ניהול סיכוני אשראי- כדור שלג בשם בקשה לפירוק 

לפני מספר שבועות פורסם בעיתונות על שתי חברות מענף  הטקסטיל שנקלעו לקשיים. הפרסום דן בתביעות שהוגשו כנגד החברות. בפרסומים צוינו שמות בנקים להם חייבות החברות עשרות מיליוני שקלים. כן צוין על חובות שלא נפרעו לספקים בסכום של עשרות מיליוני שקלים. עוד צוין שבשלוש החברות מועסקים מאות עובדים. מכיון שהעובדים טרם הצטרפו לבקשת הפירוק ומסיבות נוספות, לא כומת סכום החוב לעובדים. הכותרת סיפרה שנגד אחת החברות הוגשה בקשה לפירוק. שתי החברות היו בבעלות אותו גוף. חברה נוספת מענף שונה, שגם היא בבעלות אותו גוף, נקלעה גם היא לקשיים ופיגרה בפירעון חשבוניות לספקים שונים. בשיחה שערכתי עם אחד הספקים על החשש הגובר שגם החברה השלישית תגיע לאותו מצב- בקשת פירוק על ידי אחד הספקים, אמר לי הספק " לדעתי מצב שתי החברות מענף הטקסטיל אינו מגיע לכדי חדלות פירעון. שים לב שאת בקשת הגיש ספק בגין חוב של כמה  אלפי שקלים ולדעתי העניין יפתר והחברות לא תגענה לפירוק...".

הניסיון מלמד שבקשת פירוק לעיתים קרובות הינה הקש ששבר את גב הגמל ויש לה השפעה רבה. לסכום החוב שבגינו הוגשה אין תמיד משמעות. לא פעם ספקים שחובותיהם לא נפרעו מנסים מהלכים שונים עם החייב. החל משיחות, פגישות, פריסת חובות, משיכת סחורות, החזרת צ'קים שלא כובדו על ידי הבנק וקבלת צ'קים חילופיים למועד מאוחר יותר. הגשת בקשה לפירוק טורפת את הקלפים. בקשת פירוק לא חייבת להגיע מאחד הבנקים, או נושה לו חייבים סכום גבוה. בקשת הפירוק עלולה להגיע מנושה שמנסה להפעיל לחץ על החברה. בקשה שכזו לאחר שהוגשה לבית המשפט יכולה להניע כדור שלג שאמנם יביא את החברה החייבת לפירוק. לאחר שהוגשה בקשה שכזו לבית המשפט, גופים שנמנעו מהגשת בקשה שכזו, נוטים להצטרף .

מכאן הצורך בניהול סיכוני האשראי בצורה חכמה ומראש. חשוב מאד להיות עם יד על הדופק לפני תחילת ההתקשרות עם לקוח, במהלך העסקים אתו וגם לאחר תום העסקים איתו.

בספר ' ניהול סיכוני אשראי, ביטוח אשראי פקטורינג בארץ ובעולם' (הוצאת סודות) מצוינים מספר סימנים שעשויים להצביע על עסק בקשיים. ביניהם:

אי כיבוד צ'קים על ידי הבנק

שינויים לרעה בתנאי אספקת סחורות.

אי יכולת לגייס הון או לגייס מימון אחר.

העברת חשבונות מבנק אחד לבנק אחר.

הפסדים תפעוליים.

תזרים מזומן שלילי מפעולות

פיגורים בפירעון התחייבויות שמועד פירעונן הגיע.

ניהול סיכונים נכון עשוי להיות ההבדל הגדול בין הצורך לטפל בחוב שלא נפרע ולרוץ אחר הלקוח יחד עם ספקים אחרים ואולי גם לרשום בספרים 'חוב אבוד' לבין שקט נפשי. התייעצות עם גורם מקצועי עשויה להיות ההבדל הגדול.

על המחבר:

בוקי ברגמן, רואה חשבון (MBA) ומגשר, עד מומחה מטעם בית המשפט ומרצה בתחום, מומחה בניהול סיכוני אשראי. מחבר הספר "ניהול סיכוני אשראי- ביטוח אשראי בארץ ובחו'ל ", מבקר במחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לשעבר. חבר הנהלת 'כלל ביטוח אשראי' במשך 12 שנים במהלכם ניהל את מחלקת תביעות ומחלקת מכירות. בקיא בעולם החבוי בניהול סיכוני אשראי. ייצג את חברת הביטוח בבתי משפט, הליכי בוררות וגישור במשך שנים רבות. מעורב במאות הסדרי תשלומים של לקוחות שנקלעו לקשיים, עובד מול הגורמים הגדולים במשק לשם התאמת הפוליסות לצרכים המיוחדים של כל לקוח.

סלולארי : 052-3358638

מייל: buky_bergman@walla.com