המלצה לממשלה על מינוי פרקליט המדינה 

על פי החלטת הממשלה מס' 1585 של הממשלה מיום 29.2.2004 פרקליט המדינה צריך להיות בעל ידע משפטי טוב, בעל תכונות אישיות של מנהיגות משפטית ובעל יכולת ניהול של הפרקליטות. בוועדת האיתור יושבים אנשים טובים בתחומם, אבל אף אחד מהם אינו בעל ידע מקצועי כדי לשפוט אם מועמד הוא בעל יכולת מנהיגות (בדרך כלל ידע כזה נמצא אצל פסיכולוגים ) ואף אחד מהם אינו בעל ידע מקצועי כדי לשפוט אם מועמד הוא בעל יכולת לנהל ארגון שמעסיק כ-1300 אנשים.  במצב הזה היועץ המשפטי לממשלה מתכוון להוציא מהוועדה המלצה על מועמד אחד בלבד ומנמק זאת בנימוק מוזר "שמכיוון שהוא צריך לעבוד איתו הוא גם צריך לבחור אותו". לא ברור כיצד הוועדה מתכוונת לבחון את כישורי הניהול והמנהיגות.

כדאי לדעת שהוועדה למינוי שופטים, המשמשת בפועל גם כוועדת איתור מועמדים לשיפוט, נוהגת כיום לבחון בעזרת אנשי מקצוע (שאינם חברים בוועדה) שכל מועמד מתאים מבחינת אופיו ויכולתו לעמוד בדרישות הקשות לכהן בתפקיד של שופט (למשל יכולת עמידה בלחצים).

בתקשורת נמסר כי שרת המשפטים מתכוונת להמליץ לממשלה על מועמד אחד בלבד. באופן עקרוני אין בכך רע. הממשלה נוהגת להסמיך שר או וועדת שרים לקיים דיונים בנושא מסוים ולהמליץ לה המלצות, ומתן יפוי כוח לשרת המשפטים להביא לממשלה המלצה הוא צעד סביר. השאלה הציבורית שנשאר לקבל עליה תשובה משרת המשפטים היא מהן סיבות ההמלצה על המועמד כאשר כישורי הניהול והמנהיגות שלו לא נבדקים בצורה רצינית באופן רציני. שאלה כזאת מן הראוי שתועלה בישיבת הממשלה והתשובה עליה תלמד את הציבור על מידת האימון הציבורי שהוא יכול לתת בשרת המשפטים. באווירה של היום אי מתן תשובה מספקת יכול להוות בסיס לעתירה לבגץ נגד ההמלצה.

שרת המשפטים נמצאת במצב לא קל כאשר וועדת האיתור אינה בעלת הרכב מתאים למשימה שהוטלה עליה. על אף זאת לפני גיבוש המלצתה היא יכולה בנוסף להמלצת חברי הוועדה גם לבקש התיחסות של אנשי מקצוע לענין יכולת המנהיגות וליכולת הניהול של כל המועמדים. צעד כזה יראה שיקול דעת רציני בבחירה שלה. למשל בענין יכולת המנהיגות עומדים לרשותה בעלי המקצוע הבוחנים את המועמדים להיות שופטים. גם בענין בדיקת יכולת ניהול ארגון גדול היא יכולה לאתר אנשים בני סמכא שיכולים לספק לה חוות דעת מבוססת.  

חשוב לציין שהכישורים שהוועדה חלשה בשיפוטם הם גם הכישורים שהוכחו כחסרים אצל הפרקליט המכהן מר משה לדור, וכעת הציבור מצפה לתיקון המצב. נושא ניהול הפרקליטות בזמן כהונתו של מר לדור לא נעשה לפי אמות מידה המקובלות כיום לארגון ציבורי. על הבעיה של חסר הבקורת על הפרקליטות דובר הרבה בתקשורת אבל הוא אינו בודד. אדם שאינו מבין שלארגון ציבורי צריך להיות מבקר שיקבל גם תלונות מהציבור אינו מתאים במאה ה-21 לעמוד בראש ארגון ציבורי כלשהו. תלונות הציבור הן לא רק שסתום לשחרור לחץ אצל הציבור (דבר חשוב מאוד כשלעצמו) אלא גם כלי ניהולי בסיסי למנהל הארגון, המדווח לו על חולשות הארגון ומאפשר לו לתקן את הטעון תיקון. 

לגבי המלצת הוועדה חשוב להבין שההמלצה שלה אינה מקצועית כי אין בנמצא בעלי מקצוע שיכולים לשקלל תכונות מקצועיות של משפטנות עם תכונות מקצועיות ניהוליות ועם תכונות אישיות של מנהיגות. הבחירה צריכה לשקף תהליך של החלטה ציבורית ובמשטר דמוקרטי הציפיה היא שנציגי הציבור הנבחרים בבחירות יקבלו החלטה כזאת. זאת הסיבה לכך שהמינוי עובר דרך הממשלה.