מאז שאני זוכרת את עצמי עסקתי באמנות. זה התחיל בפירה. כן, ציירתי עם המזלג בפירה, ושמעתי – 'לא משחקים עם אוכל!' אז במקום זה, ההורים שלי החליטו לשלוח אותי לחוג ציור במוזיאון ת"א, ומאז, אומנות פלסטית היא חלק מחיי. תמיד ציירתי, פיסלתי בפלסטלינה, בפימו וגבס.
בערך מגיל שש, כשראיתי בבית שרטוטים ותוכניות בנייה, ידעתי שאני רוצה להיות אדריכלית. גם שכן אדריכל שהסביר לי מדוע זה לא כדאי לי, ממש לא הצליח לשכנע אותי לרדת מזה. ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
בבית, חשתי תמיד חיזוקים ועידוד לעיסוק באומנות, כמובן כל עוד זה בגדר תחביב. במקביל, הובהר לי שמאוד חשוב ללמוד, ועדיף מקצועות ריאליים. אז למדתי בתיכון מחשבים ופיסיקה. אבל התשוקה שלי היתה בחוג ציור אליו הלכתי פעם בשבוע אחרי הצהריים. זה מה שמילא אותי שמחה.
הצבא גם ניסה לכוון אותי לקריירה בתחום המחשבים. מקורס תכנות בממר"מ פרשתי בשלב מאוד מאוחר, כשברור לי שזה ממש לא מה שאני רוצה לעשות בחיים. ללימודי אדריכלות בטכניון לא התקבלתי, וככה מצאתי את עצמי במסלול לתואר ראשון במדעי המחשב.
אחרי הלימודים, ידעתי שאני רוצה לעשות משהו יצירתי. התחלתי לעצב ולבנות אתרים. ואז הגיעה הצעת עבודה שלא יכולתי לסרב לה. נסעתי לעבוד בספרד כמתכנתת בפרוייקט בנקאי בתחום מערכות מידע. גרתי במשך שנה במדריד. נהנתי מאוד מהחוויה, אבל התשוקה שלי, שוב נזנחה...
כמה חודשים אחרי שחזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בבנק גדול בארץ כמתכנתת ומנתחת מערכות. זה היה לפני תשע שנים. במשך כל השנים בהן עבדתי בבנק, עברתי מספר תפקידים, טיילתי לא מעט בעולם, התפתחתי, קראתי, למדתי צילום, אנימציה, הרבה קורסים בהתפתחות אישית ואימון אישי. תמיד ידעתי שזה לא המקום בו אני אמורה להיות. כמה פעמים אפילו חשבתי לעזוב. תמיד מצאתי תירוצים. לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, ובעיקר פחדתי. פחדתי לעזוב את 'כלוב הזהב'. את הביטחון הכלכלי ואת הנוחות, שעם הזמן הפכה למאוד לא נוחה.
תהליך של אימון אישי שעברתי, שינה אצלי את הגישה, החשיבה וההתנהגות. נפתחתי. התודעה שלי התרחבה, ואיפשרתי לעצמי לגדול עוד קצת. הספר 'המקום הנכון' של ד"ר קן רובינסון, שקראתי לאחרונה היווה נקודת ציון נוספת בדרך למציאת המקום הנכון שלי. 'המקום הנכון' הוא המקום בו הכישרון והתשוקה של אדם נפגשים. מי שיבחר לקרוא את הספר המצוין הזה, יוכל להבין למה חשוב כל כך לאדם למצוא את המקום הנכון שלו, למה חשוב להמצא בו, איזה מכשולים יעמדו בדרך למציאת המקום הנכון, ומה כדאי לעשות כדי כן להגיע לשם. אבל הכי חשוב, זו הידיעה, שהמקום הנכון נמצא כאן, בהישג ידנו. צריך להושיט יד ולהגיע אליו. שפע הדוגמאות בספר על אנשים שהצליחו למצוא את המקום הנכון שלהם, בכל גיל, ממחיש מאוד את הנושא.
חשוב לציין, שנכון כי יש אנשים שמצאו את מקומם ומתפרנסים מהתשוקה שלהם, אך לא בהכרח נדרש לעשות שינוי דרמטי בחיים כדי למצוא את המקום הנכון. לעיתים, המקום הנכון, זהו תחביב הממלא אותנו אנרגיה וחיות, בו נשקיע מספר שעות שבועיות בלבד.
התשובות נמצאות אצלנו. אם נקשיב לעצמנו, נדע מה נכון עבורנו. באימון אישי אנחנו שואלים שאלות, מבררים מה התשוקות שלנו, מה משמח אותנו, במה אנחנו טובים יותר, ומה הכשרונות שלנו. אנחנו גם לומדים לזהות ולהחליש רעשים סביבתיים ופנימיים שגורמים לנו לסטות מהכיוון. זו בהחלט תחילת הדרך למציאת המקום הנכון עבורנו. תהליך שמומלץ לכל אדם לאפשר לעצמו לעבור. זו עבודה חשובה, לא קלה אך בהחלט משתלמת.
בעבורי, שיאו של התהליך הארוך שעברתי, היה מציאת המקום הנכון שלי. בימים אלה, אני יוצאת לדרך חדשה. היום אני משלבת את התשוקות שלי ונמצאת במקום הנכון בשבילי. אני קמה בבוקר עם חיוך ורצון עז לעשייה.
אני אמנית המעצבת עוגות בבצק סוכר ומעבירה סדנאות. וגם, מאמנת אישית להגשמה עצמית ויחסים, אני מלווה אנשים לדרך חדשה, למציאת המקום הנכון שלהם ולשיפור איכות חייהם
מאיה שטיינברג | מאמנת אישית להגשמה עצמית ויחסים | בעלת BA במדעי המחשב | הצטרפו אליי גם בפייסבוק | טלפון: 052-465-1055