רשימת החיסונים הקיימים היום והניתנת לתינוקות היא ארוכה לאין שיעור מזו שהייתה קיימת לפני חמש-עשרה שנה.
על פי ראיון עם רופאה אמריקאית בשם Sherri Tenpenny, עד 1985 החיסונים היחידים שניתנו היו
• DPT [ובו טטנוס (צפדת בשרירים שעלולה להיות קטלנית), דיפתריה (מחלה קטלנית של דרכי הנשימה) ופרטוסיס (שעלת)]
• MMR [חצבת measles, חזרת mumps, אדמת Rubella]. שילוב השלוש נעשה רק בשנת 1971.
• חיסון נגד שיתוק (Polio).
מאז 1985 ועד היום יש גידול עצום במספר החיסונים. על פי אותו ראיון, ב- 1995 תינוקות נחשפו ל-33 סוגים של אנטיגנים (חומרים המייצרים נוגדנים) ב- 2008 פעוט בהגיעו לגן כבר נחשף ל- 133 אנטיגנים, ומעל ל- 150 בהגיעו לחטיבת הביניים אם קיבל את כל החיסונים. לא קיים חסם עליון בהמלצות רפואיות או בתקנות משרד הבריאות. תיאורטית אין כל סיבה מדוע עוללים ופעוטות לא יחשפו ל-300 אנטיגנים או 3,000 אנטיגנים, בצורת חיסון, עד הגעתם לגיל טרום חובה. כיום המספר תלוי בעיקר ביכולת של יצרניות החיסונים להמציא חיסונים נוספים וברצונם של קובעי מדיניות לרצות אותם.
כל הוירוסים או החיידקים בנמצאים בחיסונים צריכים לגדול על מצע כלשהו. לכן גם החיסון עצמו מכיל שאריות מן המצע. למשל, הדרך המקובלת לגדל את וירוס החצבת ואת וירוס החזרת הוא על מצע של תאים של עוברי עופות (תרנגולות). למי שיאמר "אז מה, הרי אנו אוכלים עופות" אזכיר ש"אוכלים" משמעו מעבר דרך מערכת העיכול, ולא הזרקה של חזה עוף הישר לוריד. מצעים אחרים אינם טובים ממצע עוברי תרנגולות: יש חיסונים שמגדלים אותם על מצע תאי מוח של עכברים. בסופו של תהליך תאי המצע נמצאים בחיסון ומוזרקים לגופו של המחוסן.
החיסון עצמו (מה שמוזרק לגוף האדם) נמצא בתווך נוזלי בדרך כלל. לא מדובר במים מזוקקים כמובן. אחד הנפוצים נקרא Medium 199. רשימת חומרים שלו נמצאת כאן [1]. הוא מורכב בין היתר מ- Riboflavin אשר יוצר רעלים שונים כאשר הוא משולב עם חומצות אמינו מסויימות ומתכות [2]. מי שיעיין ברשימת המרכיבים יבחין שרובם או כולם נמצאים שם במדיום הזה. עוד חומר שנמצא בתווך הנוזלי הוא Selenium. בתנאים מסויימים גם הוא יוצר רעלים [3]. ישנם תווכים שיש בהם מתכות כבדות, אשר מוזרקות הישר לגוף התינוק. לדוגמה, החומר המשמר Thimerosal נמצא בחיסונים רבים. הוא מכיל כספית, מתכת כבדה רעילה. למען הגילוי הנאות, לא ידוע לי אם החיסונים בארץ מכילים חומר זה, ואם כן אילו חיסונים, היות וקיימים תחליפים לחומר משמר זה. אך כל חומר משמר תפקידו אחד ? להרוג, כך שאני מסופק אם תחליף Thimerosalהוא מסוכן פחות. על פי Hugh Fudenberg, MD, בחיסון נגד שפעת יש 25 מיקרוגרם של כספית. התקן אומר שמיקרוגרם אחד נחשב לרעל. יש סקרים שמראים כי חשיפה של תינוקות בני שלושה חודשים או פחות ל- 62.5 מיקרוגרם כספית מגדיל את הסיכוי פי שתיים לסבול האוטיזם לעומת אוכלוסייה שמקבלת את החיסון הרבה יותר מאוחר [8]. כפי הנראה הייתה סיבה טובה לרשויות הבריאות בבריטניה להסתיר מידע על חיסוני MMR. לא סתם היה זה בית משפט בריטי שהכריח את רשויות הבריאות לפתוח את המידע הזה לציבור, בפסיקה ב- 2009 [4].
כדאי לכם להכיר את מקצת עבודתו של Hugh Fudenberg. יש לו 815 מאמרים שפורסמו במגזינים וכנסים מדעיים, פטנטים רבים והוא בין האימונוגנטיקאים המצוטטים ביותר בעולם. הוא גם מתנגד חריף ביותר לחיסונים. זה הפך אותו לרדוף על ידי האיחוד-שילוב של תעשיית התרופות והפוליטיקאים שמקבלים מהם תרומות. גם הרופא הבריטי Andrew Wakefield שפרסם ב- 1998 מאמר מדעי שרק מדבר על התאמה בין עליה במתן חיסוני MMR ועליה באוטיזם הפך לרדוף, לא רק על ידי הממסד אלא גם על ידי מדענים מאד מסויימים [10]. עד כדי כך שהמאמר הוכרז ב- 2002 כ"עבודה בעיניים". דעתי היא שגם עורכי המגזין לא עמדו בלחץ של חברות המייצרות חיסונים.
טענה שנתקלתי בה מספר פעמים במהלך הכנת מאמר מציתי זה היא שלא נערכים מחקרים ארוכי טווח לצורך הבנת השפעות ארוכי טווח על המחוסנים. מבדיקה אקראית שאני ביצעתי, אכן לא מצאתי מחקר כזה אך מצאתי נתונים שמפרסמת ממשלת ארה"ב על ירידה משמעותית במקרי מחלות ילדות אשר מדווחות בבתי חולים. דעתי היא שזהו אינו מדד ראוי להערכת סיכונים. ירידה במספר החולים במחלות ילדות שאינן קטלניות ואף אינן מסוכנות אינו מדד טוב להצלחה בעיני. לעומת זאת, באמת לא מצאתי מחקרים ארוכי טווח על השפעת החיסונים על המחוסנים, ובפרט על תינוקות ופעוטות. בדף מידע שתורגם לעברית [5] (חובה לקרא!!!) מדווח על סקר שהשתתפו בו מעל 17,000 ילדים מחוסנים ולא מחוסנים בארה"ב שבו נמצא כי:
• ילדים מחוסנים סבלו מאסתמה בשיעור גבוה ב- 120% מילדים שלא חוסנו
• בבנים מחוסנים נרשמה הפרעת קשב וריכוז בשיעור של 317% יותר מבנים שלא חוסנו
• בבנים מחוסנים נרשמו הפרעות נוירולוגיות בשיעור של 185% יותר מבנים שלא חוסנו
• בנים מחוסנים אובחנו עם אוטיזם בשיעור של 146% יותר מבנים שלא חוסנו
יש לזכור שסקר אינו מחקר מדעי שמוכיח קשר בין סיבה למסובב, אלא התאמה בלבד. אך לטעמי די בנתונים אלא על מנת שהורים בארץ ישקלו את צעדיהם ביחס לחיסונים. למשל, הסיבה היחידה, לדעתי, שבגללה מחסנים תינוקות היא שזהו הגיל בו הם מגיעים לטיפת חלב ויש לרשויות השפעה אדירה על ההורים שמביאים אותם לשם. מי שביקר במקומות אלה יודע איזה לחץ מופעל שם על הורים. מה יקרה אם התינוק יקבל חיסון בגיל שנה או שנתיים או לפני הגעה לגן במקום בהיותו בן חודשיים או שישה חודשים? הרי מערכת החיסון של תינוקות בגיל הזה ממש לא מפותחת, וגם החשיפה שלהם לסביבה היא מינימלית אני לא מדבר על הורים (חסרי בינה לדעתי) שלוקחים תינוקות רכים למקומות שאינם מתאימים להם, כמו קניון, אולם קולנוע, חוף הים וכו'. לעולליהם מגיע חיסון, שהוא למעשה מספק הגנה חלקית מטימטום הורי, תופעה חסרת מרפא בעולם כולו וגם בקרב ציבור גדול בארץ הקודש. דחיה במועד מתן החיסון, כאשר גוף הילד כבר התפתח דיו ומסוגל לעמוד טוב יותר במתקפה הביולוגית בעוצמה נמוכה עליו (הרי זה משמעות החיסון). דעתי היא שאין כל רע בחיסונים, בתנאי שהם ניתנים בצורה מושכלת ובגיל שמתאים למקבל ולא כאשר זה מתאים למערכת הבריאות. למשל:
• החיסון הראשון הוא הפטיטיס B (צהבת, מחלת כבד). אם האמא אינה נשאית אין לו הצדקה אמיתית עד גיל הפריון. אם האמא חולה - לילד יש סיכון משמעותי.
• MMR ניתן בגיל שנתיים - אדמת חיוני רק למניעה של הדבקות בהריון. אין בכלל טעם לתת אותו לבנים.
• חזרת פוגעת בפריון של בנים בלבד - מה ההצדקה לתת אותו לבנות?
בשנת 2007 הוגשה בארה"ב תביעה יצוגית של 5000 משפחות נגד יצרנית חיסונים בטענה שהחיסון היה הגורם העיקרי להופעת אוטיזם אצל ילדיהם. על פי הניו-יורק טיימס המצוטט בתביעה, בשנות השמונים בארה"ב היה מקרה אחד של אוטיזם לכל 10,000 לידות. החל מ- 1991, השנה בה החלו לתת חיסונים עם החומר המשמר Thimerosal עלתה למקרה אחד בכל 166 לידות [11].
לכל מי שמצקצק וחושב שאלה דברי הבל כי אין מי שיעז לשווק תרופות או חיסונים שמזיקים למטופל, יואל נא לרענן את זכרונו בפרשת התרופה לשיכוך כאבים והקאות שהומלצה לנשים בהריון: תלידומיד. הסתבר (בדיעבד כמובן) שהתרופה המומלצת על ידי רופאים ומומחי בריאות גרמה למומים מולדים חמורים אצל ילודים ( העדר גפיים או גפיים מעוותות) או למוות של העובר.
נא לזכור שכל מה שכתבתי כאן אינו בגדר המלצות רפואיות. מומחיותי אינה במדעי החיים, אך הכשרתי המדעית מספקת לי כלים מצויינים לאיסוף נתונים וניתוחם.
מקורות
יש לי 11 מקורות שאיני יכול להכניס לכאן בגלל באג באתר אינטרנט זה.
פרופ' אליהו בן-חנן: ציוני, קצין במיל' מומחה למערכות מחשב מרוכבות. אזרח ישראל ותושב בה. היה תושב ארה"ב במשך כשני עשורים