הרחבת חזית ושינוי חזית בהליך משפטי 

הרחבת חזית - שינוי חזית

מבוא

על פי הכלל בדבר איסור הרחבת חזית, אסור לבעל דין להעלות טענות החורגות מגדר המחלוקת, כפי שזו נקבעה בכתבי הטענות של הצדדים, וזאת אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אלא אם כן נתן בעל הדין שכנגד הסכמתו לכך, במפורש או מכללא.

משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את  הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של  עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה. חריג לכך — אם בעל הדין שכנגד הביע,  במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה .

האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא .

במאמר זה נציג את המקרים בהם בית משפט יאפשר הרחבת חזית / שינוי חזית, ואת המקרים בהם בימ"ש לא יאפשר שינוי חזית. למאמרים נוספים בסוגיות אלו - לחץ כאן.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי  קובעת כי כתב תביעה יכיל "את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה".

תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי  חוזרת על האמור וקובעת כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

תקנות 91-96 לסדר הדין האזרחי  עוסקות בהוספה של טיעונים שלא נכללו בכתבי הטענות, שזה למעשה תוצאה של שינוי חזית או הרחבת חזית.

הרציונאל אשר עומד בבסיס התקנות הינו כי נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען כנגדו שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות, העתידות להתגלות במהלך הדיון.

כך למשל ב- רע"א 4712/08 מחמד עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף כפר קאסם , סירב בית המשפט העליון לקבל את טענתו של המבקש כי במצב דברים בו לא התקיימה כלפיו חובת הגילוי ניתן להעלות טענה חדשה.

בפרשה בית משפט השלום קיבל את טענת המבקש וקבע כי "הרחבת החזית היתה בלתי נמנעת עקב התנהלות הבנק, כיוון שמדובר בעובדות שהיו בידיעת הבנק, ושלא היתה לו כל סיבה להניח שהן מצויות בידיעת המבקש". בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה מהסיבה שבכתב התביעה לא היה כל אזכור להפרת חובת הגילוי וכי המבקש מעולם לא ביקש לתקן את כתב התביעה.

בית המשפט סירב לקבל טענה שלא נטענה בכתב התביעה למרות טענתו של המבקש כי במועד הגשת התביעה המידע לא היה בידיו ולמרות קביעתו של בית משפט השלום כי המידע לא יכול היה להיות בידיו ללא גילוי נאות של הבנק.

יחד עם זאת בית המשפט קבע חריג לכלל והוא במצב עניינים בו גילה הנתבע בפירוש או מכללא את הסכמתו לכך.

הכלל הוא, כפי שציין בית משפט מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי :

"שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" .

האיסור ?להרחיב חזית? עיקרו בכך שבעל?דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא .

טענות שחורגות ממסגרת עילת התביעה, ואינן כרוכות ביסודן בתשתית המשפטית והעובדתית שנפרשה שם, דינם להידחות על הסף.

משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את  הסוגיות שבהן ידון בית המשפט ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט, שלא נכללו באותה רשימה, אלא אם כן הביע בעל הדין שכנגד, במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה .

הרציונאל אשר עומד בבסיס התקנות הינו כי נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען כנגדו שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות, העתידות להתגלות במהלך הדיון .

האם יכול בית משפט לדון מיוזמתו בסוגיה שלא היתה ברשימת הפלוגתאות שהוגדרו בישיבת קדם המשפט כ"פלוגתאות העובדתיות היחידות שיידונו במשפט"? נפסק  כי אין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה אף ביוזמת בימ"ש, אלא אם כן, הביע בעל הדין שכנגד, במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה.

המקרים בהם נאסרה בפסיקה שינוי חזית:

•           במקום שמועלת טענה בדבר קיומה של התחייבות בעל-פה, ללא מחאתו של בעל  הדין שכנגד .

•           סעד למסירת חזקה שנתבקש בסיכומים בלבד

•           בקשה לטען-ביניים 

•           תובענה לסעד הצהרתי 

•           הליכים בענייני משפחה 

•           הליכי בוררות .

•           טענת מרמה שלא נטענה במפורש .

•           שינוי חזית במקום שהטענה לא הובאה במסגרת חוות הדעת

•           בקשה לאישור עיקול

החריגים בהם ניתנה בפסיקה האפשרות לבצע שינוי חזית:

•           שינוי חזית במקום שהסכימו הצדדים .

•           אי הבעת התנגדות מטעם הצד שכנגד ואף הבאת הוכחות מזימות

•           שינוי חזית בדרך אימות טענות

•           הגדלת עלויות התיקונים לא יוצרת הרחבת חזית

•           שינוי חזית כשהטענות נטענו במהלך המשפט בעדויות ובסיכומים ולא נטענו בכתב התביעה

•           חו"ד רפואית אינה הרחבת חזית וטענה שלא הועלתה במקור .

•           שינוי חזית שאינו חורג ממתחם גבול הטענות שנטענו .

•           שינוי חזית בדרך שינוי משקל הטענות

•           ?שינוי חזית? החורג מגדר הפלוגתות לעניין טענה בדבר קיומו של הסכם לשינוי מטרת השכירות .

•           שינוי חזית במקום שהוגדלה השומה .

•           שינוי חזית במהלך המשפט תוך כדי הטיעון.

סיכום

לסיכום – פסקי הדין המובאים לעיל של בית המשפט העליון, מחד מקנים כלים בהתמודדות עם ניסיון הרחבת חזית, אך מאידך מאפשרים לאחרים לנסות לבצע הרחבת חזית בנסיבות מסוימות ומוגדרות.

האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא .

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה קונקרטית לכל מקרה ומקרה, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי