סיפורו של יונתן החווה התקפי חרדה:
" לפני כשלוש שנים הייתי בטיול במזרח הרחוק. אני לא טיפוס שמתקרב לסמים בד"כ, אבל ערב אחד ישבנו עם חברים באכסניה, שתינו, צחקנו דיברו והחלפנו חוויות ואז מישהו הוציא סיגריה מגולגלת והעביר בין הח'ברה. ניסיתי גם כי הייתי בראש טוב ורציתי ליהנות עם כולם. אבל משהו קרה, אחרי כמה דקות, התחלתי להרגיש תחושות מוזרות בגוף, לחץ גדול, דפיקות לב, עוד לחץ, מתח, תחושת הרדמות ואיבוד תחושה מצד אחד ומצד שני, תחושות חזקות של מתח ודפיקות לב. לרגעים הרגשתי שאני נעלם, שאני אינני, שאני הולך למקום לא ידוע, ואחרי כמה שניות או שעות חוזר.
זה היה נורא ואיום. הרגשתי שאני מאבד שליטה באופן מוחלט. התאמצתי להישאר מאופס ועל הקרקע ולא הצלחתי, שוב ושוב 'עפתי' למקום אחר, לא ידוע. הלחץ גבר. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הרגשתי נורא. איום ונורא. פשוט איום ונורא. זה היה סיוט, הכי נורא שקרה לי בחיים..... הרגשתי במצב קשה ביותר. הייתי בטוח שאני מאבד את שפיות דעתי והיא לא תחזור.....
למחרת זה חלף, חזרתי לעצמי בהדרגה, לאט לאט... נחתי כמה ימים, התאוששתי, הרגשתי בסדר.
חזרתי לארץ. לבית ההורים, התחלתי לעבוד כמלצר בקייטרינג ונרשמתי ללימודי מנהל עסקים. הכל היה בסדר. אבל פתאום, התופעות שהרגשתי באותו לילה נורא, החלו לחזור על עצמם. פתאום, באמצע העבודה, היו רגעים של בלבול, של לחץ, של חוסר איפוס. גם בלימודים שכבר התחלתי, היו רגעים פתאום באמצע השיעור, או במסדרונות ההומים של האוניברסיטה שהרגשתי שוב את אותם תחושות. לחץ, בלבול, חוסר תחושה, ניתוק מהקרקע..... ואז דפיקות לב, לחץ בחזה. נכנסתי לפאניקה.
התחלתי לפחד שהתופעות יחזרו, התחלתי לפחד שהפאניקה תחזור לי באמצע העבודה והלקוחות והבוס ירגישו בזה. פחדתי להיכנס לכיתה, אולי זה יחזור שוב. אולי תחזור ההרגשה? אולי יחזור הסיוט אותו חוויתי בלילה הנורא בטיול במזרח? אולי עישון הסמים באותו הלילה דפק לי את המוח? השתדלתי מאד להמשיך ללכת לעבודה וללימודים אבל זה נהיה יותר ויותר קשה. זה כבר ממש הפחיד אותי שזה יחזור."
מה קרה ליונתן?
יונתן סובל מהתקפי פאניקה. הנקראים גם התקפי חרדה. הוא כמובן, נורמלי לגמרי. הוא לא השתגע באותו ערב שבו עישן סמים בטיול במזרח. באותו אירוע חווה יונתן חוויה קשה וקיצונית של ניתוק מהמציאות בהשפעת הסם אותו עישן. כנראה שהסם היה חזק במיוחד ויונתן לא היה רגיל לחוויה.
שינוי התחושה שנגרמה מהסם הביאה להתקף חרדה ראשוני חזק מאד, מכיוון שיונתן היה בטוח שהוא מאבד שליטה לחלוטין וזה לא יגמר.
יונתן כאדם רציני, אחראי, מתפקד היטב, בעל ערכים גבוהים של מסירות בעבודה והצלחה בלימודים,
לא הכיר תחושות של איבוד שליטה ונבהל מהן מאד.
החוויה הראשונית הייתה מפחידה וקיצונית אך נגרמה על ידי שימוש בסם ולא בגלל בעיה נפשית של יונתן. חוויה זאת הביאה ל פחד מפני איבוד שליטה.
בשלב זה, רגעים בודדים של עליה בלחץ הכללי, נניח לחץ בזמן העבודה בקייטרינג, או לחץ רגעי במהלך השיעור באוניברסיטה הביאו אותו לפחד מפני חזרת החוויה של איבוד השליטה, ואולי בפעם הזאת הוא באמת יאבד שליטה וישתגע.....
למעשה המוח של יונתן עושה טעות. כאשר יש רגע של לחץ או בלבול, עקב תנאים חיצוניים, המוח של יונתן מפרש את התגובה של הגוף ללחץ, כאיבוד שליטה. הפחד הנוראי שלו מחווית זאת מביא לכך שהגוף מגיב בלחץ גבוה עוד יותר. זוהי תגובה טבעית לפחד. הגוף נערך לאיום חיצוני על ידי הזרמת חמצן לדם לצורך בריחה או לחימה (תגובת Fight או Flight), דבר המביא לתחושות של לחץ פיזי, דפיקות לב, חנק, נימול ברגליים ועוד.
כאשר יונתן חש תגובות פיזיות אלו הוא בטוח עוד יותר שהוא במצב קשה ושהוא מאבד שליטה.
החלק ההגיוני במוחו של יונתן מבין שלא קרה שום דבר ואין ממה לפחד. "אז אם אין ממה לפחד, למה אני מרגיש ככה בגוף, כנראה שמשהו לא בסדר איתי ואני באמת מאבד שליטה..."
לעומת זאת החלק הרגשי במוחו מגיב כאילו יש איום אמיתי ולכן מפעיל את כל מערכות הגוף.
זוהי הטעות של המוח המפרש איום "דימיוני" כאיום אמיתי ומפעיל את מערכות הגוף כדי לאפשר תגובה לאיום.
יונתן עדיין אינו נמנע מהליכה לעבודה או מהשתתפות בשיעורים, מאחר והוא אדם אחראי וחזק והוא רוצה להתמודד ולא לוותר. אך התפקוד היומי מאד קשה לו. הוא מרגיש לא טוב, הוא שקוע חלק גדול מהזמן בפחד שמא יחזור ההתקף ולכן הוא מתקשה מאד להתרכז בלימודים ומתקשה לפתח שיחות עם חברים, המוח שלו נמצא במקום אחר.... הוא מתקשה להירדם בלילה, ולפעמים מתעורר בפאניקה באמצע השינה.
אז מה עושים? איך ניתן לעזור ליונתן?
התקפי פאניקה הינם חוויה קשה ביותר, שגורמת סבל רב לחווים אותם. אך התקפי פאניקה אינם שיגעון ואינם מביאים לשיגעון. זוהי כאמור טעות של המוח המפרשת עוררות של הגוף בשל שינוי סביבתי כלשהוא כאיום אמיתי, על החיים או על השפיות.
הנטייה הטבעית כאשר חשים פחד היא להרגיע אותו. יונתן יאמר לעצמו: "אין ממה לפחד", חברים ובני משפחה אותם ישתף בחוויה הקשה שלו יאמרו אף הם "אין לך ממה לפחד, אתה לגמרי נורמלי, אתה בסדר". בטיפולים שונים אף ינסו להרגיע את הפחד בדרכים קונבנציונאליות ואלטרנטיביות (תרופות, צמחי מרפא, טיפולי הרגעה שונים).
אך כאשר מדובר בהפרעת חרדה ופאניקה ברוב במקרים טיפולי ההרגעה לא יעזרו.
מדובר בטעות של המוח המפרש את האיום כאמיתי. הרגעה של הפחד, תוריד את רמת הפחד אך לא תעשה 'תיקון' לטעות. ההיפך. אם הפחד ירד באמצעי הרגעה, המוח ימשיך להאמין ואף להשתכנע שהאיום המדומה למעשה אמיתי.
מאחר והפחד הינו תגובה פיזיולוגית רגשית לא ניתן ל"שכנע" את הגוף ואת הרגש שאין ממה לפחד.
אדם הפוחד ללכת בחושך, יכול להשתכנע שהחושך "לא מסוכן" אך ימשיך לפחד. אם ייקח תרופות הרגעה כלשהן בפעם הבאה שילך בחושך ללא תרופה יפחד לא פחות ואולי אף יותר.
הדרך היעילה והנכונה להיפטר מטעות זאת של המוח היא התנסות ומפגש עם הפחד.
מפגשים חוזרים ונשנים עם הפחד יביאו להתרגלות של המוח מבחינה התנהגותית, ולשכנוע אמיתי מבחינה הגיונית, כי "נפגשתי עם הפחד עד הסוף והנורא מכל לא קרה".
כמו אדם הפוחד ללכת בחושך. אם ילך שוב ושוב בחושך, יום אחר יום, בסופו של דבר יתרגל לתחושת הלחץ התוקפת אותו ואף יראה שדבר לא קורה ושהוא מתמודד עם תחושת הפחד, ואחרי זמן קצר לא יפחד יותר בחושך....
טיפול התנהגותי קוגניטיבי להתקפי חרדה ופאניקה, מיועד לאפשר תהליך של ריפוי אמיתי.
מאחר והמפגש עם הפחד ועם החוויה הנוראה הינו קשה ובלתי נסבל וברוב המקרים לא ניתן לעשותו לבד, הטיפול נותן כלים נכונים ומדוייקים למפגש הדרגתי, נכון, עקבי והמשכי עם חווית החרדה, תוך תמיכה מלאה ותוך חיזוק האמונה של המטופל ביכולותיו ובכוחו להתמודד עם הקושי.
