לי דווקא בריסל מחכה ! 

שלום, אני נוסעת..

הפעם לא ללונדון אבל בכיוון.. ל- ב ר י ס ל .

ואני לא כותבת לך כדי ש 'לא תלוו אותי הלאה' , 

גם לא כדי להתרברב.. למרות שבינינו.. 

אם להודות .. עד לא מזמן אם הייתי מקבלת כזה מייל הוא היה בהחלט עלול לעורר את קנאתי ...

ובעצם - על זה בדיוק רציתי לדבר אתך .. 

על הדרך שהובילה אותי למקום הזה שבמקום לקנא ולקטר ולהתבצר.. (מה ששנים עשיתי) 

הפעם - לקחתי לעצמי את 4 הימים הללו בבריסל.. 

והכל בזכות התהליך הזוגי שלי ושל האיש שלי.

לא.. זו לא הפעם הראשונה שאני טסה.. 

ובכל זאת זו הפעם הראשונה שבה 

אני לוקחת מכל הלב את ה'רשות' ומפרגנת לעצמי..

שנים שה 'ריקוד הזוגי' שלנו הוא כזה ש- הוא ציפור דרור ו אני נטועה , 

הוא עושה מה שבא לו, עובד המון בחו"ל, בזמנים החופשיים שלו מבלה בים, 

ואני - לא שאני לא נפגשת עם חברות, הולכת ל: 

סדנאות, פסטיבלים, עושה קרמיקה, טאיצ'י, רצה, מציירת... ועוד הרבה,

ובכל זאת – התחושה הכללית שלי היא שהוא פורח מפה הרבה יותר ממני, 

שאני נטועה בבית כמו יתד, והוא בתנועה, 

מה שגורם לי לא מעט להרגיש רגשות שונים (מן הסתם בעיקר לא נעימים..) 

ביניהם הכעס שהוא מרשה לעצמו לעשות מה שבא לו ואני - 'נטועה'.

והקטע הכי מעצבן זה שזה גורם לי להיות עוד יותר נטועה, 

כאילו ההיפך ממה שאני רוצה - 

במקום לקום שניה אחריו / במקביל או אפילו לפניו 

ולנסוע לאן שהוא אחר, לאותו המקום , 

או 'פשוט' לאן שאני רוצה.. 

אני מוצאת את עצמי תקועה במקום- כועסת, מקנאה שהוא מרשה לעצמו 

ומתבצרת - פשוט לא מאפשרת לעצמי לפרוס כנפיים.

(אגב כשאני לבד אני סופר חופשיה, אבל בתוך הקשר הזוגי כאילו משהו גדול ממני מגביל אותי..)

אנחנו נמשכים אל מי שמחזיק את ה'פריזרים' שלנו בביטוי עודף, 

כלומר אל מי שאותו היבט בו אנחנו מכווצים – הוא משוחרר מידי. (מסיבות הקשורות לבית בו גדלנו) 

למעשה שנינו בחוסר איזון, בדוגמא שנתתי – 

אני פחות מידי מרשה לעצמי, 

הוא יותר מידי מרשה לעצמו

.

כשבעצם הזוגיות המודעת מאפשרת לכל אחד מאתנו 

להגיע לאיזון בזכות המודעות לחוסר האיזון. 

כל עוד אנחנו לא מודעים לזה אנחנו מתנגשים בזה –

. 

לכן עד שהתוודעתי לעניין (ו.. גם במהלך ההפשרה) 

בכל פעם שהיה נוסע לחו"ל / הולך לים וכו'.. 

הייתי כועסת, אפילו מקנאה, ומרגישה לכודה ב 'לא מגיע לי'.

הצעד המשמעותי הראשון בתהליך עבורי היה להבין -

שנמשכתי אל האיש שלי 

בגלל שהוא יודע לחלום 

על מנת שאזכר שיש בי היכולת הזו.. קפואה אבל ישנה !! 

ובהמשך אט אט מתאפשרת לה ההפשרה –

אחת הקפיצות בהפשרה הזו התגשמה לי בנסיעה הזו לבריסל, 

כולה 4 ימים בבריסל, באמת השקעה שיכולתי להרשות לעצמי מזמן לכאורה.. 

ובכל זאת לולא התהליך הייתה נשארת בגדר 'לא ' בשבילי .

היו כמובן צעדים נוספים בדרך, אבל בריסל כל כך נוצצת שבחרתי בה..

בניחוחות אירופה, אני מזמינה אותך 

לקחת כמה רגעים ולנסות למצוא -

מהי ה'תכונה' של בן הזוג שלך, 

אליה נמשכת כל כך כשהכרתם, 

אותה תכונה שהיום כל כך מעצבנת .. 

אותה התכונה שבעצם מהווה תזכורת עבורך לחלק קפוא שהגיע זמנו להפשיר.

(זו יכולה להיות היכולת לביטוי/ להיות בשקט/ להיות משוחרר/ להיות אחראי/ להיות חברותי...)

בסדנאות שלי – זו של הזוגות וגם ב זו של הנשים, 

אנחנו מחפשים וחושפים את אותם החלקים הקפואים 

ועוברים תהליך שמתחיל את ההפשרה.

אני מזמינה אותך מכל הלב לבוא ולצמוח אל עבר השלם שהנך. 

כל כך משמח אותי לראות וללוות בתהליך המקסים הזה, 

שלוקח אותך צעד משמעותי להפשרת מקום מכווץ וסגור 

ומאפשר לך להגשים את הכמיהה העמוקה להתרחבות ופתיחה.

אתך בכל שאלה, 
גלית אליאס 
מחזירה אהבות למקומן.

www.galitelias.co.il