מנהיגות
אתם יודעים כמה פעמים אנחנו מובילים אנשים עיוורים שעיניהם פקוחות ואנחנו עיוורים לעיוורונם, ?מעגל ועיניים עצומות מנהיג תומך או מנהיג הגורם לסבל?
ישנם המון סוגים ומיפויים של מנהיגים ואנחנו נתמקד היום בשניים מהם:
המצב הנוח ביותר לקבוצה הוא, שהמנהיג הפורמאלי הוא גם מנהיג לא פורמאלי, אבל זה לא תמיד המצב. למשל, בכיתה, המנהיג הפורמאלי הוא המורה, אבל במקרים רבים יש "מלך הכיתה" - מנהיג לא-פורמאלי של התלמידים. במקרה כזה, הצלחת הקבוצה תלויה בשיתוף הפעולה בין המנהיג הפורמאלי לבין המנהיג הלא-פורמאלי.
המנהיג המשימתי והמנהיג החברתי.
ממצא מפתיע שהתקבל בתצפיות הוא, שהמנהיג הוא בדרך-כלל לא האדם האהוב ביותר בקבוצה! הפופולאריות של המנהיג הולכת ופוחתת - אחרי משימה אחת, 56% מהמנהיגים הם האנשים האהובים ביותר, ואחרי מספר משימות נוספות, רק 8% מהמנהיגים הם האנשים האהובים ביותר. 92% האחרים נשארים מנהיגים, אך מאבדים את אהדת הקבוצה. הסבר אפשרי לכך: כדי להנהיג את הקבוצה, המנהיג חייב לנקוט באמצעים לא אהודים - למתוח ביקורת, להשתיק, לדחוק אחרים לשוליים.
במקביל ל מנהיג המשימתי (זה שמוביל את הקבוצה לביצוע המשימה המוטלת עליה), התפתח ברוב הקבוצות גם מנהיג חברתי - מנהיג שעזר לקבוצה בתחומים שאינם קשורים ישירות למשימה: הצחיק את החברים, עזר להפיג מתחים, תיווך בעימותים בין חברי הקבוצה, וכו'. המנהיג החברתי הוא בד"כ האדם האהוב ביותר בקבוצה.
ב8% מהמקרים, המנהיג המשימתי היה גם המנהיג החברתי, ולכן הוא נשאר האהוב ביותר. ב92% מהמקרים, המנהיג המשימתי הוא לא המנהיג החברתי, כי לשני סוגי המנהיגות דרושות תכונות שונות.
בארגונים, מנסים לשפר את המנהיגות של המנהלים (המנהיגים הפורמליזם) גם בתחום המשימתי וגם בתחום החברתי.
המנהיג הסמכותי, המנהיג הדמוקרטי והמנהיג המתירני
סגנון המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה. מחקר קלאסי, של פידלר, השווה בין 3 סגנונות מנהיגות:
נבדקו התפוקות של הקבוצות המונהגות השונות:
בקבוצה המתירנית - התפוקה הייתה נמוכה ביותר, וגם שביעות הרצון הייתה נמוכה - הילדים מרחו את הזמן, שיחקו במשחקים ולא התקדמו.
בקבוצה הדמוקרטית - התפוקה בהתחלה הייתה ממוצעת, אבל שביעות הרצון הייתה גבוהה. במשך הזמן, חברי הקבוצה למדו לשתף פעולה, וגם התפוקה עלתה. העבודה נמשכה גם כאשר המנהיג יצא מהחדר.
בקבוצה הסמכותית - התפוקה בהתחלה הייתה הגבוהה ביותר, אבל שביעות הרצון הייתה ממוצעת. במשך הזמן, נוצרו יחסי תחרות בין חברי הקבוצה - כולם ניסו למצוא חן בעיני המנהיג, והתפוקה ירדה. כאשר המנהיג יצא מהחדר, העבודה כמעט נפסקה.
ההשפעה של סגנונות המנהיגות תלויה במספר גורמים:
• אופי חברי הקבוצה: יש אנשים שאוהבים יותר מנהיג סמכותי (אנשים שמרנים, אוהבי סמכות, אוהבי ודאות), ויש אנשים שאוהבים מנהיג דמוקרטי.
• אופי המשימה: במצבי חירום (חדר ניתוח, שדה קרב) עדיף מנהיג סמכותי; במצבים שדורשים חשיבה יצירתית עדיף מנהיג דמוקרטי.
מנהיג שמתמקד באנשים לעומת מנהיג שמתמקד במשימה .
מסווג את המנהיגים לשני סוגים - ממוקד-משימה וממוקד-אנשים.
הוא סיווג את המצב ע"פ שלושה קריטריונים:
בסה"כ יש 8 מצבים אפשריים.
התוצאות המובהקות ביותר של המחקר: מנהיג ממוקד-משימה מתאים יותר למצבים קיצוניים - או שכל התנאים "טובים" (משימה ברורה, קהל אוהד ומנהיג בעמדת-כוח), או שכל התנאים "רעים" (משימה מעורפלת, קהל עוין ומנהיג בעמדת-חולשה). הסבר: כשכל התנאים טובים, אין צורך להתמקד באנשים; כשכל התנאים רעים, רק התמקדות במשימה יכולה להציל את הקבוצה מהתפרקות.
יש שתי השערות בנושא זה:
1. תכונות
כדי לבדוק את ההשערות, בוצע מחקר מקיף על אנשים שונים שנחשבים למנהיגים, על-מנת לבדוק אם יש תכונות שמשותפות לכולם.
התוצאות היו די מאכזבות - נמצאו רק תכונות מעטות ושוליות יחסית.
2. המצב
מחקרים אחרים הראו, שמצבה של הקבוצה, והמשימה שעומדת בפניה, משפיעים על הנטייה להחליף את המנהיג, יותר מאשר תכונותיו של המנהיג עצמו.
כאשר מעבירים מנהיג מקבוצה אחת לקבוצה אחרת, כך שאופי המשימה לא משתנה - בדרך-כלל הוא נשאר מנהיג. אבל כאשר אופי המשימה משתנה, או כאשר הקבוצה לא מצליחה במשימתה - יש נטייה להחליף את המנהיג:
ואחרון חביב! "איך היינו מגדירים את מנהיגותו של יצחק רבין"?
אתם יודעים כמה פעמים אנחנו מובילים אנשים עיוורים שעיניהם פקוחות ואנחנו עיוורים לעיוורונם, ?מעגל ועיניים עצומות מנהיג תומך או מנהיג הגורם לסבל?
ישנם המון סוגים ומיפויים של מנהיגים ואנחנו נתמקד היום בשניים מהם:
• מנהיגות פורמאלית - נובעת ממעמדו של האדם במדרג הארגוני.
• מנהיגות לא פורמאלית - נובעת מהאמון שאנשים נותנים באדם, מהנכונות שלהם ללכת אחריו.
המצב הנוח ביותר לקבוצה הוא, שהמנהיג הפורמאלי הוא גם מנהיג לא פורמאלי, אבל זה לא תמיד המצב. למשל, בכיתה, המנהיג הפורמאלי הוא המורה, אבל במקרים רבים יש "מלך הכיתה" - מנהיג לא-פורמאלי של התלמידים. במקרה כזה, הצלחת הקבוצה תלויה בשיתוף הפעולה בין המנהיג הפורמאלי לבין המנהיג הלא-פורמאלי.
המנהיג המשימתי והמנהיג החברתי.
ממצא מפתיע שהתקבל בתצפיות הוא, שהמנהיג הוא בדרך-כלל לא האדם האהוב ביותר בקבוצה! הפופולאריות של המנהיג הולכת ופוחתת - אחרי משימה אחת, 56% מהמנהיגים הם האנשים האהובים ביותר, ואחרי מספר משימות נוספות, רק 8% מהמנהיגים הם האנשים האהובים ביותר. 92% האחרים נשארים מנהיגים, אך מאבדים את אהדת הקבוצה. הסבר אפשרי לכך: כדי להנהיג את הקבוצה, המנהיג חייב לנקוט באמצעים לא אהודים - למתוח ביקורת, להשתיק, לדחוק אחרים לשוליים.
במקביל ל מנהיג המשימתי (זה שמוביל את הקבוצה לביצוע המשימה המוטלת עליה), התפתח ברוב הקבוצות גם מנהיג חברתי - מנהיג שעזר לקבוצה בתחומים שאינם קשורים ישירות למשימה: הצחיק את החברים, עזר להפיג מתחים, תיווך בעימותים בין חברי הקבוצה, וכו'. המנהיג החברתי הוא בד"כ האדם האהוב ביותר בקבוצה.
ב8% מהמקרים, המנהיג המשימתי היה גם המנהיג החברתי, ולכן הוא נשאר האהוב ביותר. ב92% מהמקרים, המנהיג המשימתי הוא לא המנהיג החברתי, כי לשני סוגי המנהיגות דרושות תכונות שונות.
בארגונים, מנסים לשפר את המנהיגות של המנהלים (המנהיגים הפורמליזם) גם בתחום המשימתי וגם בתחום החברתי.
המנהיג הסמכותי, המנהיג הדמוקרטי והמנהיג המתירני
סגנון המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה. מחקר קלאסי, של פידלר, השווה בין 3 סגנונות מנהיגות:
• מנהיג מתירני : מספק את החומרים, מציע את עזרתו בכל מה שיידרש, ונותן לקבוצה להתקדם בעצמה.
• מנהיג סמכותי : קובע את המדיניות, המטרות והדרך להשגתן. נותן הוראות ומחלק תפקידים, בלי להסביר מעבר להכרחי, ובלי להראות את התמונה הכללית. הקבוצה תלויה בו - רק הוא יודע איך להמשיך לאחר כל שלב. הוא אינו משתתף בעבודה, אלא אם כן צריך להדגים ביצוע פעולה מסוימת. נותן ביקורת אישית ושבחים אישיים.
• מנהיג דמוקרטי : נוטה יותר לערב את הקבוצה, גם בבניית המדיניות וגם בחלוקת האחריות. מאפשר לחברי הקבוצה להשתתף בדיון על קביעת המטרות ועל חלוקת התפקידים. מעודד שיתוף פעולה בקבוצה. נותן ביקורת ושבחים על פעולות ולא על אנשים.
נבדקו התפוקות של הקבוצות המונהגות השונות:
בקבוצה המתירנית - התפוקה הייתה נמוכה ביותר, וגם שביעות הרצון הייתה נמוכה - הילדים מרחו את הזמן, שיחקו במשחקים ולא התקדמו.
בקבוצה הדמוקרטית - התפוקה בהתחלה הייתה ממוצעת, אבל שביעות הרצון הייתה גבוהה. במשך הזמן, חברי הקבוצה למדו לשתף פעולה, וגם התפוקה עלתה. העבודה נמשכה גם כאשר המנהיג יצא מהחדר.
בקבוצה הסמכותית - התפוקה בהתחלה הייתה הגבוהה ביותר, אבל שביעות הרצון הייתה ממוצעת. במשך הזמן, נוצרו יחסי תחרות בין חברי הקבוצה - כולם ניסו למצוא חן בעיני המנהיג, והתפוקה ירדה. כאשר המנהיג יצא מהחדר, העבודה כמעט נפסקה.
ההשפעה של סגנונות המנהיגות תלויה במספר גורמים:
• אופי חברי הקבוצה: יש אנשים שאוהבים יותר מנהיג סמכותי (אנשים שמרנים, אוהבי סמכות, אוהבי ודאות), ויש אנשים שאוהבים מנהיג דמוקרטי.
• אופי המשימה: במצבי חירום (חדר ניתוח, שדה קרב) עדיף מנהיג סמכותי; במצבים שדורשים חשיבה יצירתית עדיף מנהיג דמוקרטי.
מנהיג שמתמקד באנשים לעומת מנהיג שמתמקד במשימה .
מסווג את המנהיגים לשני סוגים - ממוקד-משימה וממוקד-אנשים.
הוא סיווג את המצב ע"פ שלושה קריטריונים:
א. בהירות המשימה - האם המשימה ברורה או מעורפלת
ב. היחסים בין המנהיג למונהגים - חיוביים או שליליים
ג. עמדת הכוח של המנהיג - האם יש לו כוח לתגמל את חברי הקבוצה, או לא.
בסה"כ יש 8 מצבים אפשריים.
התוצאות המובהקות ביותר של המחקר: מנהיג ממוקד-משימה מתאים יותר למצבים קיצוניים - או שכל התנאים "טובים" (משימה ברורה, קהל אוהד ומנהיג בעמדת-כוח), או שכל התנאים "רעים" (משימה מעורפלת, קהל עוין ומנהיג בעמדת-חולשה). הסבר: כשכל התנאים טובים, אין צורך להתמקד באנשים; כשכל התנאים רעים, רק התמקדות במשימה יכולה להציל את הקבוצה מהתפרקות.
יש שתי השערות בנושא זה:
1. למנהיגים יש תכונות-אופי מסוימות שעושות אותם למנהיגים (השערת "האדם הדגול" - great man theory ).
2. המנהיגים נבחרים בגלל שהם נמצאים "במקום הנכון ובזמן הנכון", בגלל המצב ולא דווקא בגלל תכונות אופייניות.
1. תכונות
כדי לבדוק את ההשערות, בוצע מחקר מקיף על אנשים שונים שנחשבים למנהיגים, על-מנת לבדוק אם יש תכונות שמשותפות לכולם.
התוצאות היו די מאכזבות - נמצאו רק תכונות מעטות ושוליות יחסית.
? צורה חיצונית : המנהיגים הם בדרך-כלל גבוהים וגדולים יותר מהממוצע בקבוצתם (אצל ילדים - גם הגיל משפיע).
o במחקר שנעשה בארה"ב התגלה, שב17 מתוך 21 מערכות-בחירות שנחקרו, נבחר המועמד הגבוה יותר!
o בניסוי, הציגו לנבדקים שני תיאורים של אנשים, שהיו זהים בכל הפרטים חוץ מהגובה. ביקשו מהם להעריך במה עוסק כל אחד מהם ומה המשכורת שלו. רוב הנבדקים ייחסו לאדם הגבוה יותר משכורת גבוהה יותר, ושיערו שהוא עובד כמנהל. באשר לאדם הנמוך יותר - הם שיערו שהוא עובד במקצוע "נמוך" יותר, כגון ספר או טבח.
? דיבור : המנהיגים מדברים יותר, ומנסחים את דבריהם טוב יותר. ככל שאדם מדבר יותר, ובצורה ברורה יותר - הוא נתפס יותר כמנהיג, בלי קשר לתוכן של הדברים שהוא אומר!
? מנת משכל : למנהיגים יש מנת-משכל מעט גבוהה יותר מהממוצע.
? נאמנות לנורמות הקבוצתיות : אבל רק בתחילת הדרך: כשמצרפים לקבוצה אדם עם פוטנציאל להיות מנהיג, הוא מאמץ בהתחלה את הנורמות הקבוצתיות, ומקפיד עליהן באדיקות. רק לאחר שמעמדו מתבסס, הוא מעז להציע שינויים.
2. המצב
מחקרים אחרים הראו, שמצבה של הקבוצה, והמשימה שעומדת בפניה, משפיעים על הנטייה להחליף את המנהיג, יותר מאשר תכונותיו של המנהיג עצמו.
כאשר מעבירים מנהיג מקבוצה אחת לקבוצה אחרת, כך שאופי המשימה לא משתנה - בדרך-כלל הוא נשאר מנהיג. אבל כאשר אופי המשימה משתנה, או כאשר הקבוצה לא מצליחה במשימתה - יש נטייה להחליף את המנהיג:
? דוגמאות של מנהיגים חיוביים ושליליים.
? משה רבנו כמנהיג, לעומת אברהם אבינו כמנהיג
? אברהם לינקולן כמנהיג לעומת ביל קלינטון כמנהיג
? המלך חוסין כמנהיג לעומת המלכה אליזבט כמנהיגה
ואחרון חביב! "איך היינו מגדירים את מנהיגותו של יצחק רבין"?
