מי אתה מנהל העיזבון?
פעמים רבות במסגרת כתיבת צוואה נרשמת כמעט באופן אוטומטי הוראה בצוואה הממנה מנהל עיזבון.
אנשים רבים חותמים על צוואה מבלי להבין את הצורך במינויו של מנהל עיזבון, מבלי להבין את תפקידיו את חובותיו ואת זכויותיו של מנהל העיזבון, והאם בכלל מינוי מנהל עיזבון זו הדרך הנכונה והיעילה במקרה שלהם.
במסגרת מאמר זה אנסה להסביר ולו על קצה המזלג מתי נמנה במסגרת הצוואה מנהל עיזבון, מה המשמעות של מינוי מנהל עיזבון, מי ממנה את מנהל העיזבון, האם המינוי הוא אוטומטי, מהם תפקידיו וסמכויותיו, מי משלם את שכר טרחתו וכיוב'.
מנהל עיזבון מתמנה בהתאם לחוק הירושה התשכ"ה- 1965 לאחר מותו של המוריש על כלל נכסי העיזבון לפי בקשת מעוניין בדבר, ותפקידו לכנס את הנכסים, לנהל את העיזבון, לסלק את החובות, ולחלק את יתרת העיזבון ליורשים בהתאם לצו הירושה או לצו קיום הצוואה.
דהיינו, תפקידו של מנהל העיזבון הוא לתקופה מסוימת וקצובה עד לתקופה של שנתיים כשניתן להאריך בצו את תקופת המינוי מפעם לפעם עד לסיום ניהול העיזבון, קרי, חלוקת יתרת העיזבון ליורשים.
כאשר קיימת הסכמה בין כל היורשים למינוי מנהל עיזבון, ניתן לעתור לרשם לענייני ירושה ולו יש את הסמכות למנות מנהל עיזבון קבוע ביחד עם מתן צו הירושה ו/או צו קיום הצוואה.
אך כאשר לא קיימת הסכמה בין היורשים או כאשר יש צורך במינוי מנהל עיזבון זמני הסמכות למנות את מנהל העיזבון ניתנת לבית המשפט.
ההבדל בין מנהל עיזבון זמני למנהל עיזבון קבוע לא מסתכמת אך ורק בלמי נתונה הסמכות למנותו.
מנהל עיזבון זמני מכנס את הנכסים ודואג לשמור אותם עבור היורשים עד למועד חלוקתם, אך בהגיע מועד חלוקת ליורשים עליו להתמנות כמנהל עיזבון קבוע, שכן כמנהל עיזבון זמני אין לו את הסמכות לחלק ליורשים את העיזבון.
במסגרת עבודתי בלשכה המשפטית של הרשם לענייני ירושה נתקלתי בלא מעט מקרים בהם מבקשים יורשים למנות מנהל עיזבון כי "המנוח ציווה זאת בצוואתו". מנהל עיזבון מתמנה אך ורק כאשר קיים צורך למנותו שאם לא כן לא יתמנה מנהל עיזבון.
הצורך במינוי מנהל עיזבון מתעורר כאשר קיימת מחלוקת בין היורשים, כאשר אחד מן היורשים נעדר או בלתי ידוע, או כאשר מתנהלים הליכים משפטיים כנגד העיזבון ויש צורך להמשיך לנהלם לאחר פטירתו של המוריש טרם הכרזת היורשים.
מנהל עיזבון נמצא תחת פיקוחו של בית המשפט ושל האפוטרופוס הכללי, ועליו להגיש עם מינויו לאפוטרופוס הכללי פרטה של כלל נכסי העיזבון, וכן מידי שנה דוח שנתי מפורט.
ניהול עיזבון כרוך בתשלום אגרות הן לבית המשפט והן לאפוטרופוס הכללי, כמו כן כרוך ניהול העיזבון פעמים רבות בהגשת בקשות לבית המשפט למתן הוראות לצורך אישור פעולות שונות אשר למותר לציין שאף הן הינן כרוכות באגרה, כשהמשיבים לבקשות אלו הם לא רק היורשים אלא גם האפוטרופוס הכללי על כל הכרוך והמשתמע מכך.
שכר הטרחה של מנהל העיזבון קבוע בתקנות הירושה, תשנ"ח ? 1988 והוא משולם מתוך נכסי העיזבון. ראוי לציין, כי אך ורק לאחר תשלום שכרו של מנהל העיזבון ותשלום חובות העיזבון מחולקת יתרת העיזבון ליורשים.
כאשר סיים מנהל העיזבון את תפקידיו בניהול עיזבון הוא יגיש בקשה לבית המשפט לפסיקת שכר הטרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עיזבון.
שכר הטרחה של מנהל העיזבון נקבע על ידי בית המשפט ומשולם מתוך כספי העיזבון טרם חלוקתו ליורשים. השכר שיקבע לא יעלה על 3% משווי העיזבון, והוא נקבע בין השאר בהתחשב בשוויו הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון ובטיב פעולותיו של מנהל העיזבון.
אם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לבצע את תפקידו הרגיל, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משוויו של העיזבון.
כך למשל, נקבע בתע 101110/06 בעניין עזבון המנוחה י.א.ז ז"ל נ' ע.ז. בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן על ידי כב' השופט שוחט, כי ככל ששווי העזבון גבוה יותר, כך גם האחריות כבדה יותר - דבר שצריך לבוא לידי ביטוי גם בגובה השכר שיפסוק בית-המשפט בסופו של יום.
לאור האמור, נראה כי לא כל עיזבון ראוי שיתנהל באמצעות מנהל עיזבון המתמנה על ידי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה.
ישנם מקרים שבהם למשל אחד מן היורשים הינו חסוי, במקרה כזה לא יתמנה מנהל עיזבון, אלא יתמנה לחסוי אפוטרופוס לרכוש אשר יהיה אחראי גם לניהול הרכוש אשר יתקבל מן העיזבון.
המסקנה היא שבמקרים בהם היורשים הינם כשירים ובגירים, ניתן ורצוי לפעול באמצעות מתן ייפוי כוח לעורך דין או לכל אדם אחר (תלוי בנסיבות) אשר יפעל בשמם ועבורם של היורשים. ניהול העיזבון באמצעות מתן ייפוי כוח מוזיל ומייעל את ההליכים. בכל מקרה, כדאי לקבל ייעוץ משפטי ולערוך צוואה בצורה מסודרת אצל עורך דין העוסק בתחום.
