אל תזוזי, אני אומר לה. עוד מעט נסיים. עפרון הפחם שבידי, כבר הכתים לגמרי את אצבעותי, אך הן, כמו יש להן חיות משלהן, ממשיכות לשרטט את קוי מתארה של הנערה שמולי, שאפילו את שמה עוד מעט ואשכח. משהו בה תפס אותי והצלחתי לשכנעה תמורת מאה דולרים, לשבת ולדגמן לי.
"טוב", גם ככה אין לקוחות היום, שרוצים לעשות קעקוע חדש", היא התרצתה והסכימה, שאעצב את תנוחת זרועותיה וראשה, כפי שאני רוצה. ככה בעדינות מוטה הצידה, נשען על אצבעות ידה השמאלית שקעקוע, שצבעו השחור דהה במקצת, עיטר את אמתו, מפרק כף היד ועד למרפק. הייתי מוקסם מפיתוליו לאורך כל החלק הפנימי, הבשרי והרך של עורה.
יש לה עיניים שקדיות בצבע חום ופס כה של עיפרון איפור שחור, עובר לאורך העפעפיים ומתחתיהם. האיפור הכבד, שמלווה בשפתון אדום כהה, מדגיש את ייחודה בין הבנות האחרות, שיצא לי לפגוש. משהו בה היה שונה, בזה אין לי ספק ואותו משהו, הוא שצד לי את העין, מגרה אותי לתפסו. אני מנסה ולא בטוח שמצליח.
גבותיה מקושתות קמעה ומחודדות בחלקן הקמור. שערה מסתיר את מרבית הגבה השמאלית, כשראשה מוטה כך הצידה. נופל ברכות אל זרועה המקועקעת ועל כתפה. היא כמו מביטה-לא מביטה בי ויש לי תחושה, שהיא רואה דרכי וממשיכה הלאה, אל מחוזותיה שלה.
היא לובשת חלק עליון של בגד ים. מיאמי, או לא מיאמי תודה לאל על כך. מטבורה ומעלה, אל החריץ בין שדיה הקטנים, מופיע קעקוע נוסף של ענף עמוס עלים. לא הצלחתי לזהות את הצמח, אך גם לא משנה.
היא עונדת תכשיט כסוף, אותו הצמידה אל החזיה, ממש במרווח בין השדיים ושנופל על העלה ומסתיר אותו מעט. או שאולי...זהו פירסינג נוסף לזה שיש לה בטבור? אני לא מעז להתקרב יותר מדי, כדי לא להפר את הקסם. אני פשוט שותק ומשרטט, מה שאני רואה ומצליח לתפוס.
המקום לא ממש נקי ואני יודע, ששם לא הייתי מקעקע את עצמי, אם הייתי מחליט ? ואני ממש לא ? לעשות זאת.
על כסאות ההמתנה מאחריה יושב גבר ממוצא הספני, אם אני לא טועה, נעול בכפכפי רחצה וממתין, השד יודע למה. אין לי מושג מה הקשר ביניהם וגם לא אכפת לי.
היד שלי רק מחזיקה חזק בעפרון הפחם ומשרטטת ואני לא יכול, גם לא רוצה להפסיק.
