ריפריימינג (refraiming)הנו תהליך של "הבניה קוגנטיבית מחדש" או בעצם יצירת שינוי בנראטיב של אחד הצדדים בתקשורת הבין אישית בעקבות הבניה מחדש מוצלחת של המסר מצד הצד השני.
בתקשורת בין אישית מתרחש לא פעם שיבוש בהעברת מסרים הנובע מהפרשנות שנותן אחד הצדדים לתקשורת ולמסר של הצד השני כמו גם להתנהגותו, שכן, תקשורת בין אישית היא צורה של התנהגות, הנובעת מהאפשרות לחוש אותה באופן אובייקטיבי (טון, תוכן, הבעות פנים וכו) . לריפריימינג יישומים רבים ומגוונים בתחומים שונים של תקשורת שאותם נדגים בהמשך.
מקורו של המושג בעולם הפסיכותרפיה האסטרטגית והמערכתית. הפסיכיאטר מילטון אריקסון, אבי הטיפול "הפרדוקסאלי", נהג להשתמש בטכניקה רבות בטיפולים שלו, כמו גם המטפל הידוע בתחום הטיפול המשפחתי, סלבדור מינושין. באחד מספריו מתאר מינושין משפחה שמגיעה לטיפול משפחתי, בשל סימפטום שהיא מגדירה כ"אנורקסיה" של אחת הבנות במשפחה. מינושין, מזהה את "האנורקטית" כ"פציינט מזוהה" כלומר, ה"שעיר לעזאזל" שבאמצעות הפניית הזרקור אליו, נמנעת המשפחה מלהתמודד עם בעיות עמוקות יותר וכמובן, בלתי מודעות לבני המשפחה. בפגישה הראשונה, בנוכחות כול המשפחה, שואל מינושין את ההורים איך קוראים "לילדה השמנה" תוך שהוא מתכוון לאחת מהאחיות האחרות, הנוכחת אף היא בפגישה הטיפולית. בעצם מבצע כאן מינושין ריפריימינג שמטרתו"להסיט את האש" מהפציינטית המזוהה לכיוון אחר, כדאי לשחרר את המשפחה מהתקיעות. מטפל זוגי, עשוי לבצע ריפריימינג לאמירת האשה על הבעל בסגנון "בעלי הוא קמצן נוראי" בסגנון, "מה שאת בעצם אומרת הוא שבעלך הנו, חסכן מופלג החושב על העתיד". לרפריימינג יישומים רבים בתחום הייעוץ וההדרכה. לדוגמא, באחת הסדנאות שהנחתי, סדנה לצוות רפואי במוסד רפואי שיקומי גדול, מספרים חברי הצוותכי בת של אחת המטופלות, אשה קשישה וסיעודית, דרשה לצפות בצוות בעת שהוא מקלח את אמה. הצוות הגיב בכעס ועלבון "אם את לא סומכת עלינו, את מוזמנת להעביר את אמך לבית חולים אחר". כמובן שהתגובה יצרה הסלמה וגררה תלונה להנהלה. הריפריימינג שהצעתי והתקבל בהתלהבות ע"י הצוות, היה, "כמה טוב שאת רוצה להשתתף איתנו במקלחת, זה נדיר לראות בת שכה דואגת לאמה שלה, אני מקווה שאם אני אהיה סיעודית, בתי תדאג לי כפי שאת דואגת לאמך". במקום לראות במסר איום, משנים נראטיב לראות בו דווקא הזמנה. דוגמא נוספת מתחום הייעוץ האישי: בתהליך הערכת עובדים בארגון יצרני גדול שייעצתי לו, בעת מתן משוב לאחד העובדים, שאל המנהל בעת השיחה האישית שנכחתי בה כצופה מהצד (כדי לתת משוב למנהל בסיום שיחת ההערכה עם עובדו. "משוב על משוב"),את העובד, מה תגובתו למשוב שקיבל זה עתה ממנו ומה הוא, העובד מצפה ממנו כמנהלו. העובד הגיב שאין הוא מצפה לדבר ועדיף שלא יאמר את אשר על ליבו כי בלוא הכי, "הוא המנהל, לא יודע להקשיב ולא מסוגל לקבל ביקורת"... תגובת המנהל רחמנא ליצלן הייתה "איך אתה יכול להגיד עלי דברכזה?!, אני לא מוכן לקבל את זה!". כאילו התנהג בדיוק את מה שאמר עליו העובד. כשהסתיימה השיחה בינם והייתי צריך לתת משוב למנהל על אפקטיביות ניהול השיחה "בזמן אמת", חשבתי איך עלי לומר את המשוב כך שגם יאזינו לי.. השתמשתי ב"ריפריימינג" אמרתי למנהל שאני מתרגש כי לא לעיתים קרובות מזדמן לי לפגוש מנהלים שכל כך איכפת להם מעובדיהם. לשאלתו "למה אתה מתכוון" עניתי, "ראיתי איך נפגעת מההערה שלו, נפגעת מאוד, מה שמעיד שבאמת איכפת לך". הואהתרכך ונפתח והיה מוכן לשמוע אותי עד הסוף מבלי להתגונן. ריפריימינג מוצלח זאת אומנות. אבל אומנות שניתן ללמוד באמצעות הכשרה מתאימה.
אסף גזית
מנכ"ל ויועץ ארגוני
יישומים ואנשים
www.yva.co.il