ברכות, קללות, נסים ומזלות סביב הכנרת 

טיול באזור הכנרת מאפשר מפגש עם מספר רב של אתרים היסטוריים, מקומות קדושים, וגנים לאומיים שיש בהם סממנים רבים של מסתורין. אחד המסלולים שאינו מצוי ברשימת הטיולים המשפחתית המוקבלת, הוא זה ההולך בעקבות ברכות, קללות, נסים ומזלות. זהו מסלול של סיפורים העוברים לאורך התקופות ההיסטוריות באזור, כשהם משולבים במסורות ארוכות ימים ומופיעים באמונות השונות של בני האדם שחיו וחיים באזור.

"גלגל המזלות"
בחרנו להתחיל את הטיול בגן לאומי חמת טבריה המצוי ביציאה הדרומית מהעיר ליד מרחצאות המרפא של ימינו. האתר התגלה במקרה במהלך סלילת הכביש מטבריה לצמח בשנת 1920 ובחפירות שנערכו בו התגלו שרידי מרחצאות קדומים ובית כנסת עתיק מהמאה הראשונה לספירה. במרכזו של בית הכנסת התגלה פסיפס של גלגל המזלות הקדום ביותר מבין רצפות הפסיפס שהתגלו בבתי כנסת בישראל. בפינות הרצפה מצויה דמות אישה המסמלת את ארבעת עונות השנה ובחלקים אחרים של הפסיפס נראים סמלים יהודיים שונים. גלגל המזלות ידוע כמוטיב חשוב במסורות שונות, בהן גם המסורת היהודית. קיימים מספר בתי כנסת עתיקים בישראל שהתגלו בהן פסיפסים עם מוטיב זה. העובדה כי במקום זה קיימים מעיינות מרפא ורבים באו אליו כדי למצוא מזור למחלותיהם, מוסיפה אף היא לייחוד המיסטי של המקום.

מאיר בעל הנס
ממש בסמוך ניצב אתר עלייה לרגל הידוע בפי הישראלים כ"קבר מאיר בעל הנס". בערב חג הפסח השני נאספים כאן אלפי גברים, נשים וילדים להילולה שבמהלכה נישאות בקשות להצלחה בזיווגים, לכניסה להריון ולעסקים טובים.
רבי מאיר בעל הנס היה מגדולי חכמי התורה של ימי בית שני. הוא היה תלמידו של רבי עקיבא ונודע כבעל זכרון נדיר. הוא כתב ספרים ופירושים לכתבי הקודש ופעל לחידוש המנהיגות היהודית בגליל לאחר מרד בר כוכבא. מקורות שונים מציינים כי בערוב ימיו נאלץ לגלות לבבל ושם מת, אך יש הטוענים כי קברו מצוי על שפת הכנרת בדרומה של טבריה. האמונה העממית הקושרת לשמו מעשי נסים, מקורה בסיפורים שסיפרו אודותיו בהם אחד המספר כיצד ניצל מחיילים רומאים שהוכו בסנוורים בעת מרדף אחריו. באתר הקבר מצוי כיום בית כנסת גדול.

"נס החזירים" ו"הספסל המכושף"
בדרגנו לפגוש נסים ומזלות נוספים, נעבור על פני אתר הטבילה המצוי ביציאה של הירדן מהכנרת ונמשיך מכאן אל הצד המזרחי של הכנרת כדי לפגוש את סיפור "נס החזירים" בגן לאומי כורסי. נוכל לראות כאן שרידים של מנזר וכנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה. רצפת הכנסייה מאותרת דמויות של בעלי חיים, עופות, צמחים ופירות ובחדר הטבילה של הכנסייה מצויה כתובת יוונית.
על פי הברית החדשה , כאשר ישו הגיע באחת ההפלגות שלו לחוף כורסי, בא לקראתו במרוצה איש שנכנס בו כישוף. עשה ישו מעשה והעביר את הרוח הרעה מהאיש אל עדר חזירים שירד במורד ההר. כתוצאה מכך פתחו החזירים במרוצה אל מי הכנרת וטבעו בהם.
בהקשר לסיפור זה, ניתן לראות מעל האתר בליטת סלע שלצדה נחשפה בשנת 1980 קפלה קטנה עם אפסיס שחלקו מצוי במערה. על פי המסורת הנוצרית, זהו המקום בו התגלה לישו האיש האחוז טרוף, ובמדרון זה נעשה "נס החזירים".
מוקד אחר המושך את תשומת לבם של המבקרים בכורסי הוא "הספסל המכושף". מבקרים שסיירו בגן הלאומי סיפרו כי ספסל העץ הזה משרה על היושבים אווירה של רוגע ושלווה. לפיכך, רבים מייחסים לספסל זה סגולות ייחודיות והם שבים לשבת עליו כדי לבקש בקשות יוצאות דופן.

לחם לרעבים ואור לעיוור
בדרכנו מכורסי לכפר נחום, נחלוף על פני שני אתרים שגם בהקשר אליהם ניתן לשמוע סיפורי ניסים. הראשון בהם הוא אתר "תל אדר" שעל פי מסורות נוצריות שונות במקום זה ביצע ישו נס והצליח להאכיל 4,000 אנשים רעבים בשבעה ככרות לחם ומעט דגים. זהו נס הדומה במהותו ל"נס הלחם והדגים" של טבחה, אליו נתוודע בהמשך, אך לגבי הנזיר הבנדיקטי ברגיל פיקסנר, שחקר את הנושא בכתובים, זהו המקום בו התרחש נס הלחם והדגים השני.
בהמשך נגיע לצומת בית צידא הנושאת את שמו של היישוב הקדום שבו על פי המסורת הנוצרית נולדו שלושה משליחיו של ישו הלוא הם פטרוס, אחיו אנדרי ופיליפוס. באחד ממסעותיו באזור הגיע גם ישו לבית צידא ומכאן הוא יצא לרפא עיוור מעיוורונו, סיפור נסים המוכר גם הוא מ"הברית החדשה".

קללת כורזים וברכת האושר
בהמשך דרכנו לכפר נחום, נסטה אל הכביש העולה צפונה לעבר גן לאומי כורזים כדי לסייר בשרידי עיר הבזלת הקדומה. העיר נזכרת לראשונה בימי בית שני בשל התבואה המשובחת שלה. בימי המשנה והתלמוד היא הייתה עיר משגשגת וכיום ניתן לראות בה את השרידים המרשימים של בית הכנסת מהמאה החמישית, מקווה טהרה, בית בד ושרידי בתי היישוב. כאן נוכל גם לשמוע על הקללה שקילל ישו את תושבי העיר בשל סירובם לקבל את תורתו.
מכאן נמשיך מערבה אל עבר "הר האושר" והכנסייה המתומנת המצויה בפסגתו. על פי המסורת הנוצרית, כאן נשא ישו את דרשת ההר המפורסמת שלו שבה הציג את עקרי תורתו. 8 הצלעות של מבנה הכנסייה מסמלים את שמונת הפסוקים מתוך הדרשה שנפתחים במילה "אשרי".
יש המצביעים על האתר כמקום שבו בחר ישו את 12 שליחיו. סמוך למנזר מצויה אכסניה של נזירות פרנציסקניות.

"נס הלחם והדגים"
בתום מסכת הברכות, נרד בכביש המתפתל לעבר צומת כפר נחום ונפנה מזרחה לטבחה. כאן נוכל לראות את רצפת הפסיפס הנהדרת שבחלקה המזרחי מצויה תמונה לציון נס הלחם והדגים. על פי ספר מתי בברית החדשה, הצליח ישו להאכיל 5,000 איש בעזרת חמישה ככרות לחם ושני דגים בלבד. על פי האמונה הנוצרית, כאן גם נגלה ישו לאחר מותו אל השליח פטרוס וציווה עליו להמשיך את דרכו במשפט: "רעה את צאני".
הכנסייה של ימינו ניצבת על שרידי כנסייה ביזנטית. היא פשוטה וצנועה למראה, אך הפסיפסים ברצפתה מרהיבים בדמויות של בעלי חיים ועופות מארץ הנילוס.
בסמוך לכנסייה מצויה מערה קטנה הידוע בשם "מערת איוב". על מסורות שונות, כאן גר איוב בבואו לרחוץ במי המעין הנובע במערה. משום כך רבים מאמינים גם כיום כי למי המעיין סגולות מרפא. מעין איוב הוא אחד משבעת המעיינות שנתנו לבקעת טבחה את שמה.
קילומטרים ספורים מזרחה מכנסיית הלחם והדגים, מצוי הגן הלאומי כפר נחום ובו שרידיו המפוארים של בית הכנסת הקדום שנבנה במאה השישית לספירה. בסמוך לבית הכנסת מצויים שרידיו כפר הדייגים בו חי על פי המסורת שליחו הקרוב ביותר של ישו, הלוא הוא שמעון הידוע יותר בשם פטרוס. בית הכנסת ניצב במרכזו של אתר עתיקות רחב ידיים ובו שרידי כפר הדייגים הקדום. כאן חי פטרוס ובהקשר למקום זה נזכר סיפור נס הליכתו של יש על פני המים.
לא רחוק מכאן ניצבת "כנסיית 12 השליחים" היוונית אורתודוכסית הידוע ביופי קירותיה הלבנים וכיפותיה האדומות.

"קטני אמונה"
לאחר שנסיים לשמוע את סיפורי הנסים של צפון הכנרת, נצא מכאן אל צדו המערבי של האגם. תחנתנו הבאה תהיה מוזיאון יגאל אלון בקיבוץ גנוסר. כאן נוכל לראות תצוגות שונות ומצגות אורקוליות, לשמוע את סיפורם של האדם בגליל ויישובי האזור ולקנח בממצא שהתגלה במי הכנרת בשנת 1986 וידוע בשם "סירת ישו".
האטרקציה מצויה בביתן מיוחד שנבנה לצורך הצגת הסירה העתיקה שמיוחסת אמנם לתקופתו של ישו, אך אין וודאות כי הסירה שימשה אותו באופן אישי. זהו ממצא מעניין ביותר והסיפורים סביבו מעניינים לא פחות.
פעילותו של ישו באזור הכנרת, הפלגותיו התכופות מחוף לחוף והעובדה כי רבים ממאמיניו היו תושבי כפרי הדייגים באזור, אינם מוטלים בספק. בהקשר לכך ניתן לראות את המסופר בספר מתי ב"ברית החדשה": "וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו: והנה סער גדול היה בים עד אשר כסו הגלים את האניה והוא ישן: ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו! ויאמר אליהם קטני אמונה מה חרדים אתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה רבה! ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אשר גם-הרוחות והים אליו ישמעון".