תן למילים לעשות בי
שמות מתאר לדורות
שאצרח את שמך
ועורי על שלך
צמרמורות
בגופי תחללנה
הבכחנטיות שמחות
שכרות מעונגת
תאות בשרים
לילות עשה וימים
תן למלים.
**
אצרח את המלים
שהלנתי בתוכי.
את תומתן אבעל
ואשמיש צליליהן
מוכרים ואחרים
רק על בדידותן
אחמול
אני נפרעת
והמחיר עדין
טבוע בי
כחדש.
***
אל דבר אתי מלים
שלא ניתן להעלים.
דבר מעשים בי עשה ורצה
להפך מלפני ובפנים.
לא לי האחרים גם לא
מעשיהם. אל תכביר
בהן שדופות וחלולות.
הנגיעות שלך בתוכי
כל כך, כל כך רכות.
***
יש בי הרבה תווים
ואתה בוחר
במקצב הלא נכון.
הקשב.
אני אוהבת ג'ז.
***
ולשונך המרגלת
במלים
על בשרי דוקרת
מחטים.
אני מתחדד
בחזרה מחזיר
לך לדרכך.
אני משחרר
עצמי ממך.
***
אני אחראית בעיניו על המלים. גם
משפטים נכללים בתחום האחריות
ולפעמים הם כבדים וכורעים מעומס
הברות, עצורי צלילים ומשמעיות.
אני קוראת בקפידה את הרווחים
עוברת בדקדקנות בתוך השורות
מפלרטטת ועושה אהבה מתפנקת
עם כל האותיות, לא שוכחת סופיות
הוא אינו יודע. לא מכיר את הכותבת
שמלטפת אות ועורגת אל אחרת.
***
נגן פתין צלילים. נגן ללא מלים.
עלה בסולמות עטוף במנענעים
תבות נגינה מתוחות קפיצים
אלתר בי.
ג'ז חפשי ואונגרדי
חד פעמיות חסרת שליטה
של מקצבים.
***
היא צועקת אותנו נעולים
רגלים ידים ופה
כל החלקים
משולהבים זה בזה.
***
מטבעות לשון עדינות מתגלגלות ביניהם
לא עומדות על קוצו של יוד, בכלל לא עומדים
שוכבים והמלים מלוות את תנועות גופם.
לפעמים הם שותקים והן נותרות
עייפות ולא משמשות, תלויות מעל ראשם
בלתי אם יהפכו בהם ובגופם כדי להשמישן.
***
