הפסיכולוגיה המודרנית לא מוצאת תשובות לגבי השפעת הטכנולוגיה הנחשפת בגילאים צעירים במיוחד. זאת בעיקר בגלל שהיא נאלצת להתמודד עם משתנים חדשים המתפתחים בקצב מסחרר. בזמן שמחקרים אקדמאים מנסים לנתח את הפייסבוק, הם נתקלים בתופעות אינטרנטיות חדשות מדי חודש.
אבל לא צריך להיות פסיכולוג על מנת להבין כי הטכנולוגיה בצורה טבעית (ככלי המנסה לשפר את איכות חיינו) מרחיקה אותנו ממפגשים בין אישיים. המענה הקל לכל צרכינו, במרחק הקלדה יוצר יקום מקביל, במיוחד כאשר הפייסבוק הפך לנורמה גמורה. אך הקושי לא נפסק, בעוד האינטרנט הפך חיוני לתפקוד היומיומי, באה מהפכה חדשה והסעירה את עולמנו- הסלולר החכם.
בעבר התלוננו על הזמינות התמידית שהנייד מציע, לטוב ולרע האנושות הבהירה כי היא מעוניינת להיות מחובר וזמינה לשאר העולם, כמעט בכל רגע נתון. אך כעת מציעים הסלולרים החכמים חיבור עולמי אינטרנטי תמידי, עכשיו תוכל לקבל את השיחות וההודעות טקסט במקביל להודאות דואר אלקטרוני, מצב החשבון בנק, הפיוכל אתר אחר בעולם.
ילדינו נולדו עם סמארטפון ביד. אנחנו שחווינו את הילדות ה'עשוקה' והלא מתקדמת, יכולים להזכר במראות השכונה אחר הצהריים, ילדנו כבר לא יכירו מראות אלו. וכאילו זה לא מספיק, הסמארטפון כולל בתוכו אין ספור מותגי מיגון, צבעים, אפליקציות ושאר מותרות ההופכות לחיוניות חברתית. השוואת מחירים בחו"ל מראה כי מחירי תוספי הסמארטפון הופכים זולים ונגישים יותר ויותר. הצרכנים מגלים כי העולם כולו נכבש ע"י מכשיר הפלסטיק החדיש. אך האם עלינו לממן מחשב מתקדם וקטן זה לילדינו? האם אנחנו עוזרים להם בחשיבה מהירה, קשר עין-יד וידע זמין על חשבון תמימות וקשר בין אישי?
ילדינו כבר מכירים את אתרי הקניות, הרשתות החברתיות ואין ספור שירותים מתקדמים, אך האם עלינו לשאול מאיזה גיל הדבר מועיל להם?
מחקר חדש שנערך בהולנד מצביע על האפשרות כי חשיפה מוקדמת לטכנולוגיה סלולרית מחזקת את החשיבה הקוגניטיבית, אך עלולה להזיק להתפתחות הרגשית. אך ככל המחקרים גם זה נשען על טענה ראשונית. כנראה שעוד 30 שנה נקרא מחקר מקיף יותר, ועד אז?
נסו לחשוב בהגיון
