פגיעה נפשית מסוג פוסט טראומה וסכיזופרניה הפורצת בזמן השרות הצבאי 

הפגיעה הנפשית העיקרית בה לוקים חיילם המשרתים בצבא היא הפרעת דחק פוסט טראומטית. פגיעה זו מאופיינת בתגובה נפשית קשה של הלם ושיתוק כתגובה לאירוע טראומטי ומעורר אימה. יש אפשרות שפגיעה זו תעבור עם הזמן , או שתפשוט צורה ותלבש צורה אחרת.

השלב האקוטי החריף של הפגיעה הוא בדרך כלל בסמוך לאחר הפגיעה, שלב זה מלווה בהלם תדהמה רגשות זעם , התפרצויות בכי שלב של הסתגרות , ותופעות אחרות אשר יש ויכול ויחלפו  או יתמתנו עם הזמן ויש ויכול ויחריפו עם הזמן. מקום בו הפגיעה הנפשית מתמתנת עם הזמן היא יכולה להיספג ולשכון לבטח בתוך נפשו של האדם וזאת תוך שהיא מטילה על הנפגע מגבלות מינימאליות או מקסימאליות אשר יכול ותהיה להם השפעה על כושר ודרך פעולתו של האדם.

מקום בו התגובה הופכת להיות כרונית ,ממושכת , ומכילה בתוכה מרכיבים של התפרצויות זעם , קשיי ריכוז , פגיעה בכושר היוזמה , הרצייה , פגיעה ביכולת החברתית , שמשמעותה היא פגיעה ביכולת התעסוקתית , וכמובן אי הגעה להישגים מסוימים אנו יוצאים מגדרה של הפגיעה הנפשית המיידית ואנו עוברים לדבר על פגיעה נפשית מסוג פוסט טראומה.

פוסט טראומה

פוסט טראומה בהבדל מהלם קרב או תגובת קרב היא תגובה נפשית הרבה יותר רחבה אשר פוגעת ברבדים שלמים בנפשו ובאישיותו של האדם. הפגיעה הנפשית היא למעשה פגיעה אשר מתאפיינת בהתפרצויות  זעם , חוסר יכולת ליצר קשרים אישיים תקינים וחוסר יכולת לשמור על קשרים בין אישיים תקינים דבר אשר יוצר הגבלה קשה בכושר התעסוקתי של הנפגע .יאמר כי ההגבלה בכושר התעסוקתי נובעת קודם כל וראשית מן העובדה כי ללא כושר חברתי לא יכול להוסיף ולהתקיים כושר תעסוקתי,שכן על  מנת שלאדם יהיה כושר תעסוקתי הוא נדרש להיות בעל יכולות חברתיות אשר יאפשרו לו לעבוד בסביבה חברתית , מקום בו הכושר החברתי נפגע נפגעת גם היכולת התעסוקתית.

פגיעה נפשית מסוג פוסט טראומה מטילה כאמור מגבלות קשות על הנפגע , פגיעה זו מגבילה את הכושר התעסוקתי של הנפגע ולא מאפשרת לו להיות בעל סט של תגובות סבירות ,דבר אשר מקשה עליו את פעולתו החברתית תעסוקתי היום יומית.

הטיפול בפוסט טראומה

הנתון החשוב ביותר כאשר באים לטפל בנפגע פוסט טראומטי הוא השאלה האם יש בכלל אפשרות לטפל באותו נפגע ומה האפשרות לסייע לאותו נפגע. מקום בו הנפגע הגיע לטיפול עד שנה לאחר האירוע הטראומטי יש באופן תיאורטי אפשרות לסייע לנפגע , עד לרמה בה ניתן  לצמצם את הפגיעה הפוסט טראומטית למינימום האפשרי. מקום בו הנפגע הסובל מפוסט טראומה מגיע לטיפול מספר רב מאוד של שנים לאחר הפגיעה סביר מאוד להניח שיהיה קשה מאוד לדבר על כך שניתן יהיה לצמצם את הפגיעה עד למינימום אך לכל הפחות אפשר יהיה להביא למצב בו הנזק אשר נגרם לנפגע ואיתו גם הסבל ממנו סובל הנפגע יהיה מצומצם יותר. ככלל הטיפול בפוסט טראומה מורכב משלושה סוגי טיפולים , טיפול שהוא טיפול תרופתי, התרופות נועדו בראש ובראשונה להקטין את הנזק ממנו סובל הנפגע לאמור אם הנפגע מתקשה לישון בלילה או אם הנפגע סובל ממחשבות חודרניות סביר מאוד להניח שהנפגע יקבל תרופות אשר יהיה בהם לסייע לנפגע במצב בו הוא נמצא , לצד הטיפול התרופתי נהוג לתת לנפגעים טיפול  פסיכולוגי פרטני בשיחות , וזאת על מנת לאפשר לאותם נפגעים להתמודד עם המגבלות הנפשיות היום יומיות שלהן ,וטיפול קבוצתי, שם לומד הנפגע כי הוא נמצא בעולם בו הוא לא הסובל היחיד , והוא לומד מניסיונם של אחרים , ומדרכי התמודדות שונות של החברים אשר נמצאים איתו בקבוצה. 

 סכיזופרניה

יש נפגעים פוסט טראומטיים אשר לא מטופלים , וכתוצאה מכך מצבם מחמיר , והם בשלב מסוים מפסיקים לסבול מפוסט טראומה וסובלים מסכיזופרניה.מצב מעיין זה הוא די שכיח , היות וקיים קשר בין פריצת מחלת הסכיזופרניה לבין הפוסט טראומה , מקום בו הנפגע מתחיל לסבול מסכיזופרניה יש מקום להתחיל לטפל בו בטיפולים הרבה יותר מורכבים במטרה להקל עליו את סבלו , הקשר בין סכיזופרניה לפוסט טראומה הוא בבחינת קשר ישיר , ובדרך כלל נפגעים פוסט טראומטיים אשר הוכרו כמי שסובלים מפוסט טראומה ולאחר מכן החלו לסבול  מסכיזופרניה יוקרו בגין התסמונת הסכיזופרנית ממנה הם סובלים ורק  על התסמונות האחרונה יינתנו להם אחוזי נכות על ידי וועדה רפואית .