וירא תשעד, רחצו רגליכם 

ערש"ק יקח-נא מעט-מים, ורחצו רגליכם; והשענו, תחת העץ.תשע"ד

אומר הזהר, בכל מקום בו אברהם דר, נוטע עץ ותחתיו תמיד היה מעיין.אברהם, מכניס האורחים, היה מושיב האורח תחת העץ, בהיות העץ פורש ענפיו ומצל, יודע אברהם שהאורח איש טהור הוא.כאשר ענפי העץ לא היו מצלים והמים, אשר תחתיו, עולים לקראת האדם, ידע אברהם שאין האורח טהור ומביאו אל המעיין כדי לטהרו.בהיות האורח טהור, העץ היה פורש ענפיו והמים לא עולים לקראתו.

אברהם אבינו, הכיר את בוראו וביקש להפיץ ידיעתו זו בעולם.בבוא אורח, ביקש אברהם לדעת האם האורח  הבא אליו עובד עבודה זרה הוא.עובד עבודה זרה טמא הוא, טומאתו של אדם זה, באשר היותו לא מחובר אל מעיו אל פנימיותו.

יודע אברהם אבינו, כל אדם אשר עיניו בראשו ואשר ייתן אל ליבו, לא יוכל שלא להכיר בבורא עולם.מי אשר אין עיניו בראשו, לא יראה ויעבוד לעצים ולאבנים, עבודה זרה.טמא יהיה האיש ההוא.

אין מים אלא תורה.המים ביכולתם לאבחן את אשר לפניהם וביכולתם לטהר את אשר איננו טהור.המים, התורה אשר נמשלה למים, הינן מקור חיות האדם.בהיות האדם מחובר למקור חיותו, טהור הוא.

כאשר האילן לא היצל והמים עלו לקראת האדם, ידע אברהם, איש זה אינו טהור.

אשה אשר נחשדה ששטתה תחת בעלה שותה מים מידי הכהן,  והיתה אם-נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים, וצבתה בטנה ונפלה ירכה.

כאשר המים אשר שותה האשה , אינם תואמים לפנימיותה, אזי, וצבתה בטנה ונפלה ירכה.

אומר הקב"ה לאברהם לא יירשך זה:  כי-אם אשר יצא ממעיך.ישמעאל בנך הוא, אך לא יוצא ממעיך.בהיות אימו הגר המצרית אין מהותו, מעיו, תואמים את מעיו של אברהם, על כן לא יירשך זה. אשר יצא ממעיך, הוא יירשך.היורש את אברהם חייב שיהיה ממעיו, חייב שיהיה קשור ומחובר למעיו של אברהם לפנימיותו למהות קיומו.

אומר הנביא ישעיה, ושאבתם-מים, בששון, ממעיני, הישועה.בהיות האדם מחובר אל מהותו, אל מעיני הישועה, שאיבת המים תהיה בששון.

נאמר במשלי שתה-מים מבורך; ונזלים, מתוך בארך. יפוצו מעינתיך חוצה.כאשר שותה אדם, מבור שלו ובאר שלו, בור ובאר השיכים למהות נשמתו, אזי יפוצו מעינתיך חוצה.דבריו, מעשיו, הנהגתו תוכר לאחר ותתקבל על ידו.האחר אף ישתוקק להתחבר למקור זה.

אברהם מגייר האנשים, שרה מגיירת הנשים.הגיור הינו הבאת האדם להכרה בבורו ובבארו, הכרה במקור נביעת חייו.בהכיר האדם מקור נביעת מהות נשמתו ייעזוב כל אשר אינו קשור לנביעה זו וישוב אל צור מחצבת נביעתו.

לימד אברהם אבינו, אותנו, בניו, חיבור אל מעינו של עולם, חיבור אל הנותן חיים לכל חי, חיבור אל אמת שורש מהות קיומנו היא אשר תביא לידי יפוצו מעינתיך חוצה.[1]

ושאבתם-מים, בששון, ממעיני, הישועה

שבת שלום

דויד לקס _אמת

[1] לתוספת ניתן לקרוא במאמר "גיור" בכתובת http://www.articles.co.il/article/93088