מתמטיקה ומדעים 

מתמטיקה ומדעים.
האם שפת המתמטיקה מאפשרת לנו להגיע למסקנות האמיתיות? מתמטיקה היא שפה מדעית שהאנושות משתמשת בה בשלב זה בתהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית, בניסיון לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים ושאנחנו המין האנושי חלק ממנה, הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית, והן מהבחינה הרוחנית.
מי שהמציא את שפת המתמטיקה בהיסטוריה האנושית, יצא מתוך הנחה בסיסית מקובעת ומוחלטת שאחד שווה לאחד, שיצר את לוח הכפל, שהוביל למגוון רחב של אפשרויות.
בהתאם להנחה בסיסית מקובעת ומוחלטת זו שפת המתמטיקה שמקשרת בין האפשרויות ומאפשרת את ההתקשרות, הביאה את האנושות למחשבות מסוימות, ובהתאם לכך לחיות את המציאות שנוצרה בהתאם לאותה החשיבה המתמטית, ובכך גם לפרש את האני העצמי, את זהותנו ואת המציאות בהתאם לאותה החשיבה.
האם כך הדבר? במציאות האמיתית לא כך הדבר.
אחד שווה לאחד רק במציאות הדמיונית שיצרה את האשליה.
אף בן אנוש אינו שווה או זהה לאחר אלא דומה, כמו כן אין דבר ביקום ששווה שזהה למשהו אחר במציאות האמיתית.
כול ניסיון לפרש ולנסות להבין את המציאות האמיתית באמצעות שפת המתמטיקה, מכניסה את המשתמש בשפה זו למציאות שהיא אשליה, ובכך לפרש ולקשר את זהותו באופן שגוי במציאות שבה הוא נמצא וחי.
למה? כיוון שהדרך היחידה שלנו לנסות לפרש ולהבין את זהותנו ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים הן מהבחינה האבולוציונית קוסמית והן מהבחינה הרוחנית, היא באמצעות ההתבוננות והצפייה באירועים והחוויות, שמאפשרים את החקירה הלמידה וההתפתחות בכוחות עצמנו במציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, ובכך להבין באופן עצמאי את ההקשרים.
בן האנוש הוא מחשב על, ולכן כול ניסיון ליצור אלטרנטיבה חיצונית אחרת שתיתן את התשובות ושתבין במקומנו תעוות את המסקנות הסופיות.
תובנה זו מאפשרת לנו להתחבר למי שאנחנו.
כלומר, הנתונים שאותם אנחנו אוספים באמצעות ההתבוננות והצפייה, מאפשרים לנו לעבד אותם ולהגיע למסקנות האמיתיות, לגבינו ולגבי המציאות שבה אנחנו חיים.
כלומר, אין דרך אחרת שתאפשר לנו להבין את זהותנו והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, מאשר ההתבוננות וצפייה לשם החקירה, הלמידה וההתפתחות.
מבחינה קוסמית מרגע התרחשות המפץ הגדול, האנרגיה שהתנפצה לרסיסים רסיסים, שואפת לחזור לעצמה למצב הצבירה הראשוני שלה, וכך יהיה בסוף התהליך שעובר על היקום שאנחנו חלק ממנו.
לכן, כול התהליך שעובר על היקום שמורכב מאירועים רבים, ושאין בו אף אירוע שזהה או שווה לקודמו, מצב זה אינו מאפשר להשתמש בנתון קבוע כלשהו, לשם הפרוש וההגעה למסקנות האמיתיות.
כמה דוגמאות, בן האנוש כיצור אנרגטי שהוא בעל הרכב וצורה משתנה באופן דינמי לכול אורך חייו, ואין אף רגע בחייו שחלף שהוא זהה לקודמו.
מהירות האור היא אינה קבועה במציאות האמיתית, כיוון שפועלים על קרן האור כוחות קוסמיים.
מסה היא אינה קבועה במציאות האמיתית, כיוון שבכול מקום ביקום התנאים שונים ומשתנים.
תהליך האבולוציה הוא תהליך שאין בו אף שלב שזהה או שווה לקודמו.
התהליך הקוסמי הוא תהליך שאין בו אף שלב שזהה או שווה לקודמו.
הכל קשור לכול, והכול נע בתהליך דינאמי שהוא אינו שווה שהוא אינו זהה למימוש המטרה.
מבחינה אישית וחברתית, מציאות שבה מחנכים, מתכנתים, ואף מאלפים אותנו שאחד שווה לאחד, כשבמציאות האמיתית אין דבר ששווה שזהה לדבר אחר, יוצר מצב של קיבעון מחשבתי.
מגיל צעיר מחנכים, מתכנתים, מאלפים אותנו שאחד שווה לאחד, ואם לא מכינים שעורים שבהם מתרגלים את המידע הזה אז מקבלים עונש, ובמידה ונבחנים ולא עונים לשאלה המתמטית נכשלים, כמו כן במבחנים לתעודת הבגרות, ללימודים גבוהים שמאפשרים להתקבל לעבודה, וכך לכול אורך תהליך הלמידה שלנו במערכת החינוך ובחיים אנחנו מחויבים למחשבה מקובעת זו.
כלומר, המציאות שיצרנו מקובעת על תזה שבה שפת המתמטיקה היא השפה הלאומית והבין לאומית.
איך רצוי שיהיה? רצוי להעלות את האפשרות ושכול אחד יחקור, ילמד, יתפתח בדרכו שלו, ושיגיע למסקנות האישיות שלו, ולא כמו שנעשה כיום שכולם או רובם של האנשים נסחפים עם מה שאומרים ומלמדים אותם, והם אינם עוצרים לרגע כדי לשאול ולחקור ולערער על המידע שמזינים אותם, והדבר נכון לגבי שאר המקצועות שבהם מזינים אותנו.
מסקנה: שווה, זהה, הן שתי מילים בעלות אותה משמעות.
מילים אלו לקוחות ממציאות דמיונית, שהאנושות השתמשה ומימשה ויצרה לעצמה את האשליה.
סיכום: חינכו, תכנתו, ואילפו אותנו לחשיבה מקובעת, ובמידה ולא נחשוב באופן שווה, זהה, לא נוכל להיות חלק מהחברה הנחשבת כנורמלית.
אבל הנורמלי הוא אינו השפוי, בגלל הגישה הקולקטיבית המקובעת שנוצרה לה במשך ההיסטוריה האנושית.
המסר במאמר: אחד לא שווה לאחד, במציאות האמיתית אין דבר הזהה לדבר אחר.