עסקים קטנים ובינוניים בישראל
מי שעדיין לא הבין זאת הרי שעסקים קטנים ובינוניים בישראל הם מנוע הצמיחה האמיתי של המדינה. הנתון הסטטיסטי מצביע כי 99% מהעסקים בישראל שייכים לקטגוריה של עסקים קטנים, בינוניים, וגדולים המעסיקים למעלה מ-50% מכוח העבודה שבמשק.
כ יועץ עסקי אני יכול להבטיח לכם כי אם היה תאגיד או חברה בסדר גודל כזה במשק אזי המס שהיא היתה משלמת היה עומד על 1% (כמו החברות הגדולות "הענקיות" האחרות במשק הישראלי) והמענקים אשר היו מוענקים לה היו גדולים בדיוק כמו המעניקים אותם מקבלים החברות הגדולות לדוגמא : צק פוינט, טבע, ישכר, ועוד רבים אחרים)
מאחר ועסקים אלה המייצרים את ה-45% מהתל"ג בישראל הינם עסקים מפוזרים אז מבחינת הממשל מדובר כאן על עסקים בודדים אשר אין בכוחם להרים צעקה ולדרוש שוויון זכויות בדיוק כמו החברות הגדולות.
כמי שנותן ייעוץ עסקי אני יכול להצביע על מהלך משמעותי שעשתה המדינה בשנים האחרונות למען עסקים קטנים בינוניים וגדולים וזה בדמות הלוואות בערבות מדינה אשר ניתנו לעסקים בהציגם תוכנית עסקית אשר מכוונת אל ההלוואה מהבנק ופחות אמיתית לעסק עצמו, ואני אסביר.
אין זה סוד כי מצוקת האשראי, הירידה במכירות, התחרות הגדולה, הביאה עסקים ל"חורים" בתזרים המזומנים ולכיסוי ההוצאות ממיצוי ההלוואות שנלקחו ע"י עסקים מהבנקים, מהלוואות חוץ בנקאיות, ומחברות כרטיסי האשראי. מיצוי הלוואות אלה העלה את הרצון ופתיחת ההזדמנות לקבל הלוואה נוספת בערבות מדינה. ומכאן החל לפעול "קבלני מסדרי ההלוואות באמצעות תוכנת עסקית ומצגת יפה לבנק" פתאום רוב העסקים הציגו מצגות ותוכניות עסקיות לפיתוח העסק שלהם, להגדלת השיווק, להגדלת המכירות, לרכישה של ציוד נוסף והיו כאלה שהגדילו וביקשו הלוואות לפרסום הממומן והאורגני במנועי החיפוש. מה שאומר כי "הנייר סובל הכול" והמצגות לבנקים פיארו ורוממו את המשך פעילותו של העסק. רק בכדי שיוכל ליהנות ממימון זול יחסית ומהחוסר ברירה כי העסק מיצה את כול ההלוואות אשר יכול היה לקבל.
כמי שנותן ייעוץ אסטרטגי הרי זה ברור כי הכספים שיתקבלו מההלוואה במימון המדינה ילכו למקום אחד, כיסוי הלוואות קימות בעלויות פחותות, מילוי תזרים המזומנים, ובתקופה זאת מילוי התזרים כתוצאה מהחגים והחופשות.
אבל, בואו נלך אחרת, אם הממשל היה רואה בעסקים הקטנים קרדום לתעסוקה במשק, להעלאת תל"ג, למינוף התעשייה והשירותים בישראל לשוק הפנימי ושווקי החו"ל אולי היה פועל בדרך אחרת, לה אני קורא "מסלול צמיחה ותמיכה בעסקים) כמו: הורדת הוצאות השילוט, הארנונה, המיסוי, המיסוי העקיף, מיסוי העובדים הגבוהה בישראל, קיצורי תהליכים במכרזים ואי העמדת תנאים מקבילים שרק "חזקים" יכולים לעמוד בהם כמו "ערבות בנקאית" או דרישות המותאמות רק לחברות גדולות או לקונצרנים ענקיים (נסו ללכת למכרז פשוט של עירייה או כול גוף אחר ורק מעובי הניירת הנדרשת העסק מוותר על ההשתתפות במכרז)
למעשה אם העסקים הקטנים והבינוניים כולל הגדולים היו מקבלים את ההטבות שציינתי כאן הרי שרמת ההוצאות התפעוליות היה יורד, עסקים הייתה להם נשימה יותר ארוכה ולא עוד "חניקה" של החזר הלוואה כול כך גדולה בערבות מדינה.
למעשה מה עושה כאן המדינה, היא פשוט עובדת על העסקים, לאחד היא מעניקה את כול המענקים האפשריים, ולשנייה היא מספקת הלוואה, מכניסה רווח נוסף לבנקים, מכבידה על העסקים ובסופו של יום זו הסיבה להתרסקות עסקים.
דורון עמית הוא מומחה בתחום ניהול עסקים, ייעוץ עסקי ושיווק, הבראת חברות, וכלכלה עסקית,מאחוריו עומד צוות של ביצועיסטים בתחום השיווק, העיצוב, הפרסום, המכירות להגדלת ההכנסות בעסק בחברה ובארגון
