, בהשוואה לאנשים האוכלים באופן בלתי מסודר.

נושא המחקר:

המחקר עוסק באספקטים נוספים של אכילה אינטואיטיבית שלא נחקרו עד כה:

• הקשר בין אכילה אינטואיטיבית, BMI , ומעמד סוציו-אקונומי בצעירים בעלי מוצא אתני מגוון.
• מציאת הקשר בין האספקטים הנ"ל ובין דיאטות כרוניות, התנהגות לא תקינה בהקשר ל"סופר דיאטות", ואכילת יתר כפייתית.

תוצאות המחקר:

המחקר כלל 1030 גברים ו-1257 נשים בגיל ממוצע 25.3. יותר גברים מנשים דווחו שהם בוטחים בגוף שלהם בנוגע לכמות המזון שהם אוכלים. היתרון שבאכילה האינטואיטיבית והחסרונות שבאכילה עם דחפים חיצוניים התבטאו ב- BMI  של משתתפי המחקר – הן הנשים והן הגברים. הגברים והנשים שאכלו על פי דפוסים אינטואיטיביים כמעט ולא היו נתונים להשפעת הגורמים השליליים של אכילה מתוף דחף חיצוני, כגון אכילה רגשית.

מסקנות:

יש להמשיך ולחקור את האכילה האינטואיטיבית אצל מתבגרים. למרות הכמות הקטנה יחסית של מידע בנושא, מסתמנת המגמה הקובעת שלאכילה אינטואיטיבית יש השפעה חיובית על שמירת המשקל ועל מניעת הרגלי אכילה גרועים. זיהוי הרגלי אכילה לא אינטואיטיביים יכול לשמש כסמן ראשוני לאיתור אכילה בלתי מסודרת. קיימות עדויות שניתן ללמוד הרגלי אכילה אינטואיטיבית ושמרגע שההרגלים נרכשים מחדש הם יכולים להוות בסיס להתנהגות בנוגע לאוכל ולהביא לשינוי באורח החיים בכוון הטבעי, המולד, של צריכת מזון ולמנוע את הצורך בשימוש בדיאטות לצורך ירידה במשקל.