בלוטת המגן או בלוטת התריס, THYROID GLAND - תירואיד מורכבת משתי אונות, ימנית ושמאלית.
החיבור ביניהן נקרא מיצר (ISTHMUS), היא מונחת בקדמת הצוואר מתחת לסחוס הקריקואיד.
כל שנה מאובחנים כ-56,000 מקרים חדשים עם סרטן בלוטת המגן בארצות הברית, רובם מסוג PAPILLARY CARCINOMA.
שכיחות גבוהה יותר בנשים, יכול להופיע גם בילדים, אך בד"כ מופיע מעל גיל 30.
הסימן והתלונה הראשונה בד"כ הינם גוש בצוואר שלעיתים מתגלה במקרה תוך הסתכלות במראה או ע"י רופא מטפל.לעיתים מופיעה צרידות בלתי מוסברת, קשיי נשימה בעיקר בשכיבה, כאבים בצוואר, וקשיי בליעה.
גוש בודד בבלוטת המגן שאינו קולט יוד במיפוי נוטה להיות סרטני (15%-20% מהמקרים).
ברוב המקרים תפקוד הבלוטה תקין.
ישנם ארבע סוגים עיקריים של סרטן בבלוטת המגן:
PAPILLARY CARCUNOMA (80% )
FOLLICULAR CARCINOMA (15% )
MEDULLARY CARCINOMA (3% )
ANAPLASTIC CARCINOMA (2% )
איבחון: דיקור (FNA) תחת סונאר (US) נותן את האבחנה המדויקת בכ-98% .
סונאר (US) של הצוואר מאפשר לזהות גרורות שאין למששן בבדיקה ידנית וכמובן תוך כדי
הבדיקה ניתן לבצע דיקור כדי לאבחן האם מדובר בגרורות (חשוב שהבדיקה תבוצע
ע"י רנטגנולוג מנוסה).
סרטן מסוג PAPILLARY CARCINOMA שהוא השכיח ביותר, הוא עם הפרוגנוזה הטובה
ביותר, 5 שנים מעל 90% ובצעירים מגיע עד 97%.
הטיפול המקובל הינו כריתה של בלוטת המגן או בשלמותה או כריתה חלקית (מחציתה).
טיפול כירורגי טוב ומוקדם נותן פרוגנוזה טובה מאוד.
סרטן מסוג MEDULLARY CARCINOMA הוא עם פרוגנוזה נמוכה יותר נוטה להתפשט
לבלוטות בצוואר יחסית מוקדם ולכן יש צורך בטיפול כירורגי אגרסיבי יותר ובנוסף לכריתה
של בלוטת המגן יש צורך בכריתת הבלוטות בצוואר (דיסקציה צווארית)
5 שנים תוחלת חיים 86%.
סרטן ANAPLASTIC CARCINOMA גידול אגרסיבי מאוד הפרוגנוזה גרועה וקשה לכרות את
הגידול בשלמותו, לעיתים פותחים נתיב אויר (TRACHEOSTOMY ) תוחלת החיים 5 שנים
7%.
לאחר השלמת הטיפול הכירורגי ובמידה ומבצעים כריתה מלאה של בלוטת המגן, יש צורך
במתן יוד רדיואקטיבי. תאי בלוטת המגן שעדיין ישנם קולטים את היוד ומחוסלים על ידו.
טיפול זה הינו קל ללא חולשה או נשירת שער, ללא בחילה ,ניתן כ-4-6 שבועות
לאחר הניתוח, ותוך כדי בידוד של המטופל בכדי לא לחשוף אחרים ליוד רדיואקטיבי
חשוב להדגיש שלעיתים מספיק לבצע כריתה חלקית של הבלוטה -HEMITHYROIDECTOMY
וזאת במידה והגוש הסרטני בודד וקטן מ-1.5 ס"מ. לאחר הניתוח יש צורך במעקב ממושך.
בניתוחים של בלוטת המגן יש צורך במיומנות רבה ושיתוף פעולה של צוות המנתחים, וזאת
בכדי לזהות ולא לפגוע בעצב החוזר המעצב את מיתרי הקול (פגיעה בו גורמת לצרידות
לעיתים קבועה).כמו כן חשוב לזהות ולא להוציא את בלוטות יותרת התריס (PARATHYROID)
וזאת בעיקר בניתוח שלם של כל הבלוטה וזאת בכדי שהמנותח לא יצטרך לטיפול בתכשירי
סידן לכל חייו.
לאוכלוסיה שהייתה בעבר חשופה לקרינה חיצונית יש נטייה לפתח סרטן של בלוטת המגן גם
לאחר 20 שנה לאחר החשיפה, מדובר בהקרנות שניתנו נגד גזזת או חשיפה לקרינה
רדיואקטיבית באזור צ'רנוביל למשל. גידולים אלה בד"כ מסוג PAPILLARY CARCINOMA
ניתנים לטיפול ע"י ניתוח עם פרוגנוזה מצוינת ולכן חשוב לנתחם כמה שיותר מוקדם כדי
שלא יתפתחו גרורות בצוואר.
ניתוחים של בלוטת המגן עקב הישנות של המחלה או כשהגידול הסרטני גדול לעיתים מצריך
שימוש בטובוס מיוחד NIM לניטור העצב ולזיהויו באזור הניתוח.
מבחינת היבט אסטטי חשוב לבצע חתך קטן עד כמה שאפשר ותפירה עדינה של העור.
פעולה הדורשת כמובן מיומנות גבוה.
לאחר כריתה של הבלוטה והטיפול ביוד רדיואקטיבי יש צורך במעקב ע"י כירורג ראש וצוואר.
פרופ' יעקב שבירו מנהל השירות לבעיות קול בי"ח בילינסון ורופא מנתח בכיר במחלקת אף אוזן גרון https://www.prof-shvero.com/ מייל: Jacob.shvero@gmail.com נייד:052-4528786