הורות כמסע התפתחות והעצמת הנוכחות 

כדי להיות הורים אנו זקוקים לז.מ.ן ובמאמרים הקודמים נגענו במשמעות של הזכירה העצמית והמודעות. עתה נברר מהו מרכיב הנוכחות בזמן ההורות. 

כולנו מכירים סיטואציות בהן אנחנו המבוגרים מדברים, או יושבים בבית קפה ולפתע נכנס לו ילד צעיר או פעוט בן יומו וכל המבטים מסתובבים אליו, והחיוכים שלנו נשפכים והעיניים קורנות. באותו רגע תפסה את תשומת ליבנו נוכחותו של הילד. לא משנה אם הפעוט מתוק, אנרגטי או שקט ניתן לחוש את הנוכחות שלו. הוא פשוט הוא, ללא תוספות, ללא רצונות להיות משהו אחר ממה שהוא ברגע זה. הוא אותנטי. עצם הנוכחות שלו במקום משפיעה עלינו. זה לא מה שהוא עושה, או משהו שהוא רוצה וגם לא איך הוא נראה. זו הנוכחות הפיסית, אנרגטית שלו במרחב שמקרינה אלינו ונוגעת בערגה שלנו להיות פשוט נוכחים גם כן.

נוכחות הינה מעבר למחשבות, לרגשות ולתחושות. לעיתים קרובות אנו נוכחים אך לא יודעים זאת מכיוון שאין לכך חשיבות מבחינתנו. שכחנו שנוכחות זו היא מהות הוויתנו הטהורה. הושפענו מגיל צעיר לתת חשיבות רבה יותר לעשייה שלנו, לתוצאות ולמטרות. ואת החשיבות המוטעית הזאת אנו מעבירים לילדנו.  

איך מרגישה נוכחות? לכולנו ארועים בהם חשנו שהזמן נעצר. אין עבר ואין עתיד. כמו בארועים רגשיים חזקים, לידה, ספורט אתגרי, ריכוז בעשייה מעניינת או כל דבר שלאחריו אמרנו: "לא שמתי לב איך עבר הזמן". כשאנחנו מתגלגלים באושר על השטיח עם הילדים, בונים איתם מגדלים או מטיילים איתם בטבע ועוצרים יחד לראות דבורה או חיפושית אנו נוכחים עם ילדנו וחשוב לשים על זה את הדגש.

רגעים בהם אנו נוכחים עם ילדנו יכולים להראות כך: כשאנו עוזרים לילד שלנו לטפס לראש הסולם, כשאנו מקריאים לילדה סיפור ומביטים כיצד עיניה נעצמות אט אט, כשאנו מסתכלים מרחוק על פניו המרוכזות של הילד כשהוא בונה בלגו. וגם כשאנחנו מביטים בחמלה על ילדנו בהתפרצות זעם או בוכה מכאב. רגעים שאנו נוכחים, הינם רגעים בהם אנו לוקחים חלק, משתתפים והווים באותו מעמד עם הילד. רגעים של נוכחות יכולים להיצבע בטעמים שונים של איכויות כמו מתיקות, אהבה, סקרנות, אומץ, עוצמה, שמחה, מרחב.

כיצד זמן הורות הוא זמן ללא זמן? כשאנו נמצאים בזמן ללא זמן אנו יכולים לחוש בדיוק כיצד ילדים צעירים חיים. זה המימד ממנו הם מביטים אלינו. מימד ללא מרחב של זמן. בפועל, כמה פעמים ילדכם הצעיר לא מבין מדוע צריך למהר לגן, או מה זה אומר עוד רבע שעה הולכים לישון. היכולת הקוגניטיבית לא מפותחת דיה להבנת מימד הזמן מכיוון שהילדים עדיין חיים במרחב של הכאן ועכשיו.

אז במקום להילחם בהם בואו נצטרף אליהם....

איך לנהל נכון את זמן ההורות:

בואו נחלק את יומנו יחד עם הילדים לפי זמנים שהם מבינים. במקום שעות ודקות, במקום לחץ וצעקות. נגדיר זמנים בהם אנחנו יכולים להיות נוכחים. נגדיר זמנים שגם הילדים מבינים. אנחנו נגדיר את הזמן לפי השעון של המבוגרים ונקרא לזמן בשמות של זמן ההוויה של הילדים. הנה דוגמא לכך, ואתם מוזמנים לחלק את עוגת הזמן שלכם עם שמות שאתם ממציאים עם ילדיכם.

זמן משחק – זמן מוקדש ליצירתיות, לספונטניות, זמן בו רק משחקים בבית או בחוץ. (משחק עם חפצים או המצאת משחקים חדשים).

זמן גוף – זמן המוקדש לפעילות פיסית. (ג'ימבורי, הליכה, ריקוד לצלילי מוסיקה).

זמן ביחד – זמן בו יוצרים קשר עם חברים, עם בני משפחה. זמן בו מספרים, מקשיבים ומקדישים לתקשורת בין אישית. (חיבוק וליטוף לפעוטות ושיחה אנטימית עם ילדים גדולים יותר).

זמן טבע – זמן בו יוצרים קשר עם הטבע. מתעניינים בצמחים, במזג אויר, בחיות.

זמן שקט – זמן בו נמצאים לבד, לומדים להעסיק את עצמי, לכתוב ביומן אישי, לצייר משהו פנימי שקורה לי. (לפעוטות חשוב לייצר זמן שקט עם עצמם שתומך בעצם נוכחותם. לא חשוב מה הם עושים, חשוב שהם פשוט י).

זמן שינה – זמן בו ישנים.  

נתאר לילדנו את הזמנים בשפת הילדים. זמן גן או זמן בית ספר, זמן אכילה, זמן שקט, זמן חברים. התאימו זאת לגיל הילד. התאימו את הזמן שלכם לזמן של הילד. אם קבעתם זמן משחק משותף, או זמן טיול בטבע. זהו ז.מ.ן גם עבורכם בו אתם זוכרים את עצמכם כהורים, מודעים לעצמכם ונוכחים.

 בהצלחה ועם הרבה הנאה

מירב