רפואת שיניים לילדים - מניעת חורים 

 כאשר ילדינו נבדקים על ידי רופא השיניים לילדים השאלה הראשונה היא " כמה חורים יש?" זה ברור לנו שרופא השיניים מאבחן עששת (חורים) ומטפל בחורים ,אך תפקיד לא פחות חשוב של רופא השיניים הוא לעזור לנו למנוע את היווצרות החורים. ישנם מספר גורמים לעששת ,שבין היתר הם: תזונה (פחמימות), חיידקים הגורמים לעששת, והשיניים עצמן. אם נסתכל בכל אחד מהגורמים האלה נוכל להבין טוב יותר כיצד ניתן למנוע עששת (חורים בשיניים). תזונה    – כל אחד מאיתנו בשלב זה או אחר מאשים את הממתקים בגרימת חורים. אך חלק גדול מהמזון שאנו אוכלים יכול להיות              גורם לעששת – למעשה כל פחמימה הניתנת לתסיסה. ולכן אנו מקפידים לצחצח לילדינו את השיניים להסיר את שאריות במזון (בעיקר לפני השינה).חיידקים – כל מי שיש לו שיניים בפה, יש לו גם את החיידקים הגורמים לעששת. שוב, אנו מצחצחים את השיניים כדי לנסות ולסלק את החיידקים האלה. מעבר לצחצוח השיניים, אנו יודעים שאין הרבה שניתן לעשות כדי להפחית את שני הגורמים האלה. השיניים - הגורם השלישי לעששת הוא השיניים עצמן. האם ניתן לשנות את השיניים על מנת שיהיו עמידות יותר בפני עששת? ובכן אפשר! ידוע לנו שישנם שני סוגים של חורים בשיניים המאופיינים במיקומם: הראשון – בחריצים הנמצאים באזור הטוחן של השן (לעיתים קשה למברשת השיניים להגיע לעומק החריצים וכך נשארות שם שאריות מזון וחיידקים)והשני - במשטחים החלקים של השיניים (האזורים הפונים ללחי או ללשון) ובעיקר בנקודת המפגש בין 2 שיניים סמוכות. הסוג הראשון של החורים ניתן למניעה באמצעות איטום חריצים שהוא חומר פלסטי שקוף או לבן המונח על ידי רופא השיניים לילדים. הטיפול אינו פולשני ופשוט ביותר. לאחר ניקוי המשטח המחורץ של השן , הרופא מניח סדרה של מספר תמיסות כאשר התמיסה האחרונה מתקשה (על ידי אור) והיא מהווה איטום בפני גורמי העששת האחרים. האיטום משנה את פני השן ממשטח מחורץ למשטח חלק שניתן לנקות כעת בקלות עם מברשת השיניים. הסוג השני של החורים (במשטחים החלקים) ניתנים למניעה (לא במאת האחוזים) על ידי פלואוריד. הפלואוריד משנה את פני השטח של השן למשטח עמיד יותר בפני עששת. אנו משתמשים בפלואוריד בשתי צורות :1) פלואוריד מקומי 2) פלואוריד סיסטמי (הנכנס למערכות הגוף) ניתן למצוא את הפלואוריד המקומי בשימוש במשחות שיניים (במינונים קטנים), בשטיפות פלואוריד שלעתים הרופא ימליץ עליהם, ובהנחת פלואוריד מקצועי על ידי הרופא או השיננית לאחר ניקוי השיניים. המשותף בכל אלה הוא שהפלואוריד נמצא במגע עם השיניים ולא נכנס לגוף. בכל המקרים האלו, יורקים את הפלואוריד, אך המגע עם השיניים גורם לחיזוק השיניים שכעת בפה. מכיוון שישנם ילדים אשר בולעים את משחת השיניים, על ההורה לשים לב שתונח על המברשת כמות של משחה שאינה עולה על גודל אפונה קטנה. הפלואוריד הסיסטמי נכנס לגופינו על ידי מי השתייה שלנו ברוב חלקי הארץ (אם אנו שותים מי ברז), ועל ידי תוסף פלואוריד שרופא השיניים רושם לילדינו. הפלואוריד הסיסטמי נכנס לגופינו ומיועד לעזור לשיניים שעוד לא בקעו. הוא גם עוזר בצורה משנית על ידי הפרשות רוק, לשיניים שבפה עכשיו. מכיוון שאנו נהפכנו לצרכני מים מבוקבקים, אנו לא נהנים מתוסף הפלואור שנכנס למערכת המים. כדי לדעת האם איטומי חריצים או תוסף פלואוריד מתאים לילדיכם, יש להתייעץ עם רופא שיניים לילדים