המלחמה בשחיתות במדינת דימיונה 

במדינת דימיונה השפה הרשמית היא ישרית. הישרית היא שפה עשירה והיא מכילה מילון שלם של מונחים תרבותיים כגון "הפרדת רשויות" "דמוקרטיה" ו- "אימון הציבור", אבל השימוש בה מורכב ומחייב מחשבה מעמיקה, ולכן התפתחה בה שפה עממית הקרויה כפלית (doublespeak ) ובגלל קלות ההתבטאות בה (לא צריך לחשוב יותר מדי) היא נקלטה ומקובלת אפילו כשפה ראויה (politically correct ). במקום מונחים מורכבים יש כלל אחד פשוט "דעת שופטי בית המשפט העליון היא החוק". למשל בשפת הישרית אדם הוא זכאי כל עוד הוא לא הורשע בבית משפט אבל בשפת הכפלית אדם בתפקיד ציבורי שהואשם על ידי מנגנון אכיפת החוק הוא בלתי ראוי לכהן בתפקיד ציבורי ודינו להיות מנותק ממשרתו. כזכור ברוסיה הסובייטית השתמשו בשפת הכפלית וסילקו את הנאשם לא רק מתפקידו אלא בכלל מעולם החיים למען טוהר המהפכה, אבל בדימיונה לא הרחיקו לכת עד כד כך.

יום אחד מר מזור חזק, מי שהיה ראש מנגנון הבטחון המרכזי בדימיונה, החליט להכנס לחיים הציבוריים וזכה בבחירות. עקב ניסיונו הוא היה מועמד לתפקיד שר הבטחון, אבל אז "שלטון החוק" האשים אותו בגניבת מידע סודי והוכרז כאדם שלא ראוי להפקיד בידיו משרד חשוב ולכן הוא קיבל את משרת השר לעניני גימלאים. ענין משפטו נמשך זמן רב והחיים בדימיונה נמשכו כסדרם. לאחר שהתביעה הציגה את גירסתה השופט פטר את מר חזק מלהשיב על האשמה ומיד זיכה את מר חזק באומרו שאין בתיק כל אשמה.

הציבור רצה תגובה הולמת לפסק הדין של השופט, ולכן בדימיונה החלו להתפתח תהליכים חברתיים הולמים. לתפארת שפת הכפלית הוחלט שלאור הצלחת התביעה במקרה של מר חזק מעתה והלאה לא תיערך שום בדיקה במנגנון התביעה (כדי לא להרתיע אותה מלצאת למלחמה נגד עבריינים מסוכנים לציבור). במהלך השנים בית המשפט העליון החליט כי מעתה והלאה יהיה תקף חוק ששר שנאשם חייב להתפטר מיד עם הגשת כתב אישום נגדו. פרשנים משפיעים בציבור הקימו תנועה עממית "תמימי האור" למען טוהר המידות, וכמיטב המסורת הבולשביקית הכריזה כי מהיום והלאה כל מעשי אנשי שלטון החוק הם קדושים, ואסור לפקפק בהם. התומכים בהם הם אנשים נאורים, ומנגד מי שמערער על כך הוא "כופר חשוך" ודינו נידוי חברתי ומצווה להלחם בו מלחמת חורמה.

גן ירק היא מועצה בצפון דימיונה. בראש מועצת גן ירק עומד מר רון חופש. מר חופש אדם מוכשר וערכי שזכה לתעודת הוקרה במהלך שירותו הצבאי על מעשיו. כמו במקומות אחרים יזמים ניסו לקדם פרויקטים תוך חריגה מדרישות החוק בדימיונה, אבל מר חופש הקפיד על מינהל תקין במועצת גן ירק ולא איפשר שום חריגות מנוהל תקין. אבל נמצאו שני אנשים שהיו מוכנים להעיד שמר חופש גנב עתונים (חינמונים) ולכן הוא הואשם על ידי התביעה בגניבה, מרמה והפרת אמונים.

החקירה בענין המורכב הזה נמשכה לא פחות מ- 5 שנים והמשפט עצמו נמשך כ- 3 שנים. מר חופש נאלץ להוציא כמה מאות אלפי שקלים להגנתו ובתום המשפט השופט החליט כי אין להאמין לעדים וזיכה את מר חופש. המאמץ להפטר ממנו בתואנות שווא לא הצליח אבל הפרקליטות יצאה מחוזקת – הציבור רואה כמה שנים אנו נאבקים במושחתים ללא ליאות ולכן מעריך אותנו כשומרי הסף.

בינתיים בית המשפט העליון של דימיונה קבע שאם ראש רשות נבחר מואשם עליו להתפטר. למשמע החלטת בית המשפט צהלו כל חברי תנועת "תמימי האור". סוף סוף פתרנו את בעית השחיתות. במקביל החלטת בית המשפט העליון עודדה מאוד גם את כרישי היזמים. מעתה והלאה תהיה להם אפשרות חוקית בחסות בית המשפט העליון להפטר ממר חופש ודומיו המפריעים למיזמים רווחיים. אם מר חופש יפריע לעסקים תמורת תשלום פעוט לשני אנשים שיתלוננו עליו הוא יאולץ להתפטר, והם יוכלו לקדם את התכנית החריגה שלהם תוך שימון לא מהותי של הפקידות במועצה.

ועכשיו במדינת דימיונה אידיליה: תמימי האור מרוצים - במשרות נבחרות  לא יכהנו יותר אנשים שהואשמו ולכן המלחמה בשחיתות הצליחה. כרישי היזמיפ מצידם גם הם שמחים – עכשיו האנשים הבכירים יחששו להפריע לעסקים,  כי בעבור תשלום קטן קל יותר להפטר מטרדנים שומרי חוק שמפריעים לעסקים. אמנם מר חופש לא מרוצה ופיצוי לא יקבל אבל עוד זמן קצר הוא ישכח ואפשר ליהנות מפירות הנצחון במלחמה.

לנוחיות הקוראים הסיפור הזה כתוב בשפה הכפלית, והקוראים מוזהרים כי כל דמיון בין האמור כאן למציאות הוא מקרי בלבד. לטובת הקוראים הרגילים לקרוא טקסטים בשפה הישרית מובאים להלן שני מונחי עזר: רפאל איתן (מי שהיה רמטכל וכיהן בממשלה כשר החקלאות), דרור אהרון (ראש מועצת גן יבנה).