בסיעתא דשמיא
טיפול נפשי, טיפול עצמי, על ידי שקט פנימי למרות הרעש בחוץ
בעל מנת לזכות לטיפול נפשי יעיל, זאת אומרת שיהיה בעל השפעה פנימית ולתמיד, דהיינו בעל מנת לחזור פנימה ולהרגיש טוב אז יש להגיע לאותו מרחב נפשי פנימי שקט שנמצא למעשה מתחת לכאב הנפשי שמתעורר אל מול משברי החיים, זאת אומרת למעין הרישומים שנרשמו בנפש בגלל חוויות לא נעימות הנקראות בלשון המקצועית - טראומות.
חשוב לדעת שטראומה היא לאו דווקא תוצאה של מקרים כגון המתפרסמים בחדשות של כמעין רגעי משבר חזקים במיוחד שגורמים לאיום על הנפש ברמה שהיא אינה יכולה לשאת, לדוגמת תאונות כאלה ואחרות ל"ע.
אלא גם מצבים שבהם ילד עובר משבר לדוגמא עם אחד ההורים ובהם מספיק שההורה לא יבין את הילד ומתוך חוסר בהבנתו יתייחס לילד בעכביות באופן שיפגע בילד לדוגמת אלימות פיזית ומילולית ובדקות אף יחס של דחיית ההורה כלפיי הילד, לדוגמת הקפדה בעיניים ואפילו חוסר יחס והתעלמות מצד ההורה יוצר בילד כמעין מצב של פוסט-טראומה, שזה אומר למעשה שבכל פעם שהנפש תפגוש שוב חוויה שתזכיר לה את אותו הציור שרשום בה מחווית העבר אז התגובה תהיה תגובה שלמעשה לא תהיה עניינית למתרחש בזמן עכשיוי כי בגלל הרשום בנפש אז תוצר אשליה של עוצמה חזקה כמעין פצע שחוטף מכה שאפילו מכה קטנה כואבת יותר בגלל הפצע ואם האדם שחוטף את המכה אינו יודע שהכאב שהוא חווה הוא בגלל הפצע מלפני המכה אז הוא באשליה שהמכה היא זו שגורמת את חווית עוצמת הכאב הרב.
למעשה בפנימיות הנפש ישנו מרחב שקט שנשאר שקט למרות כיסויי הכאב, כמעין דף חלק שנשאר חלק למרות הנרשם עליו, זו כמעין שכבה שמתוך חווית הכאב אז לא ניתן לראותה, לא ניתן לראות את אותה הנקיות כי הכאב כמעין מכסה ומסתיר.
ולמעשה טיפול נפשי שאם הוא אמיתי ומהותי אז הוא טיפול עצמי והוא מצריך להגיע לאותו מקום נקי בנפש, לאותו המרחב שכמעין מתחת לכאב או לפני הכאב, לאותו הכמעין קול דממה דקה, אותו שקט פנימי ודרכו להתייחס אל הכאב ולרפאו.
למעשה בטיפול נפשי מקצועי לא צריכים לפגוש את אותו המקום המדובר בצורה מודעת בעל מנת שיתרחש הריפוי (ואף על פי שזה עוזר מאוד שגם הרמה המודעת משתתפת בתהליך הפנימי, כגון הבנת והרגשת המתרחש הפנימי), אלא צריך שהטיפול הנפשי, יהיה טיפול שמאפשר להגיע לאותו המקום וממילא מאותה נקודה הדברים פשוטים בהרבה.
טיפול נפשי כזה למעשה מאפשר לראות את הכאב כמעין לבוש ואז ממילא ניתן להסירו, דהיינו שעצם ההגעה למקום שנקי מאותו הכאב מאפשר להתייחס אליו ככאב ולא כעצם האני, לדוגמא שכל זמן שאדם לובש כפפה והוא חושב שזו היד שלו אז הוא לא יסיר את הכפפה והוא גם לא יבין בכלל שניתן ואפשר להסיר את אותה הכפפה.
זה למעשה טיפול נפשי שברמה העמוקה שלו הוא להרגיש טוב, כי להרגיש טוב זה משהו שאומרים למישהו שמרגיש לא טוב, אך זה גם להרגיש את עצם המקום השקט והטוב, את אותו הדף חלק שנמצא למרות הכאב, דהיינו להרגיש טוב, טיפול עצמי שהוא להרגיש שעצם האני שלי הוא טוב.