על פי הסוציולוג פייר בורדייה חברה בנויה על בסיס מערכת של ניגודים. האקט המכונן בתנ"ך הוא ההבדלה בין שמיים וארץ וכך גם התרבות האנושית מאז בנויה על סדרה של אבחנות בין "אנחנו" ו"הם", "טוב" ו-"רע", "קדוש" ו"טמא" וכך הלאה. ההבדלות הללו מסייעות לבני האדם לסדר את העולם בתנאים נוחים להבנה והן גם התשתית עליה מתקיים הסדר החברתי.
אחת מהבדלות היסוד הבסיסיות ביותר בתרבות היא ההבדלה המגדרית, כלומר ההבחנה בין גברים ונשים. התיאוריה הפמיניסטית מתחילה למעשה עם ההכרה כי ההבחנה בין גברים ונשים אינה מתמצה רק בהבחנה המתייחסת להבדלים ביולוגיים בין המינים, אלא למערכת שלמה של ייחוסים ותפקידים תרבותיים המהווים את הקטגוריה של מגדר. כך למשל אנחנו מייחסים לאישה מערכת שלמה של תכונות (רכה, חלשה, רגישה, יפה וכו') ומכאן גם מערכת שלמה של תפקידים חברתיים (אם, אחראית על הבית, לא משתתפת בלחימה וכיו"ב).
מערכת היחסים בין חברה ומגדר היא אם כן מערכת יחסים הדוקה שקובעת את תפקידם של גברים ונשים. התיאוריה הפמיניסטית הציבה כמעט מראשית דרכה את המטרה של ניסוח מחודש של מערכת היחסים בין מגדר וחברה על ידי ערעור האופן שבו מתייחסות זו לזו הקטגוריות של נשיות וגבריות.
לפמיניזם היו דרכים שונות להתייחס אל הבעיה. זרמים מסוימים בפמיניזם, כמו הפמיניזם הליברלי, ניסו להשוות את מעמדן של נשים לזה של גברים ולמעשה לבטל את ההבדלים בין הקטגוריות המגדריות. זרמים אחרים בפמיניזם כמו הפמיניזם המהותני ניסו להעצים את הקטגוריה המגדרית של הנשיות ולהצביע על היתרונות שלה בתחומים מסוימים. הפמיניזם הפוסט-מודרני ניסה לבטל לחלוטין את ההבחנה בין המגדרים ואילו הפמיניזם המרקסיסטי ניסה להצביע על האופן שבו החלוקה לקטגוריות מגדריות מאפשר ניצול של נשים.
האסטרטגיות השונות של הפמיניזם פעלו כל אחת את פעולתן המשלימה וכיום ברור כי האופן שוב עומדות הקטגוריות של "גבר" ו"אישה" זו מול זו אינה דומה לאופן שבו עמדו לפני 100 שנה כאשר הפמיניזם החל. עם השינוי ביחסים שבין המגדרים חלים שינויים מרחיקי לכת גם בחברה. נשים שבעבר נקשרו לבית יוצאות יותר לעבודה, לאחר שמאז ומעולם נקשרו גברים בלחימה והרג כיום ניתן למצוא נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. אחת התופעות המעניינות בהקשר הזה היא ההשפעה של שינויים ביחסי מגדר בחברה על מבנה המשפחה. אם בעבר הייתה מבוססת המשפחה על חלוקת תפקידים ברורה בין גבר מפרנס ואישה עקרת בית, הרי ששינויים בתחום היחסים בין המגדרים מערערים את המבנה הקלאסי הזה ועימו את מוסד המשפחה כולו.
מה ילד יום בתחום היחסים בין המגדרים? האם ההבדלים בין נשים וגברים יתבטלו לגמרי? האם נשים יצליחו למצוא זהות שאינה מוגדרת כהיפוך לגבר שהוא הקטגוריה הדומיננטית? מה יעלה בגורל מאבקו של הפמיניזם לשוויון מגדרי? הנושא הזה כנראה ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות.
שחר דגן, עורך אתר טקסטולוגיה
