תהפוכות ליבי 

בחלומי ראיתי: והנה אני מנהל וויכוח עם ליבי, טוען הוא כנגדי כי תש כוחו ואין ביכולתו עוד להחיות אותי, אין בו כבר את העוצמה כבעבר.. עובד הוא יום יום, שעה שעה ועייף הוא מאד...

ואני בבכי צעקתי לפניו: ליבי ליבי, לב יקר, לב אהוב.. אנא ממך? אל תוותר כל כך מהר! עוד צעיר הינך לימים.. איך אוכל לחיות בלעדיך? איך אוכל לאהוב? להרגיש ולכאוב?
היית לי לעזר רב עד כה, דרכך חייתי, יחד איתך אהבתי ובאפשרותך הבעתי את רגשותיי...
בזכותך יכולתי ועל כן אמרתי פעמיים באהבה "שמע ישראל ה' אלוקנו ה' אחד" ואותך צווה אלוקים לעזור לי במשימתי "לאהוב את ה' אלוקיי בכל ליבי"
אוי ליבי ליבי, איך יכול אתה כך לבגוד בי? איך מעז אתה להפריע לי במשימתי? להפסיק את אהבתי?

***
אדם אדם, האם נראה לך כי בידי הכוח? אין אני כי אם ככלי ביד היוצר, עושה את רצון בוראי והוא אשר נותן לי כח או חלילה וחס לוקח...
והנה, בכל כוחי פמפמתי, שאבתי וירקתי דם כדי לעשות את עבודתי נאמנה ולעזור לך במשימתך, אך מה אעשה ולקח לי אלוקים את הכוח? מה אעשה ותש כוחי ואיננו איתי עוד?

***
ליבי ליבי, צודק אתה בדבריך! סלח לי על שטענתי נגדך אך עתה, יחד עימי, צעק לפניו יתברך: תן לנו כח... אפשר לנו לאהוב רק אותך בכל הלב, בכל פמפום ובכל שאיבה נזכור רק אותך... נזכור רק את גודל חסדך ה' יתברך...

***
התעוררתי בבית החולים במחלקת לב, לא, ברוך ה' עדיין לא עברתי ניתוח אבל הרגשתי חולשה בכל הגוף..
בני משפחתי ישבו עם הרופאים, שומעים אותם מתווכחים על אופן הטיפול... האם חייבים לנתח או שאפשר להציל את המצב על ידי טיפול תרופתי? זה אומר כך וזה אומר כך... ואני, אני יושב ובוכה לפני אבינו שבשמיים..

אבא, קל נא רפא נא, רפא את ליבי ותן בו כח, כח לאהוב אותך ה' יתברך.
רוצה אני לומר שוב ושוב ובכל יום- "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". רוצה אני לאהוב אותך אבא בכל ליבי שהרי גיליתי שהוא שייך לך בכל מקרה...
כאשר קראתי בתהילים "לב טהור ברא אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" זלגו מעיניי דמעות.. אוח.. כמה קרוב הרגשתי למילים "ותן לי לב טהור לעבדך באמת"...

לא יודע מה איתכם אבל אני, כשאני יאמר בפעם הבאה את פרשת 'ואהבת' אין לי ספק כי ליבי ישתף עימי פעולה ויחד נאהב את הקדוש ברוך הוא בכל מאודנו...