הסיפור המסופר על כול אם יהודייה כי רצונה שבנה או ביתה יהיו רופאים, עורכי דין, נהגים באגד ובדן ואז יהיה להם שקט לכול החיים כבר ממש לא תופשים.
איך עולם משתנה זה לא יאומן, כול מה שהיה טוב אתמול כבר לא מתאים להיום, עורכי דין יש לנו בשפע, רופאים אומנם אין לנו הרבה אבל מרבית הרופאים עיניהם נשואות אל הקליניקה הפרטית או לעבוד ולשרת בארצות הניכר, וכך הולכות ומתמעטות האופציות העומדות בפני האימהות.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי אני לא אומר קדיש על המקצועות המדוברים ובטח לא על תחום המחשבים שם דווקא אני צופה עבודה טובה ומכניסה לכול אלה שמתאימים, גם אם הם יועסקו בישראל וגם אם הם ימצאו את מקומותיהם בשדות זרים, עדיין מקצועות אלה מבוקשים!
אבל היכן פקששנו!
למה לא שמנו לב!
יותר נכון למה המדינה שלנו לא שמה לב!
כ יועץ עסקי אני יכול להצביע על הנקודה הכי כואבת בתחום החינוך והלמידה הטכנולוגית, מכונאים, טכנאים, הנדסאים, נגרים, אינסטלטורים, קבלני צנרת, מפעילי מחרטות, מפעילי CNC עובדים מקצועיים בתחום החקלאות, בנאים, עובדי ייצור, מנהלי ייצור, תפי וכ"ד. כול אלה חסרים עד חסרים מאד במשק הישראלי, שלא תתבלבלו, סף הכניסה לעסקים של אינסטלטורים, בנאים, נגרים, חשמלאים הוא נמוך מאד (רכוש רכב, רכוש ציוד, פרסם ראשית בקרב מקורביך) והנה יש לך עבודה יותר או עבודה פחות אבל לכול הפחות לא נדרשת להשקיע הון בפיתוח העסק שלך. מכאן רק הניהול הוא זה שיוביל אותך לכישלון או להצלחה, כ יועץ שיווק אני מכיר דרכים רבות איך להתגלות ולהיות נדרש ללקוחות.
מכאן אני רוצה לעבור לעובדי התעשייה.
אומנם הרבה תעשיה לא נשארה בארץ כי הייצור במזרח הרחוק מאפיל על כול ייצרן בארץ ובעולם, אבל עדיין יש תעשיות בישראל המשוועות לידיים עובדות וכאלה אין בנמצא עבורם.
שיעור התעשיינים המדווחים על קשיים בגיוס כוח אדם מקצועי עם ניסיון בתחומי הייצור עמד על חודש מרץ 2013 ב-78% וזה נתון לא פשוט.
החוסר נובע בעקרו בגלל התנהלות הממשלה שבנתה מכללות לרוב והעניקה תוארי אוניברסיטאות בכול מקום אבל את בתי הספר למקצועות התעשייה, המקצועות הטכניים קצת שכחה. לישראל אין את הכסף שיש ל"קטר" או מדינות המפרץ המרשים לעצמם לייבא מאירופה ומהמערב טכנאים, מהנדסים וכאלה המתמקצעים במקצועות הטכניים ובטכנולוגיה העוטפת אותם.
לפי נתון לא מזמן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי לתעשייה היצרנית בישראל חסרים למעלה מ-4.138 משרות וזה מצב עגום.
