ליויי תהליכי התפתחות מקצועית בראי הפסיכותרפיה הגופנית 

עד לפני מספר שנים, היה מקובל בשוק העבודה ללמוד מקצוע ולהתברג בתוך מקום עבודה יציב עם תנאים סוציאלים ותנאי פרישה נוחים. נושא ההתפתחות המקצועית, לא לקח מקום נכבד ברשימת ההחלטות לשנה החדשה. הפנטזיה המקצועית כללה: העלאה נוחה, קידום בתפקיד, להתסדר עם הבוס ושאפנו בסתר שהקולגה המרשעת תצא לחופשה בקרוב, או אולי תתקדם בעצמה ושקט תעשייתי יחזור למשרד.

כיום, עם התפשטות המדיה החברתית והסמאטרפונים, העולם כולו משתנה ואיתו שוק העבודה. בעולם שבו גדלתי, להיות עצמאי הוא סוג של מחלה. "לא שווה להיות עצמאי", אמרו לי בבית. "עצמאי זה כאב ראש" או "להיות עצמאי, זה להיות עני". חלקית, זה נכון, לפתח עסק זו משימה לא פשוטה ויש לשרוד הרבה מאוד מאבקים פנימיים וחיצוניים על מנת להצליח. אולם, נראה כי הנטייה הטבעית של השוק, או לפחות השוק שמסביבי, היא לחזור לימים של פעם.

מחקרים מראים שכיום, יחד עם גדילה בתוחלת החיים,  אנשים מחליפים במהלך חייהם לפחות 10 מקומות עבודה עד לגיל 38! והמרווחים בין עבודה לעבודה גדלים. לא הזכרנו את חופשות הלידה שמתארכות, מילואים ולימודים. אחד הדברים הבולטים שהמחקרים מנבאים (זהירות, לא לבעלי לב חלש) הוא, שהיכולת להתפרנס, לצבור הון ולחסוך לימי הפרישה תלך ותקטן במיוחד עבור שכירים. אנו חיים בעידן שבו עלינו להרויח בין 15,000 ל- 20,000 בחודש על מנת שנוכל לחיות בכבוד מבלי להיאבק על כיבוי שריפות.

נחזור רגע אחורה, לעולם שלפני המהפיכה התעשייתית והשתלטות המותגים, כל אחד בכפר נהג לעסוק בדבר שבו הוא הכי טוב. מי שידע לדבר עם פרות, היה החלבן. אותו אחד שאומרים שהיה מוכשר עם ברזל, היה נפח, מי שהיה לו קשר טוב עם אנשים וחיבה למחלות היה רופא וכו' וכו'. כיום נוצרת בשוק העבודה תנועה אחורה. חזרה לבסיסי, חזרה לימים של  לפני הפייסבוק והאינסטגרם, חזרה לימים של פעם. יותר ויותר אנשים, עוזבים את מעגל העבודה בחברות הגדולות ומחפשים את הדרך שלהם. מחפשים את עצמם מבלי לטוס להודו.

ההורים שלנו יקראו לזה פינוק, אנחנו נקרא לזה הישרדות ואברהם מאסלו קרא לזה הגשמה עצמית. מאסלו מדבר על פרימדה של צרכים שמשותפת לכל בני האדם.  הצרכים שעליהם הוא מדבר כוללים את הצרכים הפזיולוגיים הבסיסיים, בטחון (פיזי, תעסוקתי ומשאבים), שייכות (מערכות יחסים ומשפחה), כבוד והערכה (כאן נכנס פרמטר ההצלחה) ולבסוף, מימוש עצמי. בהנחה שכל הארבעה הראשונים מסופקים דיים, נוכל להגיע לשלב הגבוה של הגשמה העצמית ולהרגיש מסופקים. לפני שנוכל להגיע להגשמה העצמית שלנו, כל אחד מהצרכים חייב לבוא לידי מימוש – הגשמה עצמית לפי מאסלו היא "הצורך של האדם להשתמש בכישוריו היחודיים לו, כדי להגיע למימוש היכולת האישית הטמונה בו" (ויקיפדיה) מאסלו טען שלא נוכל להגיע לרמה העליונה, מבלי שנספק את כל הצרכים ברמות התחתונות. הו, האתגר!

רגע של עשה זאת בעצמך: שבו ישיבה נוחה, עצמו את העיניים ותשאלו את עצמכם, מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? (השימוש במאמר הוא בלשון זכר, אבל מכוון לכולם)

נניח שזיהית כי, המימוש העצמי שלך הוא בלהיות חלבן

 יופי! ואז מה?

תקרא את כל החומר בנושא, תלך ללמוד  5 שנים בתחום + לימודי המשך של 50 גוונים של חלב, תקח יועץ אישי, מאמן עסקי, פסיכולוג ומדריך לחיים. כולם ילמדו אותך בדיוק מה שאתה צריך. אולי אפילו תהפוך למומחה בתחומך. נהדר! עכשיו אתה יודע שעל מנת להביא לקוחות שיקנו את החלב שלך, אתה צריך לעשות רשימת מכולת של פעולות שיווק. נניח גם שאתה גם מאוד יצירתי, יש לך  אלף רעיונות ואתה כבר יודע בדיוק מה עליך לעשות.

ועדיין, דבר לא קורה...

אתה מתעורר בבוקר ומגלה שאתה יודע בדיוק מה שאתה צריך לעשות. אבל זה לא מספיק. אתה מגלה שאתה לא מצליח לאסוף את עצמך למשמעת של סדר יום, שאתה לא יודע בדיוק מה אתה רוצה ואולי בכלל אתה מפחד מהצלחה? אתה מגלה שאתה נורא רוצה להיות עסק מצליח, אבל באותה נשימה מעדיף להישאר קטן ובלי הרבה כאבי ראש. ומה יקרה אם אכשל? ומה יקרה אם יאהבו אותי? ומה יקרה אם לא יאהבו אותי?

כל-כך הרבה שאלות וסיבות נהדרות פשוט להמשיך ולהישאר במיטה. (או בעבודה שאני לא הכי אוהב)

כאן אני נכנסת לתמונה ואיתי הפסיכותרפיה הגופנית. הפסיכותרפיה הגופנית מאז ועד היום עברה מספר גלגולים והתפתחויות. ובדומה לפסיכותרפיה הקלאסית, היא נמצאת בדיאלוג עם פרויד ומחזיקה בתיאוריות וזרמים משלה. בגדול, פסיכותרפיה גופנית יוצאת מנקודת הנחה שלא ניתן להפריד בין גוף לנפש ואירועי חיים ורגשות לא מעובדים, מוצאים את דרכם אל הגוף.

וילהלם רייך, אבי הפסיכותרפיה הגופנית, פיתח טיפול המאפשר למטופל לפרוק רגשות מודחקים באמצעות עבודה מואצת של טעינה ופריקה, והשתמש בעבודתו במגע ובנשימה. כאמור, מאז ועד היום, התפתחה הפסיכותרפיה הגופנית וכיום היא כוללת מגוון זרמים. האחרון שבהם הוא הפסיכותרפיה הגופנית ההתייחסותית, המבוססת על הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה, שלפיה מה שמניע את האדם הוא רצון בקשר. גישה זו מזמינה את המטופל לחקירה אותנטית של עצמו ושל יחסים בחייו.

בהקשר שלנו, אתה החלבן, תספר לי על התשוקה שלך לפרות בגיל המעבר ואיך היית רוצה מחלבה אורגנית חוצה יבשות. ובאותו הזמן, הגוף שלך יתכווץ, הנשימה קצת תתקע ובמילה תשוקה, תגמגם קלות. דרך חקירה משותפה, נגלה, שזו אולי הפנטזיה. אולם במציאות, אתה מפחד שאם תלך אחרי התשוקה שלך, תהיה מאוד עשיר, אבל אולי גם קצת בודד בעולם. ובכלל, אתה מכיר את התחושה הזו גם בעוד מקומות בחיים שלך.

בעבודה של ליווי התפתחות מקצועית דרך הפסיכותרפיה הגופנית, נחקור יחד את המקומות שמונעים מאיתנו להתפתח ולהגיע להגשמה עצמית, המטרה היא לבסס ולעגן את כל אחד מהצרכים שמאסלו מדבר עליהם (ראו מעלה), לפני שניגש לפרקטיקה של מיתוג, בידול וניהול דף עסקי.

הגוף בחדר הטיפולים, משמש לנו בעיקר כלי לחידוד ההקשבה הפנימית. ודרך הקשבה אל הגוף ולעצמנו, נוכל לגעת בתשוקות האותנטיות שלנו ולזהות מה מתחבא מאחורי הדפוסים שמעכבים אותנו בדרך להגשמה עצמית. לאחר הזיהוי, נלמד להרחיב את יכולת הבחירה שלנו במקומות שבהם אנו נתקעים שוב ושוב ואולי אפילו, נוכל להצליח מבלי לפחד :)

עכשיו דמיינו לעצמכם, איך היה נראה העסק שלכם אם הכל היה אפשרי?