אריק איווייזן (Eric Ewazen, נ' 1954): שלישייה לחצוצרה, לכינור ולפסנתר (1992)
המלחין האמריקני אריק איווייזן נולד בקליבלנד, אוהיו. הוא מכהן כפרופסור לקומפוזיציה בביה"ס למוסיקה ג'וליארד בניו-יורק וזכה בפרסים רבים על יצירותיו. נגנים, אנסמבלים ותזמורות מכל העולם הזמינו ממנו יצירות; יצירותיו בוצעו בפסטיבלים חשובים בעולם והוקלטו בתקליטורים רבים. איווייזן כתב כמה וכמה יצירות קאמריות לכלי נשיפה, שהפכו ליצירות יסוד ברפרטואר לכלים אלה.
השלישייה לחצוצרה, לכינור ולפסנתר הוזמנה על-ידי החצוצרן הווירטואוז כריס גקר, פרופסור בביה"ס למוסיקה של אוניברסיטת מרילנד. היצירה מתאפיינת בהרמוניה טונלית, מקצבים מלאי חיים (במיוחד מקצב הטנגו של הפרק השני), תבניות חוזרות (אוסטינטו) ואפקטים צליליים מיוחדים (בפרק השלישי הכינור נדרש לצלצל כמו מרימבה). המלחין כתב על יצירתו זו: "בהשראת השלישייה לקרן, לכינור ולפסנתר של ברהמס, עם השילוב העשיר שיש בה בין כלי קשת, כלי נשיפה ממתכת ופסנתר, בשלישייה שלי החומר המלודי עובר בין שני הכלים הסולנים, בעוד הפסנתר מספק ליווי מהדהד. באופן מסורתי החצוצרה סיפקה למלחינים גווני צליל בהירים ומבריקים, שלעתים קרובות נעשה בהם שימוש הרואי או דרמטי. ביצירה זו מודגשות גם האיכויות ההבעתיות והליריות של הכלי, ומסייעות להציג את מלוא המגוון של יכולותיו וצבעיו. היצירה פותחת ברגיעה בגוון מקונן. למרות שמדי פעם צצים רגעים של מתח דרמטי, הם מתפוגגים לבסוף אל תוך השלווה. הפרק השני דינמי ואינטנסיבי. מחוות נסערות, תבניות חוזרות, שינויים פתאומיים בריתמוס, שתיקות פתאומיות ותחושה כללית של התרגשות חודרים למוסיקה. הפרק האטי הוא בלדה מופנמת. החצוצרה שרה את השיר המלנכולי בעוד הכינור והפסנתר מספקים רקע של מרקמים הרמוניים מנוגדים. מדי פעם הם שרים מלודיות אינטימיות משלהם, אך קולה של החצוצרה שב וחוזר בווריאציות על המונולוג השקט שלה. פרק הסיום הוא ריקוד שמח, עשיר במחוות מלאות חיים ובמקצבים. זיכרון קצר מן הפרק הראשון מפנה את מקומו לחדווה מושלמת כשהמוסיקה מסתחררת לסיום נמרץ".
מן הביקורת: "החצוצרה היא יצור מסוכן בחנות החרסינה של המוסיקה הקאמרית, אך איווייזן מנצל בשנינות את הצד הלירי של הכלי. יצירה מעוצבת ומאוזנת היטב". (הניו-יורק טיימס, 1995)
"מאיווייזן למדנו לצפות לחמימות ולעושר הרמוני. כושר ההמצאה שלו ושילוב הכלים הלא רגיל מנוצלים כאן היטב. הגוונים המעודנים בחילופים בין החצוצרה לכינור מושכים במיוחד. כמו כן נוכחת החיות הריתמית, המושגת, עם זאת, באינטנסיביות שקטה. היצירה הזאת היתה שיאו של הקונצרט". (The Music Connoisseur,Vol. 3, #2)
היצירה תבוצע בקונצרט צהריים באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, יום חמישי, 10 באוקטובר, בשעה 13:00
© ענת שרון
ענת שרון, פסנתרנית, מוסיקולוגית ומרצה אני בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב לתואר שני ("אמן") ו-M.A. במוסיקולוגיה; מרצה בקורסים של האזנה מודרכת למוסיקה ובהשתלמויות למורים; עורכת, מנחה ומבצעת סדרות של קונצרטים קאמריים מוסברים באוניברסיטה הפתוחה; מופיעה בקונצרטים קאמריים ברחבי הארץ; מנחה קונצרטים בתזמורות שונות; כותבת, מרכזת ומנחה קורסים אקדמיים למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה ומשמשת כעוזרת ראש המחלקה לעניינים אקדמיים במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות. ניגנתי על כל סוגי כלי המקלדת במסגרת כל התזמורות החשובות בארץ, בהן הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים, הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה באר-שבע והקאמרית הקיבוצית, תחת שרביטם של מנצחים ידועים, בהם זובין מהטה, ולרי גרגייב, יואל לוי, מנדי רודן, יואב תלמי ואחרים.