לימוד אנגלית דרך מקצועות אחרים - שיטת CLIL 

חשיבות לימוד השפה האנגלית

ילדים נדרשים ללמוד שפה זרה בכל העולם והשפה הנלמדת היא בדרך כלל אנגלית. במסגרת הכפר הגלובלי הפכה השפה האנגלית להיות השפה הגלובלית הרשמית, השפה הבינלאומית העיקרית, השפה הנחשקת על כולם, שפה שמשתמשים בה יותר מכל ומלמדים אותה בכל מערכות הלימוד .(Spolsky & Shohamy, 1999, p. 29)

בשנים האחרונות קיים ביקוש רב להוראת אנגלית והדרישה להקדים את לימוד האנגלית לילדים בגיל צעיר הולכת וגוברת. מזה למעלה מעשור בתי ספר במקומות רבים בעולם פעלו ופועלים בכיוון החדרת השפה האנגלית ללומדים צעירים, כבר  מגיל חמש  .(Moon & Nikolov, 2000, p. 14 ).

לשפה האנגלית מעמד מרכזי בחברה הישראלית ובמערכת החינוך בישראל. אנגלית נלמדת בבתי הספר כשפה זרה מרכזית החל מכיתה ג' או ד' ולעתים אף מוקדם יותר, ועד לכיתה י"ב. חלק ניכר מן הטקסטים במוסדות להשכלה גבוהה הם בשפה האנגלית. לפיכך, חשוב כי התלמידים ירכשו מיומנויות וכשירויות תקשורתיות ואקדמיות בשפה זו.

מבחינת הוראת האנגלית בגיל הרך, המצב בישראל אינו שונה מהנעשה בעולם. בגנים הפרטיים והעירוניים, בכיתות היסוד, במתנ"סים, בבתי ספר פרטיים ועוד, יש ביקוש רב להוראת האנגלית לגיל הרך. האמונה  כי "יותר מוקדם יותר-טוב" נשמעת יותר ויותר היות  ולימוד האנגלית מגיל צעיר וידיעתה ברמת שפת אם קשורים להצלחה בחיים והשגת תפקידים בעלי סטאטוס אקדמאי ובינלאומי. מקצועות טכנולוגיים רבים דורשים עובדים השולטים בשפה האנגלית ברמת שפת אם.  סטודנטים המעוניינים ללמוד בחו"ל חייבים לעמוד לבחינת ידע בינלאומית באנגלית (EL ,IELTS  או-CPE).

הוראת השפה האנגלית בחינוך הממלכתי

יש להניח כי הדרישה ההולכת וגוברת ללמודי אנגלית במגזר הפרטי  באה כפתרון לבעיות ולחסר במגזר הציבורי. במגזר הציבורי חובת הלימוד היא מכיתה ה' ועד י"ב כשברוב בתי הספר מלמדים אנגלית מכיתה ד'.

על פי תוכנית הלימודים באנגלית, מטרת הוראת האנגלית הינה לאפשר ללומד להגיע לרמה גבוהה בארבע מיומנויות הלשון – דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה.בפועל, קיימות בעיות רבות שטרם באו על פתרונן:

   ·   למרות המספר הרב של שעות ההוראה התלמידים אינם מגיעים לרמת תקשורת טובה בעל פה. יותר מ 90% מהסטודנטים ובכללם בוגרי 5 י"ל נדרשים ללימודי אנגלית כתנאי לקבלת תואר אקדמאי משום שאינם עומדים ברמה הנדרשת לקבלת פטור.

   ·   הקשיים בהוראת כיתות גדולות, והמשכורת הנמוכה ביחס לשוק הפרטי, גורמים למחסור במורים ולקבלת מורים שאינם מתאימים  -  חסרי הכשרה בהוראת אנגלית או שאינם דוברי אנגלית ברמה נאותה. כמו כן, אין אפשרות לפטר מורים קבועים שאינם עושים מלאכתם כראוי.

   ·   לא נעשה בבתי הספר שימוש באנגלית להוראת מקצועות אחרים. החשש כי הדרישה הגוברת ללימוד אנגלית יפגע במעמד השפה העברית פוגע ביוזמות חדשות בהוראת האנגלית למרות שעד כה לא נמצא אישוש לחשש זה.

גישת CLIL ללמידת והוראת אנגלית כשפה זרה באירופה

גישת CLIL   (Content Language Integrated Learning) הינה גישה ללימוד והוראת תכנים לימודיים בשפה שאינה שפת האם. תוכנית הלימודים משלבת לימוד חוויתי של מקצועות שונים ומגוונים דרך שפת היעד - אנגלית. גישת CLIL מבוססת על הרעיון של הטמעת שפה ((language immersion. שלא כמו לימודי השפה המסורתיים שבהם שפת היעד נלמדת כנושא נוסף בתכנית הלימודים, בשיטת הטמעת שפה שניה או זרה נעשה שימוש בשפת היעד כבכלי הוראה וכך נחשף התלמיד ועושה שימוש באופן שיטתי בשפת היעד כך שהיא מוטמעת בו היטב.

Teachers working with CLIL are specialists in their own discipline rather than traditional language teachers.המורים המתמחים בגישת  CLIL אינם מורי השפה המסורתיים אלא מומחים בתחומי דעת אחרים – מוסיקה, ספורט, אומנות, גיאוגרפיה, מחשבים ועוד.  עם זאת, הם הוכשרו בשיטות הוראה והערכה המתחשבות במגבלותיו הלשוניות של הילד שאינו דובר את שפת היעד והמתקשה בביצוע חלק מן המטלות הרלוונטיות לתחום הדעת אותו הם מלמדים.  כך, למשל, מתקיימת למידה וחזרה על אוצר מילים וביטויים הרלוונטיים לתחום הדעת, ניתן סיוע נוסף לתלמידים מתקשים, ובמידת הצורך, מדידה והערכה של ידע ושל הישגים ניתנים בנפרד עבור תכני הלימוד ועבור למידת השפה.

כיום מהווה גישת CLIL מגמה מרכזית בהוראת ולמידת שפות, בעיקר השפה אנגלית, בעולם ובעיקר באיחוד האירופאי, בכל מגזרי החינוך, מבית-ספר יסודי ועד חטיבה ותיכון, כמו גם במוסדות להשכלה גבוהה. מזה למעלה מעשור לגישה זו הצלחה גדלה והולכת הנחקרת ומוכחת ע"י  מאות מחקרים במדינות האיחוד האירופאי, כגון הולנד, שווייץ, גרמניה, איטליה ואירלנד.  בהולנד, למשל, נוסדו בתי הספר הראשונים על פי גישת "כליל" בתחילת שנות התשעים וצמחו מחמישה בתי ספר ב 1992 ל 99 בתי ספר ב- 2007 :European Platform )  גוף המרכז את החינוך הדו-לשוני בהולנד עבוד משרד החינוך ההולנדי).

על פי נתוני "מכון גתה", ועדת האיחוד האירופי מקדמת בחוזקה את הדרישה שכל אזרח אירופאי ידבר שתי שפות זרות נוספות הכוללות אנגלית, ובשל אפקטיביות גישת CLIL ללימוד שפות זרות, הועדה תומכת ביוזמות למידה המבוססות על גישה זו.  האיחוד האירופי תומך גם בפרויקטים רבים המבוססים על גישת CLIL כולל פיתוח רשת אירופית המפגישה מומחים בתחום זה מכל רחבי העולם. בשנים האחרונות פורסמו מאות מאמרים וספרים בנושא ומתקיימים כנסים, סדנאות וקורסים אוניברסיטאיים המיועדים למורים, אנשי חינוך, מרצים, כותבי תוכניות לימודים וחוקרים בתחום [1].

למידת שפה דרך מקצועות כגון ספורט, אומנות, מוסיקה או מחשבים מאפשרת לילדים ללמוד בשיטה רב-חושית ורב ממדית ובכך להרחיב את פוטנציאל ההתפתחות השפתית שלהם.  שפה אינה רק מילים ובוודאי לא מילים על דף. שפה היא תקשורת, היא משהו חי. ללמוד שפה -  בין אם זו שפה ראשונה או שנייה - דורש התנסות ובהרבה מובנים שימוש בחלקים שונים של הגוף והמוח. אנשים שונים מעדיפים להפעיל חושים שונים וסגנונות שונים בלמידה. למידת שפה המאפשרת שילוב של  הקשבה, ראייה, מישוש, מגע ותנועה נותנת ללומד יותר מדרך אחת לעבד ולחוות את המידע אליו הוא נחשף. כל אחד מהחושים יוצר השלמה וחיזוק ונותן משמעות עמוקה יותר כאשר נלמד מושג או רעיון חדש. עומק הלמידה יוצר חוויה ארוכת טווח הקושרת את פיסות המידע עם זיכרון ועם התנסות חוויתית משמעותית. סביבה המאפשרת למידה רב חושית המתחשבת במגוון סגנונות קליטה ועיבוד של מידע תורמת להתפתחות ההטמעה הנדרשת ללימוד שפה חדשה.

 יתרונות גישת CLIL 

תוכניות הטמעה של שפה זרה בשלב מוקדם מאשרות לא רק את התועלת הלשונית הנובעת מהגדלת זמן החשיפה ללשון בגיל צעיר אלא גם את התועלת הקוגניטיבית והאקדמית הכרוכה בה.(Ofek, 1997) הילד הלומד שפה נוספת משתמש במערכות של עיבוד ובקרה על התהלוך הלשוני שלו במידה ובתכיפות רבות יותר מאשר החד-לשוני, שכן הן משרתות שתי מסגרות לשוניות (אולשטיין, 1998). בנוסף לכך, ככל שהגיל צעיר יותר יש לכך השפעה חיובית על רכישת המבטא: הקושי בלימוד צלילים חדשים פוחת, קיים חיקוי מידי של ההיגוי המתאים, ולמבטא יש סיכוי להתקרב יותר לזה של דובר השפה מלידה. מחקרים מראים כי חשיפה ליותר משפה אחת מעודדת גמישות קוגניטיבית ויצירתיות מילולית, בשל הצורך לעבור מקודים במערכת לשונית אחת לקודים במערכת לשונית שנייה והצורך לוותר לעתים על מושג או מילה ולחפש מונח חלופי כאשר נתקלים בחסם ( .(Diaz & Klinger, 1991מלבד שיקולים אלה, הנסמכים בעיקר על כושר הלמידה של המוח האנושי בגיל הנדון, יש גם שיקולים שמקורם בגורמים אישיותיים: לילד הקטן יש פחות חששות לטעות, ולכן סיכוייו להשתמש בשפה בצורה שוטפת, חסרת עכבות ויעילה יותר, גדולים מאלה של מי שהתחיל מאוחר.

החוקר בייקר (1993), בחן  1000 מחקרים על תוכניות הטמעה מסוגים שונים שנערכו בקנדה. להלן כמה מן הממצאים הבולטים:

• הטמעה בגיל מוקדם (גיל חמש) הביאה את התלמידים שאינם דוברים ילידיים של שפת היעד כעבור מספר שנים בלבד לרמה זהה בקריאה, בכתיבה ובהבנת הנשמע לזו של בני גילם שהיו דוברים ילידיים של השפה השנייה.
• לתוכניות הטמעה לא היו כל השפעות שליליות על מיומנויות הדיבור בשפת האם של התלמידים.
• הטמעה בגיל מוקדם הביאה להצלחה רבה יותר במיומנויות הבנה וקריאה מאשר תוכניות הטמעה מאוחרות יותר (גילאי חטיבה ותיכון).
• לתוכניות הטמעה לא נמצאה כל השפעה שלילית על ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים.

למידה על פי גישת CLIL מאפשרת לתלמידים תנאים אופטימאליים הנדרשים להוראת שפה זרה בגל הרך:

-          הלמידה היא כחלק מעולמו הטבעי של הלומדים וקשורה לחיי היום יום שלהם

-          הלמידה היא חווייתית, מגוונת  ומהנה

-          יש סיבה ללמידה, עניין ורצון ללמוד

-          הלמידה מתבססת על ידע קודם

-          הלמידה הגיונית ומשמעותית

-          הלמידה מאתגרת ולפי יכולתו של הלומד

-          הלמידה נתמכת על ידי סביבה לימודית תומכת ומוכרת

-          הלמידה היא רב חושית  (multi-sensory)

-          הלמידה היא חלק משלמות קוהרנטית  (a coherent whole)

[1] http://www.clilconsortium.jyu.fi/