גירושין על פי חוק לתיקון דיני המשפחה 

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 קובע מספר נושאים הרלוונטיים עבור כל אזרח בישראל המעוניין לפתוח בהליכי גירושין. הרבדים בחקיקה כוללים מלבד דיני מזונות גם את בית המשפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים. החוק נפתח עם עדכון פרשנות למונחים "בגיר", "קטין" ו"ילד" וקובע כי במקרה של ילד מאומץ יש להתייחס אל בני המשפחה המאמצים בתור ההורים.

בסעיפים הבאים של החוק ישנם תיקונים הקשורים אל מזונות לבן זוג. הוראות החוק לא חלות על אדם אשר חייב במזונות לפי הוראות דין אישי, אך הן חלות על אדם שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או חבר העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה. תיקון אחר קובע התחשבות בהכנסות של בן הזוג ומתיר לבית המשפט להתחשב בהן בקביעת מידת המזונות.

לאחר מכן מצוין כיצד יש לפעול במקרה של מזונות לילדים קטינים. כאן המקום לחזור ולהזכיר כי בגיר הוא כל מי שמלאו לו שמונה עשרה, קטין הוא מי שאינו בגיר וילד הוא כל מי שנולד מנישואין או לא מנישואין לרבות מאומץ.

חלוקת מזונות לבני משפחה

הנושא הבא בחוק לתיקון דיני המשפחה קובע את חלוקת המזונות בין שאר בני המשפחה. אדם שחייב במזונות שאר בני משפחתו שהם הוריו והורי בן זוגו, ילדיו הבגירים ובני זוגם, נכדיו, הורי הוריו שלו ושל בן זוגו ואחיו ואחיותיו שלו ושל בן זוגו. לאחר מכן ישנה הסתייגות המוסיפה לדיון את "סולם המזונות". בסעיף זה נכתב כי אדם חייב לספק מזונות לבני משפחתו כפי שצוינו בסעיף הקודם, רק בהינתן שלושה תנאים. התנאי הראשון הוא שיש בידו לספק את המזונות לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו או של בן זוגו. התנאי השני דורש הוכחה לכך שאותו בן משפחה הדורש את המזונות אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר. התנאי השלישי הוא שאותו בן משפחה לא יקבל מזונות מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה קודם לפי ההסדר בתיקון.

סמכויות בית המשפט

במידה ואין הסכם בין צדדים אשר רוצים להתגרש יקבעו היקף המזונות ודרכי סיפוקם על ידי בית המשפט. הנסיבות העיקריות אשר אמורות לעזור לבית המשפט לקבל את ההחלטה הן מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב. בכל הנוגע אל חייבים אחרים, החוק לתיקון דיני משפחה קובע בבירור כי במידה וישנם שניים או יותר בני אותה קרבה החייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע מה תהיה מידת החיוב של כל אחד מהם. הוא אף רשאי לחייבם בתשלום המזונות ביחד ולחוד.

סמכות נוספת של בית המשפט בהקשר הזה היא להורות על מתן ערובה למזונות או על השלשתם לתקופה מסוימת. עוד רשאי בית המשפט לצוות על אדם שממנו מגיע חוב לחייב לפרוע את סכום החוב במישרין לזכאי במזונות. מנגד, רשאי בית המשפט להורות על מתן פטור ממזונות מחמת התנהגות מחפירה כזו או אחרת של הזכאי. במידה ומוגשת בקשה למזונות זמניים רשאי בית המשפט לפסוק עליהם רק עד גמר בירור התביעה.

חשיבות התיקון לחוק

פתיחת תיק גירושין אינה חזות הכל - החוק לתיקון דיני המשפחה חשוב במקרה גירושין משום שהוא מסדיר את התנהלות הצדדים לקראת המשפט, במהלכו ואחריו. החוק מסתיים עם התייחסות אל עסקאות בדבר מזונות, פקיעת זכות המזונות, זכות החזרה, המשפט הבין לאומי הפרטי, שמירת סמכויות והסדרת ניכויים ממס הכנסה. כדאי להתייעץ עם עורך דין לגבי החוק ולממש את הזכויות במלואן.