להנחית מטוס בחירום בגלל חשיבה כמותית 

המבחנים הרבים שעוברים מועמדים לצוות אויר נועדו למיין את המתאימים ביותר מתוך כל המלש"בים. פעמים רבות אני נתקל בשאלה כיצד המבחנים הללו מצליחים לנבא את מידת התאמתו של המועמד לתפקיד? כיצד זה שמבחן נייר ועיפרון לדוגמא, יכול להצביע על יכולת טיסה מבצעית.

על מנת לענות על השאלות הללו , אני נוטה להרחיב את השאלה ולהוסיף כיצד זה שמבחן מסוים שנעשה בגיל 17 וארבעה חודשים בערך, מצביע על יכולותיו של אדם לאחר שלוש שנים אינטנסיביות שבהן הוא מעוצב כמעט מחדש ומפתח כלים ויכולות כפי שרבים מחבריו לא יזכו לכך בכל חייהם.

כלי הניבוי הקיימים אינם מצליחים לנבא את יכולותיו של האדם לפעול במצבים מסוימים בצורה מלאה. לכן, מערכת המיון משתמשת במספר כלים כדי להצליב ולקבל תמונה ברורה יותר באשר לאישיותו של המועמד, הכישורים שלו ואף הפוטנציאל הטמון בו.  זאת, חיל האויר לא המציא. הדבר קיים בכל מערך מיון נורמלי למקום עבודה.

יחד עם זאת, אחד הדברים הנפלאים שחיל האויר ומערכת המיון הצה"לית עושים, הנו יצירת מערך מיון משוכלל ייעודי וייחודי הכולל מבחנים רבים מסוגים שונים. בסופו של דבר, השאיפה היא לקבל תמונה חדה ככל האפשר אודות המועמד עוד בטרם גיוסו.

מעניין לדעת, שבעבר, מערך המיון לצוות האויר היה נעשה לאחר גיוסו של המועמד. שלא כמו כיום שהמועמד הנו עדיין אזרח. פעם, מבחני המיון היו נעשים במקביל לשירותו הצבאי של המועמד. את פריט המידע המעניין הזה, שמעתי רק לאחרונה על ידי נווט בכיר שפרש זה לא מכבר ושסיפר לי על תהליך גיוסו. הדבר עשוי להעלות שאלה משעשעת, האם הוותיקים שהקימו את חיל האוויר היו מסוגלים לעבור בהצלחה את המבחנים הללו היום.

אחד מהמבחנים שמועמדים לצוות אויר נדרשים לעבור הנו מבחן חשיבה כמותית. מבחן זה נעשה ביום המבחנים הקרוי ירפ"א א'.

מבחני חשיבה כמותית מוכרים ונעשים למועמדים למקומות שונים באזרחות וגם לתפקידים צבאיים אחרים. מבחנים אלו בוחנים יכולת לחשיבה ולהערכה כמותית, למשל: היכולת לקבוע יחס במטוסים ובמכשירים, ידע של מושגי אווירונאוטיקה ומהירות תפיסה.

חלק אחר של מבחנים אלו מאפשרים לנבא את הצלחתו של הטייס להשלמה מוצלחת של אימוני נווט  והתמצאות במרחב. נמצא, שיש קורלציה בין הצלחה במבחן כמותי לכשרון מילולי, ליכולות המרחביות, למהירות תפיסה וידע של מדע בכלל. כך שמועמד לצוות אויר, ראוי שיהיה טוב בכל הללו.

חשיבותו ושימושו של המבחן לחשיבה כמותית (( Quantitative Reasoning מבוסס על מבחנים אחרים הקשורים אך מובחנים זה מזה בסוגי שונות במבנה הרלוונטי של כל אחד מהם בהערכות לניבוי הצלחתו של המועמד.

חשיבה כמותית מחייבת שימוש בתכנים מתמטיים להערכה מטרות ולפתרון הבעיות באופן כללי יותר. חשיבה כמותית היא, עם זאת, שונה במהותה, הן בצד הרעיוני והן מצד המעשי, מתוכן מתמטי.

לעתים קרובות, חשיבה כמותית היא שם נרדף למתמטיקה, ואכן, השניים קשורות בקשר בל יינתק. עם זאת, יש הבדלים, שאחד מהם הוא, שבעוד שמתמטיקה היא בעיקר משמעת, חשיבה כמותית הוא מיומנות, אבל עם יישומים מעשיים. מתמטיקאי עלול לקחת את המושג "מבצע" בצורה מופשטת, אבל אדם משכיל בעל מיומנות בחשיבה כמותית עשוי ליישם את כישוריו לתך הקשרים יומיומיים: למשל, להבין את כוחה של מתקפה אוירית או השימושים שניתן לעשות בחישוב של  אחוזים, באמצעות ניתוח סטטיסטי בסיסי כדי לאמוד את רמת הדיוק של פגיעה במטרה; או יישום העקרונות של היגיון ורטוריקה לביצוע מבצעי בעולם האמיתי.

Gimli Glider  הוא כינויו של מטוס מחברת אייר קנדה שהיה מעורב באירוע תעופתי יוצא דופן ביום 23 ביולי 1983.

בטיסת אייר קנדה 143, בואינג 767-233 , מטוס סילון, אזל הדלק בגובה של 41,000 רגל (12,000 מ ') בערך באמצע הטיסה שלו שמקורו במונטריאול מאוטווה לאדמונטון. הצוות הצליח לדאות את המטוס בשלום לנחיתת חירום. הדבר התאפשר הודות לחשיבה כמותית:

אמנם, המכשור המשוכלל היה אמור להקל על הטייס. אבל לאחר שנדלקה נורית אדומה שהודיעה על תקלה כלשהי באחת ממשאבות הדלק של המטוס.  הבינו הטייסים שלא יתכן שהדלק אזל כי הדבר נבדק היטב לפני הטיסה והתדלוק התבצע.  מיד התברר ש גם אין אפשרות לתקן דבר, המטוס יוכל להמשיך ללא משאבה אחת – הרי יש בסך הכל שש משאבות!  לאחר כמה רגעים של שקט, נדלקה הנורית שוב, והמשאבה השניה הקשורה לאותו מיכל דלק הפסיקה לתפקד ולאחריה כל הארבע הנוספות. באין דלק, המנועים חדלו לעבוד והמטוס החל לדאות.

מסתבר שהמכונאים על הקרקע אמנם תדלקו את המטוס אך התבלבלו בין שיטות מדידה שונות, שהחדשה שבהן הוכנסה זמן קצר לפני כן לשימוש.

על ידי חשיבה לוגית, ויכולת לחשיבה כמותית (ולא מעט תושיה) הצליח צוות המטוס לכלול מרכיבים נוספים מעבר למיומנויות החישוב. שאלות כמו "האם המספרים הגיוניים להקשר?" הפכו להיות כה חשובות בכך שהפנו את תשומת הלב לתיקון שגיאות שכרוכות בחיי אדם.   

סופו של הסיפור הוא שהמטוס דאה עם מנועים דוממים. הטייסים חישבו שלא יוכלו לדאות עד לשדה התעופה הקרוב. אך, גם הסיקו שטורבינת חרום (שאינה פועלת על דלק, אלא על זרימת אוויר) ומספקת כח שמאפשר תמרונים מסוימים, יצליחו להביא את המטוס לנחיתת חרום בשדה תעופה קרוב, בסופו של דבר נחתו במסלול לא מאויש ששימש ילדים למשחקי סקייטבורד. ללא נפגעים. 

הכנה מתאימה למבחני המיון של צוות אויר והיחידות המובחרות תאפשר למועמד לשפר את יכולותיו הקוגנטיביים ולהתנהל בהצלחה בהם.