מהפכת הבריאות הטבעית 

בריאות טבעית

הרב יובל הכהן אשרוב  

בריאות טבעית - הנחות יסוד

הרפואה המודרנית עוסקת במחלות, ואנו מבקשים לעסוק בנושא הבריאות, כיצד לשמור עליה.

יש נטייה שלא להאמין ברפואה טבעית, מפני שהיא נראית בעיני רבים כמופשטת מידי, ללא נתונים מדעיים כגון בדיקות דם וכדומה. הרפואה הקונבנציונאלית נראית לנו רצינית ומוסמכת יותר, בגלל הניסיון הרב שלה ובכלל, כל המציאות שלנו משופעת במכונים למיניהם ובבתי חולים, אך מי מאיתנו לא חש אכזבה מקבלת טיפול רפואי לא תואם, ואשר, לעיתים, אף קלקל את מצב הבריאות יותר מכפי שהיה בקדמותו?  קשה מאוד להתנתק מאורח החיים הזה שכולנו גדלנו עליו, שכאשר חולים,יש ללכת מיד לרופא, והוא ירפא. ישנה אמונה גדולה בעולם הרפואה המודרנית, למרות שגם הרופאים עצמם חשים לעיתים קרובות חוסר אונים מול מצבים שאין להם מענה ופתרון . הדבר נובע, בין היתר, מגישה ואיבחן ספציפיים של איבר מסוים בלי לראות את התמונה של האדם השלם והקשר בין האיברים השונים.   

לדוגמא, אדם שסובל מפצעים על פניו וגופו ילך לרופא עור, הרופא ייתן לו משחה או כדור לייבוש הפצעים.  האם הוא עלה על הבעיה?   האם הבין מדוע נוצרו הפצעים ודאג  לטפל שם?  לא.  הוא רואה פצעים בעור, משמע יש בעיית עור ושמה הוא מטפל, בסימפטום, לא בשורש.   הפרדה בין העור לשאר הגוף. 

למעשה, בטבע העור לא מופרד משאר הגוף, העור ניזון  מהדם, ואם יש רעילות או חומציות כלשהו בדם אחד המקומות שהם ישתחררו ממנו הוא דרך העור החוצה.  מה יעזור אם נייבש את הפצעים על העור כל עוד יש רעילות בדם?  ועוד יותר מזה, לאן הרעילות תשתחרר אם לא ניתן לה להשתחרר דרך העור?

הרפואה הטבעית אומרת אני מטפלת באדם כשלם.  בעיה שיש לו בעור מצביעה על משהו פנימי יותר שאותו אנחנו צריכים לאתר ואותו לפתור. וזו למעשה אחת מהנחות היסוד של הרפואה הטבעית: הגוף מהווה יחידה אחת, שלמה וכוללת.

כלומר, אם הריאות אינן תקינות, כל האיברים שבגוף לא יקבלו את החמצן הדרוש. אם הכבד "חולה" כל הדם שיזרום בגוף יהיה מורעל. אם יש "מחלת לב" כל האיברים שבגוף לא יקבלו מספיק דם וכו'.

וזה הולך גם הפוך, הטיפול בסימפטום שתוקף איבר מסוים, לא רואה את הקשר בין האיברים השונים ואת הגוף כיחידה אחת שלמה, ומשום כך לא פותר את שורש הבעיה.  לפעמים אפילו מחריף אותה.

לדוגמא, במקרה שתיארנו של הפצעים, משחה שתייבש את הפצעים לא פתרה את הרעילות בדם ולפעמים היא מונעת ממנה אף לצאת החוצה ולהשתחרר דרך העור, ואז הרעילות מתמקמת ברקמות ויוצרת נזק יותר קשה.

על אותו משקל, אם נראה יובש קיצוני בכפות הרגליים עם עור יבש וסדוק – 'סוליות' מה שנקרא, אם נעשה רק מניקור לרגליים הבעיה תחזור, אנחנו צריכים לבדוק באופן כללי את זרימת הדם.

להמשך קריאת פרק זה...

מהי מחלה לפי תפיסת הבריאות הטבעית

בכדי להבין מהי בריאות צריך, ראשית, להבין מהי מחלה. כמו שכדי לראות את האור במלוא עוצמתו, צריך להיות קודם בחושך.

רב הציבור מגדיר מחלה כמצב בו אדם איננו חש בטוב ואכן בשפה האנגלית המילה מחלה נקראת  disease – חוסר נוחות. כלומר, מחלה מוגדרת ברפואה הקונבנציונאלית כהפרעה מסוימת במערכת הכללית, שגורמת לחוסר נוחות ומטרתה של הרפואה הקונבנציונאלית היא להקל על חוסר הנוחות.

הקלה זו נעשית ע"י מתן תרופה, שעל פי רב, 'מוחקת' את הסימפטום.  כלומר, אם יש נורה אדומה באוטו שמסמנת שאין שמן אז התרופה הזאת שמה מדבקה על הנורה הזאת, שלא נראה אותה, העיקר שהקלנו על חוסר הנוחות, dis – ease.

הרפואה הטבעית גורסת, שכאשר ישנה מחלה, שזה אכן מצב שמלווה בחוסר נוחות מסוים, עלינו למצוא מהו שורש שלה.  מה חסר לגוף, היכן הופר האיזון או היכן הייתה הפרה בחוקי החיים.

בשפת הקודש, למילה מחלה יש אותיות זהות כמו למילה החלמה. כלומר, כבר בעצם המילה ניתן לגלות את מהותה, והיא שמחלה זהו מצב של החלמה, זהו תהליך ריפוי טבעי של הגוף, שמלווה בתגובות רבות ומשונות.

בכדי להמחיש את ההבדל בין הגישות ניתן דוגמא:

אדם הלך לחתונה ואכל שם סלט מיונז מקולקל.  כששב לביתו התחיל להקיא ולשלשל במשך כמה ימים. הלה פנה מיד לרופא שנתן לו תרופה נגד שלשול והקאות.

כלומר, הרופא קורא להקאה ולשלשול בשם מחלה ולתרופה בשם רפואה.

הרפואה הטבעית אומרת להיפך – השלשול וההקאה הם הרפואה, הם ההחלמה, והתרופה היא המחלה.

מדוע ?

אם נתבונן בתהליך שעבר אותו אדם, נראה שנכנס לגופו אוכל מקולקל.  הגוף שזיהה את זה ניסה לפלוט את האוכל המקולקל הזה החוצה ע"י הקאה ושלשול, כלומר, 'המחלה'  - הקאה ושלשול – באו לפתור את בעיית האוכל המקולקל שנכנס לגוף.  זהו תהליך טבעי של החלמה, וניסיון של הגוף להגיע להומיאוסטאזיס, כמו שדיברנו.

הרופא, לעומת זאת, זיהה את השלשול וההקאה כמחלה, כמצב לא נעים הכרוך בסבל רב, ואת התרופה שנתן כרפואה.

אותה תרופה מנעה, בעצם, את תהליך הריפוי הטבעי.  ולכן היא בעצמה יוצרת מחלה, בכך שמונעת מהגוף לסלק את הגורם המזהם שבגוף.

בנוסף, התרופה עצמה מהווה עומס על הגוף שעליו, בנוסף לסילוק האוכל המקולקל, לסלק גם את התרופה. אין כלל התייחסות לגורם המחלה, שהוא האוכל המקולקל, ודרישה מהחולה להפסיק לאכול ובכך לתת מנוחה לקיבה והחלמה מהירה יותר. ישנה התייחסות רק לכאב, לסממן החיצוני.

דוגמא נוספת, תהליך השיעול הינו תהליך טבעי,  ישנו מעין עלה שסותם את קנה הנשימה ובכך נמנעת כניסה של אוכל לקנה הנשימה. לפעמים קורה שאדם אוכל והמזון נכנס לקנה הנשימה. כדי שהאדם לא יחנק מהאוכל הזה, ושהוא לא יכנס לראות  הגוף מתחיל מיד להשתעל. ישנם מצבים בהם אדם חשוף לחומר מסוים כגון אבק, אבקנים, רעלנים ועוד, כדי שחומרים אלו יצאו החוצה הגוף מפעיל שיעול מתמשך.  

אם אותו אדם ילך לרופא הוא יקבל סירופ נגד שיעול.   הסירופ הזה עובד על מרכז בקרה במח, שאחראי על הנשימה ומבטל את רפלקס השיעול. בעלון המצורף לסירופים אלו נוכל לקרוא שתיתכן פגיעה ברמת הערנות.  למה? כי אותו הסירופ משפיע על המח עצמו. אמנם התרופה הפסיקה את השיעול, את אותו המטרד שהציק לחולה, אך החומר הרעיל שביקש לצאת החוצה, נשאר במערכת, ויכול כעת לגרום לזיהום בדרגה גבוהה יותר. ובנוסף נכנס חומר אחר, תרופה, שעל המערכת לעבוד קשה בכדי לסלק גם אותה.

להמשך קריאת פרק זה... 

גורמי מחלה

ישנם ארבעה  גורמי מחלה עיקריים:

 גורם מספר 1- תורשה או גנטיקה.

 אין צורך ללמוד גנטיקה בכדי לראות ולהבין שתכונות חיצוניות כגון גובה, צבע עיניים ,שיער ועוד עוברות בתורשה (פנוטיפ).  כל אחד מאיתנו רואה ומוצא דמיון בינו לבין צאצאיו. בתחום הגנטיקה מבחינים בין הורשה מולדת להורשה נרכשת. הורשה מולדת היא זאת שמקבלים, ללא בחירה, מהורינו, ואין לנו כל אפשרות לשנות אותה, כשם שאין אפשרות לשנות באמת את צבע עינינו.

הורשה נרכשת או סביבתית היא זו שאותה אנו מקבלים מהסביבה בה אנו גדלים.  באופן שאם נשים שני צמחים מאותו המין באזור אקלימי שונה לחלוטין, השניים יצמחו בצורה שונה.  לסוג זה של הורשה ניתן לשייך את כל הרגלי האכילה והחיים אותם "ירשנו" מהורינו אך  ניתן בפרוש לשנותם, כי הדבר תלוי בסביבה, בגורם חיצוני ולא פנימי.  אין לנו את האפשרות לומר - שכשם שהורינו ניהלו אורח חיים לא בריא במיוחד, כגון עישון, והאריכו ימים, כך גם אנחנו רוצים לנהוג. חשוב לזכור שהסביבה החיצונית אותה אנו סופגים ללא הרף, השתנתה ללא שיעור לכן אל לנו להסתמך על הניסיון של הורינו.

ההורשה המולדת אכן "תורמת" לנו מספר דברים שאין לנו כל אפשרות לשנות, ואפילו מחלות מסוימות, לא עלינו. אך גם כאן, רוב המחלות המוגדרות ברפואה המודרנית כגנטיות, הן רק נטייה גנטית. כשהרופא אומר לאדם מסוים שאביו וסבו לקו בהתקף לב בגיל 40 ושהוא נמצא בקבוצת סיכון גבוהה הוא צריך להבין שמהלך כזה יכול להמנע אם הוא ינהל אורח חיים בריא.

הנטייה הגנטית רק גורמת לכך שתהיה חולשה מסוימת באיבר זה לעומת אחרים, יהיה איזשהו חסרון.  כאשר הגוף שלנו נחשף לרעלים והוא איננו מפנה אותם  אזי האיבר הראשון שם תתרכז "המחלה" או "הפסולת" יהיה אותו איבר חלש, כגון לב, ריאות, כליות ועוד.

רבותינו הקדושים אומרים  שאין הרע מתלבש אלא במקום חסרון. כלומר, אכן קיים חסרון, חולשה שקיבלנו בהורשה. אך יש לנו את הבחירה החופשית לבחור כיצד למלא את אותו החיסרון. אם נמלא אותו בטוב, כלומר, בשמחה, בתזונה נכונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא עשינו תיקון לחולשה הטבעית הזאת. 

 כמובן שחשוב להכיר את ה"חולשות" שלנו, ושם יותר להיזהר אך לא להשלים עם מציאות ועם גורל מר בו אנו שבויים מפאת ההורשה.

מעניין לציין שמחקרים עדכניים בנושא ההורשה מגלים, שיש לנו השפעה ישירה על הגנטיקה שלנו, אותה אנו מורישים לצאצאנו, ע"י האכילה. תחום מחקרי זה, אשר נמצא בשלבים ראשוניים נקרא אפי-גנטיקה. המילה אפי משמעותה מעל.  כלומר, מה שקורה בפועל הוא שכאשר אדם אוכל ומכניס לגופו מזון לא טבעי, הגוף מנסה לפרק מולקולות מזון מורכבות ו"זרות", וכתוצאה מכך נוצרות מולקולות מזיקות כגון רדיקלים חופשיים, חומצות למיניהן ועוד. אלו האחרונות "מתלבשות" על הגנים ובעצם מונעות תהליכי שכפול ושעתוק (העתקת החומר הגנטי ) וגם תרגום (המרת החומר הגנטי לחלבונים או תוצרים אחרים) תקין בתא. כתוצאה מכך התא "החדש" שקיבל את המידע הגנטי של קודמו, מקבל בפועל מידע גנטי שגוי או לוקה, דבר שיכול לפגוע בגנים חשובים וחיוניים ביותר.

 גורם מספר 2 - סביבה 

גורם זה מתקשר לגורם הראשון בנושא הסביבתי אך הכוונה כאן לסביבה רחוקה יותר. חיצונית יותר ולא סביבה קרובה של הרגלי חיים משפחתיים.

הסביבה בה אנו חיים מלאה, לדאבון לב, בזיהומים . האוויר מזוהם, המים מזוהמים, המזון מלא בהדברות ועוד.  גם הקרינה הולכת וגדלה כתוצאה משימוש הולך וגובר של מחשבים, פלאפונים, מכשירי חשמל למיניהם שפולטים קרינה, אנטנות, לווינים, ועוד.  החור באוזון הולך וגדל בגלל שימוש לא נכון בחומרים כימיים שמפרקים את שכבת האוזון החיונית כ"כ לחיינו והשומרת עלינו מפני קרינה מזיקה של השמש.

קשה מאוד לברוח משלל הזיהומים ואכן אפשר לראות שבדורנו העייפות הולכת ומתגברת וגם חולשת הגוף.  איכות האוויר משפיעה מאוד על רמת העייפות. האוויר שנכנס לראותנו מלא בעשן, גפרית, אבק של מחצבות ועוד.

יסוד הגפרית נמצא הרבה בעשן שפולטים האוטובוסים, בהדברה על גבי פירות שאנו אוכלים ועוד. הגפרית נספגת בדם , שם היא מתחברת לברזל שנמצא על מולקולת ההמוגלובין, שאחראית לקשור את החמצן לדם ולהובילו לתאים, וחוסמת את קשירת החמצן למולקולת ההמוגלובין. לכן רמת ההמוגלובין הפעילה בדם, יורדת וחשים עייפות גדולה.

המים שמגיעים לביתנו בעיקר מהכנרת, אך גם ממקורות אחרים, מחוטאים ע"י כלור וכספית. המים אמנם נקיים יותר, אך גם רעילים יותר.

גם התרופות שאנו נוטלים נחשבות לזיהום שכן קשה מאוד לגוף לפולטן החוצה.

אפילו את שלל הקרמים והסבונים הנעימים כ"כ למראה כדאי לבדוק. העור שלנו בנוי מנקבוביות רבות מאוד שתפקידן בהפרשה תמידית של פסולת פנימית, אם ע"י זיעה או בדרך אחרת. הסבונים והקרמים שאמורים להנעים את חיינו, סותמים לנו את הנקבוביות והעור לא נושם כנדרש ובנוסף לכך, החומרים הכימיים המרכיבים את הסבון וחומרי הטיפוח השונים נספגים בדם.

חומרי ניקוי למיניהם כגון נוזל לשטיפת כלים, שמפו רצפות, תרסיסי חלונות ועוד. גם הם נספגים דרך העור או בדרכי הנשימה, ומוסיפים רעילות.

לפני מספר שנים, שלחו חיילים של השייטת לצלול בנחל קישון, שידוע כמלא בפסולת של מפעלים ומכל בתוכו רעלים רבים.  למרבה הצער החומרים הכימיים חדרו לגופם דרך הנקבוביות והרעילו את דמם.

ניתן למנות עוד גורמי סביבה רבים שמשפיעים לרעה על חיינו.

לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להעתיק את מקום מגוריו לכפר, שם הצמחייה רבה ושופעת יותר, והצמחים, כגון עצי הדקל, אותם שותלים בצידי הדרכים, סופגים זיהום סביבתי ו"מנקים" את האוויר.

עלינו לנסות להמעיט את הרע ע"י חשיפה קטנה ככל האפשר לזיהומים סביבתיים. צריך להשתדל להתרחק ממקורות קרינה למיניהם כגון עמודי חשמל, מחשבים, פלאפונים, אנטנות, מכשירי חשמל. כדאי להיחשף כמה שפחות לשמש קייצית ולנצל את קרני השמש החורפית הבריאות. ככל שביתנו יהיה מלא יותר בצמחים, כך האויר יהיה נקי יותר וכן הלאה על זו הדרך.

 גורם מספר 3 – אורח חיים.

את הגורם הזה יש לנו אפשרות לבחור. הוא לא נכפה עלינו כהר על גיגית. כל אדם רשאי לבחור את סגנון חייו. כמה ישן, כמה יאכל, כמה יעבוד, כמה יטייל, כמה ילמד, כמה יתעמל, ובאיזה אופן הוא יקבל את מציאות חייו – בשמחה או ביגון. כל אלו משפיעים בצורה בלתי רגילה על מצב הבריאות של האדם. ככל שאדם חי חיים מאוזנים יותר - לא יותר מידי עבודה ולא פחות מידי, לא יותר מידי אכילה ולא פחות מידי, על הקו האמצעי - כך ייטב לו. גם בראותנו ציור יפה אנו תמיד מחפשים את האיזון , את השווה בשני הצדדים. כל דבר בבריאה בנוי על איזון. גופנו מורכב ברובו מזוגות איברים. העולם מורכב מזכר ונקבה, אור וחושך, טוב ורע. יש איזון.

חובתו של מי שחפץ בחיים בריאים לחיות חיים מאוזנים.

 גורם מספר 4 – תזונה.

 אפשר לומר שמכל הגורמים, זהו הגורם המשמעותי ביותר מפני שהוא נכנס ישירות לגופנו, במשך כל היום וכל החיים והוא מה שבונה את גופנו. כשם שבבניית בניין צריך לבחור בלבנים החזקות והעמידות ביותר, כך גם בבניית הגוף, צריך לבחור אבני בניין טובות. כל מזון משפיע באופן שונה על הגוף וצריך להכיר את סוגי המזון ויעילותם או נזקם. ברפואה המודרנית די מתעלמים מנושא התזונה ומרשים לחולה, ברב המקרים, להמשיך לאכול כרגיל.

עוד בנושא...