סליחה - מדוע כל כך קשה למחול ולסלוח לאחר בגידה בזוגיות ובנישואין 

לבקש סליחה או לסלוח למישהו על משהו שהוא פגע בנו זה, לפעמים, קשה מאד עד בלתי אפשרי.

מחילה, חמלה, מלחמה ומחלה הן מילים בעלות אותן צלילים ואותיות שורש אך בסדר שונה. הן מראות איך שינוי של הדבר לכיוון זה או אחר עושה את כל ההבדל בין שחרור, רוגע ושקט פנימי בתוכנו לבין מלחמה פנימית עם עצמנו ומלחמה עם מישהו מהסביבה החיצונית לנו, מלחמות שתוצאתן היא נפגעים, כאבים ומחלות.

הפרוש שחלק מהאנשים נותן לבקשת הסליחה היא להיות חלש, כנוע, נחות, לוזר, פחדן, לא שווה, פראייר ועוד ולכן, זה כל כך קשה לאנשים אלה לבקש סליחה. זה נתפס אצלם כפגיעות וחשיפת החולשה שלהם עד כדי כך שהם מרגישים שהם צפויים להיפגע שוב או אולי האחרים ינצלו אותם מעתה ויחשבו שהם חלשים עד כדי כך שאפשר יהיה להפעיל עליהם כוח, לפגוע בהם, לנצל אותם, לרמוס אותם ולהכאיב להם.

לא פחות קשה לסלוח לזולת על הפגיעה שלו בנו. זה יכול להיות ממש לא פשוט עד בלתי נסבל וקשה מנשוא.

"החלש אינו מסוגל לסלוח, היכולת לסלוח היא נחלתו של החזק" (מהאטמה גנדי )

אנחנו יכולים לראות את זה בא לידי ביטוי בעוצמה גדולה מאד באחד ממצבי החיים המשבריים, הקשים והכואבים ביותר בזוגיות כאשר אחד מבני הזוג בגד וניהל רומן מחוץ לזוגיות או מחוץ לנישואין. כמה קשה לבן הזוג הנבגד למחול ולסלוח לו, ולחזור לחיים הרגילים, גם אם הם החליטו להישאר ביחד כבני זוג. הזיכרונות, המחשבות המטרידות והמציקות, הדמיון שעובד שעות נוספות, הדברים מהיומיום שמזכירים שוב ושוב את הבגידה, כל אלה אינם מרפים מבן הזוג הנבגד, ואינם מאפשרים לו בקלות להרפות, לשחרר ולסלוח.

אחד התנאים ההכרחיים הנחוצים כדי לאפשר לו בשלב כלשהו בתהליך ההחלמה להגיע לשלב הסליחה לבן הזוג הוא עד כמה בן הזוג סגר את הרומן שהיה לו והתנתק ממנו, עד כמה הוא מצטער על מעשיו, מבקש סליחה מעומק לבו, ומבין את הכאב והפגיעה הגדולה שמעשיו פגעו בבן הזוג. כמו כן, עד כמה הוא רוצה את בן הזוג ואת הקשר הזוגי איתו ולא רוצה לאבד אותו
ועד כמה הוא מכיל, מקבל , מבין, אמפאטי ומוכן ללכת בקצב של בן הזוג שלו, שכל כך קשה לו, בלי לזרז אותו שיעבור הלאה כי "הרי כבר ביקשתי סליחה ואמרתי שאני מצטער".

על אחת כמה וכמה קשה יותר לסלוח אם בן הזוג הבוגד החליט לעזוב את הזוגיות בכלל ולטובת בן הזוג החדש שאיתו הוא ניהל את הרומן במהלך הנישואין או הקשר הזוגי בפרט והוא מתחיל איתו חיים חדשים.

חווית בן הזוג הנבגד היא שהחיים החדשים, הזוגיות והמשפחה החדשה נבנים על גבו, על גבי ההריסות של הזוגיות והמשפחה שהתפרקו, על גבי הכאב, המצוקה, הסבל, הנטישה, השבר והבדידות שלו.  

ישנו פער גדול בין התחושה הקשה של בן הזוג שננטש, לעיתים בהפתעה מוחלטת, כשהוא מרוסק לחלוטין ועל כל מה שמשתמע מפירוק המסגרת הזוגית והמשפחתית, הקושי לתפקד ביומיום, תחושת הבדידות, ערעור הביטחון העצמי וניפוץ האמון בסדרים ונהלי העולם כפי שהכיר שהיו עד כה, שהקנו לו שייכות, עוגן וביטחון, לעומת חייו החדשים של בן הזוג שעזב לטובת בן זוג חדש, מלאי החידושים והריגושים, האהבה, הרומנטיקה, התשוקה, ההנאות והמסגרת החדשה הזוגית והמשפחתית. תחושה זו יכולה להימשך תקופה ארוכה והיא מקשה מאד להגיע למקום של המחילה והסליחה, האיזון החדש והשקט הנפשי.

פעמים רבות ניתן לראות את הצורך של בן הזוג הנבגד להעניש ולנקום בבן הזוג הבוגד. הוא רוצה לראות אותו סובל. רוצה לגרום לו צער ועצב, לא להיענות לבקשותיו, להתיש אותו, להכאיב לו, למנוע ממנו דברים שצריך ורוצה וכיו"ב.

בשביל בן הזוג הנבגד למחול לו על התנהגותו ועל הבגידה שלו זה כמו לוותר לו ולמחוק את "עוונותיו" ו"פשעיו" מבלי שקיבל את עונשו ולהוציא אותו זכאי וחופשי לחיות את חייו בהנאה ובכייף, בו בזמן שהוא עצמו סובל ומשלם מחיר כבד על הנטישה אותו. בשביל בן הזוג הנעזב זה כמו לבטל את כל הכאב שנגרם לו, כמו גם לבטל ולמחוק את הפגיעה הקשה והצורבת שלו, את ההשפלה, ואת כל האובדנים הרבים שיש לו כתוצאה מהבגידה ומפירוק הנישואין והזוגיות.

הקושי לסלוח ולמחול לבן הזוג הבוגד נובע מהתחושה של הנבגד שאם יסלח וימחל לו על מעשיו, שבשבילו הם שפל המוסריות, רמייה, זיוף ושקר, ופגיעה במקום הכי עמוק, רגיש וכואב בתוך ה"אני" שלו, הוא בעצם נותן אישור לבן הזוג ליהנות מ"חטאיו" וממעשיו ובעצם "מלבין" ומנקה אותו מאשמה, מיסורי מצפון ומתוצאות מעשיו שאולי כן הציקו לו והטרידו אותו. לתפיסתו, אם הוא יסלח לו, הרי שבמו ידיו בסליחתו הוא מאפשר לבן הזוג ליהנות ולהרוויח מכל העולמות מבלי שהוא משלם מחיר כלשהו על מעשיו הקשים ובגידתו.

הקושי לסלוח נובע גם מהפגיעה הקשה ב"אני" של בן הזוג הנבגד, בהערכה ובדימוי העצמי החיובי שלו, בהתערערות הביטחון העצמי, בהתנפצות תפיסות היסוד את החיים שלו ואת המציאות בכלל, בהשפלה ובפגיעה העצומים שהוא חווה ולעיתים, בהתרסקות האמון הבסיסי שלו בזולת בכלל ולא רק בבני זוג פוטנציאליים. כשהכל מתערער, מאד קשה למצוא את הסליחה לבן הזוג שנתפס כמי שאחראי ואשם לכל התוצאות הקשות הללו.

קיים קושי נוסף לסלוח והוא הקושי לסלוח לעצמי לאחר הבגידה של בן הזוג. לעיתים, בן הזוג הנבגד מוצא את עצמו בהלקאה עצמית, "איך נתתי לזה לקרות? ", "איך לא ראיתי..? ", "איך זה קרה לי?", "איך לא עשיתי משהו בעניין..?", "איזה טעות עשיתי", "מה לא בסדר איתי..?", "אני לא שווה", "אף אחד כבר לא ירצה אותי יותר".. ועוד ועוד.  זה המקום לחמלה עצמית (לא רחמים), ש"זה מה שיכולתי באותו הזמן", לקבל את מי ש"אני", לתת לעצמי אמפטיה, הכלה, קבלה ולא הענשה עצמית.

אפשר להבין את הקושי למחול ולסלוח אחרי גילוי של רומן מחוץ לזוגיות ולנישואין. אפשר להבין את כל הרגשות האלה, את הזעם והכעס, את הנקמנות, את הצורך בהענשה, את הרצון להכאיב ואפילו את ההלקאה העצמית. אלו רגשות אנושיים וטבעיים במיוחד בתקופה הראשונה לאחר גילוי הרומן או העזיבה והפרידה הממשיים כשהמשבר טרי והכאב חד כתער.
לא תמיד אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו מרגישים ולא תמיד יש לנו שליטה על הרגשות שלנו. זה מה שאנחנו מרגישים כעובדה מציאותית. מה שכן אנחנו יכולים לעשות הוא לקבל שזה מה שאנחנו מרגישים ולהכיל את רגשותינו, לתת להם להיות ולחכות שהם ישתחררו ויעזבו. רגשות לא נשארים לנצח. שום דבר לא נשאר אותו דבר.

אם באמת הקשר הזוגי עדיין חשוב ובני הזוג לא רוצים לאבד אותו - אזי שווה לסלוח באמת. הסליחה יכולה להוות מנוף ליצירת קשר חדש שאולי עוד לא היה כמוהו עד כה ולהפוך אותו לקשר מספק ומהנה יותר.גם תהליך זה דורש זמן, סובלנות, גמישות, הכלה, הבנה וקבלה.

אולם, אם לא ניתן היה להישאר ביחד והרגשות האלה ממשיכים לתפוס מקום מרכזי ומשמעותי תקופה ממושכת בחייו של בן הזוג הנבגד, והוא אינו מצליח לבנות ולשקם מחדש את חייו, הרי שהוא זקוק לעזרה. אם רגשות אלו משפיעים עליו, מנהלים אותו, מפריעים לו לחיות את חייו, משתקים אותו ומחבלים לו בחיי היומיום, הרי שמומלץ לו לראות כיצד הוא מוצא דרך להיחלץ ממצב ממלכד זה ואם קשה לו לבד שייקח לעצמו עזרה מקצועית מתאימה שתעזור לו למצוא את האיזון החדש בחיים שלו.

רגשות אלו יכולים לעורר מאבקי כוחות וקרבות קשים שאינם מאפשרים הגעה להבנות, להסכמות, להסכמים ולניהול קשר טוב, במיוחד אם יש ילדים ויש לקיים הורות משותפת בדרך חדשה. מאבקי כוח ומלחמות אלו גורמים רק לפגיעה קשה בכל הנפשות הפועלות במיוחד, בילדים הרכים, חסרי האונים, התלויים לגמרי בהוריהם.

הקושי לסלוח ולהשלים עם המציאות החדשה יכול לגרום לבן הזוג הנבגד והנטוש למקד את חייו בבן הזוג, שכבר איננו איתו, ולעסוק שוב ושוב אולי באופן אובססיבי בחייו, בעיסוקיו, מעשיו, ברגשותיו ובהתנהגותו. באופן זה בן הזוג הנבגד משאיר את עצמו מחובר לכאב ולסבל שלו, לשאלות החוזרות ונשנות למה ואיך בן הזוג עשה לו את זה. כמו כן, הוא מתמקד בהאשמות כלפי בן הזוג ואולי כלפי אחרים, האשמות והכאה עצמית כלפי עצמו על טעויות שעשה ודברים שהיה אולי יכול לתקן ולא עשה כן. בדרך הזו במקום להתקדם הלאה בחייו, הוא מתחבר עוד ועוד לכאב ולרגשות הקשים וכך הוא מכאיב לעצמו עוד יותר.

והדבר העיקרי והחשוב הוא שבמקום להשקיע את האנרגיה שלו בעצמו, בהתאוששות, בריפוי ובהחלמה של עצמו, במקום לצאת ולבנות את חייו מחדש הוא עסוק, בעצם, במעשיו ובחייו של בן זוגו לשעבר. העובדה שהוא מתמקד בחיי בן זוגו לשעבר עוצרת אותו ומונעת ממנו לשקם את חייו. השקעת האנרגיה בחיי בן הזוג לשעבר לא מאפשרת לו להתבונן בתוך עולמו, בחייו שלו ומונעת ממנו ללמוד על עצמו, לראות כיצד הוא מנצל את המשבר וממנף אותו לצמיחה ולהתפתחות אישית שלו, לבנות מחדש את חייו ואולי הפעם אחרת, טוב יותר אולי אפילו ממה שהיה.

כאמור, אחד הדברים המשמעותיים והחשובים בתהליך שמקל על הכאב ומאפשר הגעה לסליחה הוא אם בן הזוג שבגד  ו/או נטש מביע צער, אכפתיות, התחשבות ואמפטיה ומבקש סליחה על הכאב והפגיעה שנגרמו לבן הזוג הנבגד והנעזב. 

למעשה, מה שיכול לאפשר יציאה לחיים חדשים, מהנים ומספקים הוא ראשית, החמלה לעצמי. דבר שני, הסליחה והמחילה העצמית על כל הטעויות שנעשו, השגיאות, אולי על העיוורון, כלומר, על הדברים שלא רצה לראות ולדעת והדבר השלישי, כמובן, המחילה והסליחה לבן הזוג.

החמלה לעצמי - רצוי שבן הזוג הנבגד לא יעסוק בפגמים ובמגרעות של עצמו שבגללן או בעטיין הוא חושב שבן הזוג בגד בו ועזב אותו. עליו לקבל את עצמו בחמלה על כל מה שהוא, על כל מה שנעשה כי זה מה שהוא היה יכול, ועל כל יתרונותיו וחסרונותיו. הכאב גם ככה גדול, אין טעם להתמקד בשלילי ולראות את החסרונות, הפגמים שיש והטעויות שנעשו. עכשיו יש לגייס את כל החמלה לעצמי כדרך של ריפוי כדי לא לגזול מעצמו אנרגיה החיונית והחשובה כל כך להתאוששות ולתהליך הריפוי שלו.

הסליחה לעצמי- לוותר על ההלקאה העצמית על מה שנעשה ועל מה שלא נעשה כי שום טובה לא צומחת מהלקאה עצמית. הלקאת העצמי גורמת להתקפת ה"אני" ולהחלשתו, לבדידות ובעיקר, לעצב ולדיכאון. זו אנרגיה חשובה שנגזלת ממנו במקום להיות מופנית ומושקעת בשיקום העצמי ובמציאת איזון חדש בחיים.

הסליחה מאפשרת לעצמי לקבל את ה"אני" כפי שהוא על כל גווניו, נותנת חופש לראות את הטוב שבעצמי ולקבל את מי שאני על כל היתרונות והחסרונות שבי, על כל הטעויות והשגיאות שנעשו. במקום לראות בהם כישלון צורב אפשר לראות את המציאות החדשה כהזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית חדשה. קבלת האני, אהבת העצמי יאפשרו חיים חדשים והגעה למקומות חדשים.

אין טעם בביקורת עצמית מחמירה ובהלקאה עצמית על טעויותינו. זהו חלק מהאנושיות שבנו. זה טבעי לטעות כי מהטעויות שלנו אנחנו לומדים ומתפתחים. בזמן כזה אנחנו זקוקים יותר מתמיד לחמלה מעצמנו.
דמיינו לעצמכם את הילד שבתוככם שזקוק עכשיו מכם לחיבוק, נחמה ועידוד ולא עוד ביקורת, שיפוטיות והאשמות. היו אתם עבורכם ההורה שנותן לכם הכרה להוויה, הערך והמשמעות שלכם, המבין, המכיל, המקבל, המנחם והמעודד שאתם כל כך זקוקים לו.

כשאנחנו סולחים לעצמנו על הטעויות שאנחנו עושים, אנחנו משחררים את עצמנו מרגשות האשמה הכבדים, מהצער והעצב, הייאוש, הכאב, חוסר האונים, החולשה והדיכאון ומחזירים לעצמנו את האנרגיה והחיוניות שלנו. זה יוצר תחושת הקלה, חופש ושחרור.

בדרך החמלה והנחמה העצמית אנו מחזירים לעצמנו את הכוח ואת תחושת הערך שלנו ומשם אנחנו יכולים לתקן את עצמנו.

יתירה מזאת, כשאנחנו לומדים לסלוח לעצמנו ולקבל את עצמנו על חסרונותינו ועל יתרונותינו, אנחנו לומדים גם לסלוח יותר בקלות גם לאחרים ולקבל גם אותם על כל חסרונותיהם ויתרונותיהם.

סליחה לבן הזוג -  זהו שלב יותר מתקדם בתהליך ההתמודדות עם כאב הבגידה ופירוק הזוגיות שדורש את הזמן שלו והוא יכול להגיע רק אחרי שמוצאים שוב את הביטחון העצמי והכוחות הפנימיים, הערך והמשמעות בחיים החדשים, החיבור והנאמנות לעצמי, האמון העצמי, האופטימיות, השמחה, החיות, וההנאה מהחיים .
אז נכון, יתכן שעכשיו בן הזוג יחיה יותר בשקט פנימי אבל ממילא הוא בונה את חייו החדשים כך או אחרת, עם רשות בן הזוג שנעזב או בלעדיה.

כאשר אין מחילה פנימית וההתמקדות היא בכעס, בקנאה, בנקמה ובשנאה, הנפש "מתגוררת" במקום מזוהם שיש בו אנרגיה שלילית, שלא רק שלא מאפשרת לשום דבר חדש לצמוח וגורמת לתקיעות אלא יכולה להיות קרקע פוטנציאלית מצוינת להתפתחות מחלות שונות שלא לדבר על מלחמות ומאבקי כוח קשים שיכולים רק לפגוע קשות בכל הנפשות הפועלות. 

העיסוק המתמיד בדברים אלו וההתמקדות בשלילי משתקים, חוסמים ועוצרים מלהתפתח ומחבלים בסיכוי לבנות חיים חדשים טובים ומספקים. הסליחה והמחילה תאפשר התפתחות חדשה וגדילה למציאות חדשה של כיוונים רבים כגון, מקצוע, עיסוק, קריירה, וכמובן, בן זוג חדש ובניית זוגיות ומשפחה חדשות.

המחילה לעצמי ולבן הזוג שעזב ישחררו את הכבלים הגלויים והסמויים לבן הזוג ולעולמו החדש, יפסיק את העיסוק בעבר במה שהיה ובמה שהיה יכול להיות בעתיד, יעצור את העיסוק הפנימי בשאלה מה איבדתי, במסכנות ואפילו בהתקרבנות, את ההתמקדות בחולשה, בכאב ובפגיעה. במקום זה יתפנה מקום לאנרגיה וחיות חדשה שתופנה כלפי העתיד, להתפתחות וצמיחה אישית ולמציאת איזון חדש בחיים.

המחילה מאפשרת לשחרר ולהרפות מהדברים וע"י כך להשתחרר ולהתנקות מהרגשות הקשים שמנהלים את החיים כמו שנאה, נקמנות, כעס וזעם, חוסר אמון, חוסר אונים, השפלה, ועוד. היות ואין וואקום במציאות, כשהרגשות האלו משתחררים ומתפוגגים הם מפנים מקום לרגשות אחרים שמגיעים שהם משמחים, נעימים ומהנים יותר.

לסיום,  נכון, זה קשה, מורכב, איטי ובכלל לא פשוט. לכן, יש לאפשר את הזמן לעיבוד האבל על הזוגיות שהייתה ואיננה, על העצמי ועל החיים המשותפים שלא יהיו יותר כמו קודם. יחד עם זאת, בשלב כלשהו לאחר תקופה מסוימת מגילוי בגידתו של בן הזוג במיוחד אם הוא נטש את הזוגיות לטובת זוגיות חדשה, למרות הכאב הרב והקושי הגדול לסלוח, כדאי לבן הזוג הנבגד לעשות כל דרך ומאמץ כדי להגיע לסליחה ולמחילה בתוך עולמו הפנימי - סליחה, הן לעצמי והן סליחה לבן הזוג.

" החמלה היא טבענו העמוק ביותר.. אנחנו זקוקים לחמלה כדי ללמוד לפתח עדינות ורכות אל מול הקשיים והכאבים שלנו, במקום להיסגר מולם בפחד. כך מתרחש הריפוי" . (הלב הנבון/ ג'ק קורנפילד)

כשאנחנו מתייחסים בחמלה לעצמנו, לטעויות, לחולשות, לפחדים, לרגשות ולהתנהגות שלנו אנחנו עוזרים לעצמנו להתחבר שוב למהות השלמה והטובה של עצמנו ולהרגיש את מלוא החיות וכוח החיים שבתוכנו.

או אז אנו לומדים להסיר את המכשולים והמחסומים העומדים בפנינו ולמצוא את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורנו ובו זמנית גם ביחסים שלנו עם האחרים. זו הדרך לצמיחה והתפתחות אמיתית להכרה בעצמנו ולמתן רשות ולגיטימציה לחיות בחופש ובשלום וכמובן, ברוגע עם עצמנו וכפועל יוצא, גם עם האחרים.

לבסוף, הסליחה מסייעת ומאפשרת קבלה והשלמה עם המציאות, פתיחת דף חדש כזוג הבונה זוגיות טובה ומספקת יותר, במקרה שבני הזוג בחרו להישאר ביחד לאחר חשיפת הרומן או במקרה שהזוגיות התפרקה - פתיחת דף חדש בחיים והשקעת האנרגיה העצמית בבניית החיים החדשים.

לקבלת סדרת הטיפים  "איך להתאהב מחדש בבן הזוג " לחצו על הקישור.