מתגברים על מאמרים וחומר אקדמי במקצועות העיוניים 

סטודנטית שנתקלה במאמר שלי על כתיבת סיכום התקשרה אלי, וביקשה עזרה, כמעט בדמעות. עוד שבוע יש לה בחינה, ואין לה שום מושג מאיפה להתחיל ואיך ללמוד, איך לחלק את הזמן, איך להתגבר על החומר ועל המאמרים, ובכלל איך לתמצת את החומר ואיך לזכור אותו. חשבתי עליה ועל סטודנטים אחרים (כמוכם?), והחלטתי, לעשות קצת סדר בתחום הזה של תמצות חומר אקדמי, ולנסח עקרונות של למידה קלה יותר.

למען הסר ספק, לא אוכל לתת "תרופה לכל", שתיתן מענה לכל סטודנט ולכל מאמר, לכן אני משתדלת "ללכת על בטוח". תצטרכו לעשות התאמה לסגנון הלמידה שלכם וגם לסוג המאמרים שאתם אמורים להקיף. 

ובכן, קודם כל, תצטרכו לסמן חלקים במרקר, לכן כדאי לצלם את החומר, אם הוא לקוח מתוך ספר. (אפשר פשוט לצלם בטלפון החכם ולשלוח למייל, כך אפשר גם להדפיס את הדפים וגם לתייק אותם במחשב).

צעד ראשון: הדגישו במאמר את מה שאקרא לו בראשי תיבות: כפר מרשם – כלומר: כותרות (גם כותרות משנה), פסקה ראשונה מתחת לכל כותרת ומשפט ראשון מכל פסקה. בצבע אחר הדגישו שמות חשובים (כאלה שהוזכרו בכיתה) של אנשים שנחשבים מובילים בתחום שמדובר עליו, ומושגים (כלומר, הגדרות).

צעד שני: צריך לעשות עבודת צמצום, אבל חשוב מאוד לקחת בחשבון את אופיו ותפיסת עולמו של המרצה: אם הוא מייחס חשיבות רבה לחומר המאמרים, וחומר זה מחושב באחוזים גבוהים מציון המבחן, מן הסתם, תצטרכו להשקיע את רוב המאמץ בהבנת המאמרים וזכירת עיקר תוכנם, ואפילו תוך ירידה לפרטים "קטנים" כביכול.

בדרך כלל, אם המרצה עצמו כתב חלק מחומר המאמרים, הוא יתמקד במאמרים אלה, לכן כדאי להקדיש יותר זמן לתמצות מאמרים אלה.

אם המאמרים מהווים חלק לא גדול בציון המבחן, אפשר לרפרף עליהם, לתמצת את עיקר תוכנם (בנקודות, בראשי פרקים, בראשי תיבות ובתמונות זיכרון) כדי לדעת באופן כללי כמה פרטים חשובים עליהם.

עכשיו עוברים פסקה פסקה. המטרה: לבצע "סריקה" זריזה כדי להחליט אם היא חשובה. בדרך כלל המשפט הראשון שסימנו, יעזור להחליט אם צריך להתעמק בפסקה כולה. אם יש בה הסבר לעיקרון חשוב, או שיש בה מושגים או שמות שחזרו עליהם רבות בשיעורים, ההיגיון מחייב שהפסקה חשובה. אם אין צורך להתעמק במאמר, אלא רק להתמצא בתוכנו, סביר להניח שדוגמאות, ציטוטים, והסברים מפורטים אינם חשובים, ולכן אפשר לדלג על הפסקה. את המשפט הזה אני אומרת בזהירות כי הוא מאוד כללי. לכל מאמר יש ההיגיון שלו, ולכל מרצה יש את הדרישות שלו.

אם מאתרים מילים כמו: ראשית, הראשון וכו' מחפשים בהמשך המאמר את: שנית, או השני ואולי מילות חיבור כמו:  כמו כן, בנוסף לכך, נוסף  או נוספת וייתכן שגם שלישית או שלישי וכו'. מאתרים ומסמנים את כל הגורמים/הסיבות/המטרות/העקרונות/הקשיים/היתרונות הנספרים בחלק זה של המאמר, ומסמנים אותם. כך מקבלים מעין "מפת ניווט" של הפרטים החשובים, שאותם צריך להדגיש בהשקעת הזמן והמאמץ.

  צעד שלישי: כאשר החלטתם שפסקה חשובה לצמצם אותה למשפט אחד, שאותו אפשר לכתוב בשוליים. זה אפילו לא חייב להיות משפט שלם, לפעמים אפשר להסתפק בתוצאה שהיא כמו "סטטוס" בפייסבוק. (למי שמתקשה בזה מאוד, מומלץ לשאול את עצמו: 1. על מה מדברים כאן?  2. מה אומרים על הנושא. ולכתוב בשוליים בקיצור נמרץ את התשובה. למשל: מדברים על השינוי שחל בתפיסת רשויות החינוך ביחס להערכת הישגי תלמידים, ואומרים שבשנות ה-60 עברו להערכות מספריות מדוייקות. את זה כדאי לרשום כהערת שוליים בקיצור נמרץ.

כשעוברים על מאמר אקדמי, לא מומלץ לכתוב סיכום ממש, כי הוא מחייב שיקול דעת מה חשוב ומה לא חשוב, ועלול לקחת זמן רב. הכתיבה בנקודות (או הערות שוליים) כבר לוקחת בחשבון את הצעד הבא: זכירת החומר.

מי שסדר חשוב לו מאוד, יכול לרשום את ראשי הפרקים או הערות השוליים במחברת נפרדת. חשוב לציין את שם המאמר ואת שם המחבר. מי שמעדיף להקליד, יכול להקליד את כל הערות השוליים ברצף, ואח"כ לתייק אותן לפי נושא או מרצה או בכל דרך אחרת שמתאימה לו.

מי שסגנון הקליטה שלו "שמיעתי", יכול להקליט את עצמו קורא את הערות השוליים האלה, ואז לנצל זמן שאינו מיועד דווקא ללימוד, למשל זמן נסיעות, לשמוע את החומר, כאמצעי נוסף לזכירתו.   

 שימוש בטבלאות ובתרשימי זרימה: כאשר משווים בין פרטים שונים, למשל גישות שונות לחינוך ביהדות, כדאי מאוד להכין טבלאות. זה מפשט את ההשוואה, חוסך זמן הכנה ומקל מאוד את הזכירה. כך גם תרשימי זרימה מומלצים בעיקר לנושאים שיש בהם סדר או רצף (למשל אירועים חשובים בהתפתחות הפסיכולוגיה) או לנושאים שיש בהם "הסתעפויות רוחב" (למשל הצעות לפתרון הסכסוך היהודי-ערבי).

צעד רביעי: זכירת החומר המצומצם והמאורגן בנקודות, הערות שוליים טבלאות ותרשימי זרימה. זה הצעד החשוב ביותר. כאן כדאי לכם להיות יצירתיים, וגם לחשוב מה סגנון הלמידה שמביא לכם את תוצאות הטובות ביותר: לימוד בעזרת ראשי תיבות, תמונות זיכרון, כתיבה, קריאה בקול רם, הקלטת החומר המתומצת ושמיעתו, שאילת שאלות קצרצרות על כל חלק מהפרק ומענה עליהן או הכנת כרטיסיות לכל נושא (אפשר בהחלט להיעזר גם בפונקציה "פתקים" שבטלפון החכם). ככל שתנסו, כך תוכלו למצוא את אסטרטגית הזכירה שמתאימה לכם ביותר.

 וכעת מה נותר? לאחל לכם הרבה הצלחה.