במאמרים הקודמים (החלק הראשון והשני) עברנו על ארבעת השלבים הראשונים:
• המקום
• הזמן
• ההרגל
• תנוחת הישיבה
• הנשימה
• ההכרה
• בחירת נקודת ריכוז
• בחירת אובייקט ריכוז
כעת נמשיך לשלב התשיעי.
9. לתת מרחב פעולה להכרה.
הרשו להכרה לנדוד תחילה – היא תקפץ לכל עבר, אבל בסופו של דבר תתיישב בתוך חווית הריכוז, ביחד עם הריכוז של הפרנה. בתחילה בהתלהבותנו לשלוט בהכרה אנחנו עשויים לנקוט עמדה יותר מדי תקיפה ואגרסיבית. אם נתרכז "חזק מדי" עשוי להווצר כאב ראש. הרפו עמוקות לתוך הנשימה והתרכזו ביתר עידון. אנחנו לרוב לא מודעים אפילו להרגלים הפסיכולוגיים הברורים מאליהם ביותר והשליטה שיש להם בנו. היו סבלניים. קיימת נטייה טבעית "לגמור עניינים". אבל אין דרך קלה להוביל את ההכרה למצב יציב של שקט וסיפוק. זה דורש תהליך איטי והדרגתי של שחרור משכבות רבות ומעודנות של חוסר מנוחה אמוציונאלי. אם התהליך יהיה פתאומי מדי, קיימת סכנה שאנחנו נוצף ע"י האנרגיה הרגשית אשר השתחררה, לעיתים קרובות המתרגל לא יוכל להכיל כמויות אלה של אנרגיה וייתקף בפחד ועשוי אף לנטוש לגמרי את התרגול. השינוי חייב להיעשות בצורה מודעת, שיטתית, יציבה, על מנת שיהיה לו אפקט מתמשך.
לכן, תנו לעצמכם את המרחב. היו גם נחושים ובאותו זמן עדינים עם ההכרה. חינוך ההכרה דומה לחינוך של ילד. אהבה ועוצמה נחוצים. חמשו עצמכם עם סבלנות. פתחו מערכת יחסים בריאה עם עצמכם והמנעו מהתענגות יתר אך גם מתקיפות נחרצת. הווכחו בכך שהמטרה אותה אתם מנסים להשיג אינה עוד דבר של מה בכך והרגישו גאווה בריאה בעצם הצעידה קדימה על אף שאולי ההתקדמות נראית איטית. כפי שהבהגווד גיטה מצהירה הפכו להיות החברים הטובים ביותר של עצמכם ופתחו מערכת יחסים אוהבת ותומכת עם אותו חלק פנימי בכם השואף להשיג חוויה של מלאות ושלמות.
בו בזמן שאנו נותנים את המרחב להכרה אנחנו עדיין שומרים אותה תחת מעקב צמוד. בדיוק כפי שאנו צועדים לטיול עם הכלב, הקשור בחגורה – לכלב יש חוויה של מרחב, ובמהרה יתוזכר שהמרחב הזה הינו מוגבל אם הוא ינסה לנדוד למקומות בלתי רצויים. במהלך מספר הדקות הראשונות של התרגול, פתחו מערכת יחסים של אמון עם ההכרה על ידי כך שתפגינו סבלנות וחמלה. אז תמצאו שהחלק הפנימי של ההכרה שהתנגד, מתחיל לשתף פעולה באופן יותר רצוני.
10. להתנתק מההכרה
אם ההכרה ממשיכה לנדוד, פשוט הרשו לעצמכם להתנתק ממנה והתבוננו עליה באופן אובייקטיבי, כאילו שהייתם צופים בסרט. לפעמים ההכרה מתנגדת יותר וממשיכה לחיות בעולם הדמיון. בתחילה אתם עשויים לגלות שעולה בכם תסכול ואפילו חוויה של ייאוש מהתרגול, אם נדודי ההכרה ממשיכים כל משך הישיבה. אם זהו המצב, נסו לתרגל גישה אחרת שסוואמי שיווננדה מייעץ. זוהי הגישה של "חוסר שיתוף פעולה". התבוננו על ההכרה עם ההרגשה: אני לא ההכרה, אני רק הצופה על ההכרה. אם אתם שמים לב שאתם לכודים בתוך המערבולות הרגשיות ואינכם מסוגלים לשחרר ולוותר, שיטת התרגול הזאת של אי צמידות ושל נקיטת עמדת העד תוכל לעזור. אם אתם שומרים על המצב הזה אפילו למספר דקות, ההכרה תאט את קצב סחרור המערבולות שלה. בשלב זה אתם נמנעים מלהזין את הריגושים והמחשבות על ידי הענקת תשומת הלב אליהם ומכיוון שתשומת הלב היא המעניקה חיים לכל דבר, לריגושים ולמחשבות פשוט לא תהיה יותר אנרגיה לחיות, הם ייאבדו מכוחם ומעוצמתם. עוצמה של כוח אבחנה ורמה טובה של חוזק רגשי, נחוצים על מנת לשמור את הריחוק הזה מהמחשבות אפילו לפרק זמן קצר יחסית ולכן עבור המתחיל התהליך ייראה מאתגר. אבל נסו לתרגל כל יום מעט ותראו כיצד הרגל עוצמתי מתחיל להתפתח.
11. חשיבה טהורה
ריכוז מתמשך מוביל למדיטציה. זה מתרחש לאחר חודשים רבים של תרגול וברוב המקרים אחרי שנים רבות של תרגול. הטבע של חווית המדיטציה יובהר בהמשך.
12. סמדהי
מדיטציה מתמשכת מובילה לסמדהי. זהו מצב אליו אנחנו נכנסים כאשר אימנו את ההכרה להיספג בתודעה עצמה. סמדהי הינו המצב הגבוה ביותר של מדיטציה והוא השלב השמיני בשיטת הראג'ה יוגה. כאן הדואליות נעלמת ואנו נכנסים למצב של תודעת על. הטבע של חוויה זו יתואר במאמרים אחרים.
"בריאות היא עושר, שלווה בהכרה היא אושר היוגה מראה את הדרך." בלב תל אביב, מרכז שיבננדה יוגה הוא אי של שפיות ושלווה. המרכז מעניק שיעורי יוגה, סדנאות יוגה וקורסי מדיטציה וחשיבה חיובית, תת מודע ודמיון מודרך, תזונה נכונה והרפיית מתח. אנו פועלים כעמותה ללא כוונת רווח ברוח הקרמה יוגה , שירות בלתי אנוכי. כולנו - המנהלים, המורים, אנשי קבלת הקהל, התחזוקה - משרתים אתכם בהתנדבות כדי לחלוק את המתנה הנקראת "יוגה". בישראל מרכזים נוספים בירושלים ובאילת ולמעלה מ-800 מורי יוגה שיבננדה.
