גישות בקמעונאות 

הגישה המסורתית – נקודת הזמנה מחדש

על ידי שימוש בנוסחה, נוכל לחשב את הזמן בו עלי לבצע הזמנה, כאשר אסור לרדת מרמת מלאי לביטחון.  הנוסחה מסתמכת על תחזית ביקושים.

חסרונות:

-          הביקוש איננו יציב וקשה בעצם לחזות אותו באופן מדויק מספיק.

-          הנוסחה איננה גמישה – מסתמכים על תחזית לשנה שלמה. מבצעים הזמנה שיכול מאוד להיות שנתקע איתה.

(Just- in – time) JIT

הגישה מבוססת על הרעיון לפיו אין לבצע כל פעילות במערכת, במידת האפשר, לפני שיהיה צורך בכך (עד שתתקבל הזמנה או דרישה - ביקוש - בצינור השיווק).

הגישה פותחה ע"י חברת טויוטה – "הארגון הרזה" – התמקדות רק בדברים הנותנים ערך לצרכן הסופי. חברת Dell  הצליחה לרמוס את IBM בזכות שיטה זו.

הגישה מגלמת את האסטרטגיה השיווקית:  pull -  הדרישה מגיעה מהצרכן הסופי – הוא מעוניין למשוך את המוצר. קודם מתעורר ביקוש ואז יש ייצור והזרמה למטה בצינור השיווק. לעומת – push – היצרן מייצר. לאחר הייצור, מעוניין היצרן לדחוף את המוצרים במורד צינור השיווק ודרושה השקעה של מאמץ רב מצידו לשם כך. לא בטוח שיש ביקוש. היצרן מפעיל לחץ על המשווקים, עושה מבצעים – הכל בכדי לדחוף את במוצר למטה...

המשמעות: אין צורך במלאי בטחון (בניגוד לגישת EOQ) – ייעול הזרימה בשרשרת האספקה מאפשר לי שצמצם מאוד את כמות המלאי ובכך את העלויות – החזקת מלאי עולה כסף.

ביצוע הזמנות, העברת סחורה רק בהתאם לצורך - משלוחים קטנים בתדירות גבוהה יותר.

משמעויות אופרטיביות של JIT:

-        יש לוודא סינכרוניזציה בין כל הגורמים השונים בשרשרת האספקה.

-        יש צורך בזיהוי מוקדם של דרישות המשלוח והאספקה.

-        יש צורך בתכנון קפדני בשיתוף הלקוח והספק.

-        הגישה מחייבת קשר קרוב ככל שניתן בין הלקוח והספק, מבחינת שיתוף המידע.   

דוגמא – חברת פורד – לפני שאימצו את שיטת ה JIT, היו מקבלים 483 משלוחים ביום מספקים שונים. לאחר אימוץ השיטה, לא ביצעו הזמנות מספקים לפני שהתעורר ביקוש והם ידעו בדיוק מה הם צריכים כך שהיו מזמינים רק את אותם חומרי גלם מאותו ספק. כמות המשלוחים ירדה ל 190 ביום בלבד.

אסטרטגיה זו, איננה מתאימה ליישום בתעשיות בהן הביקוש קבוע. אם אנו יודעים בדיוק מה הם הצרכים (כמה ומתי) אז בין כה וכו לא נדרשת החזקת מלאי – מיצרים על פי הדרישה הידועה.

אסטרטגיה זו איננה מתאימה לשימוש בעסקים קטנים כיוון שדורשת השקעת משאבים רבים.

הפילוסופיה היפנית -  The Japanese philosophy 
(kanban)

פילוסופיה זו, מיישמת את שיטת ה JIT. התפתחה ביפן – ארץ הררית בעלת קשיי התניידות וצפיפות רבה – יש לכן חשיבות רבה לחיסכון במרחב.

שיטת משיכה (pull).

מה שמניע אותה: הביקוש בנקודה הנמוכה ביותר בשרשרת האספקה.

המטרה: לייצר רק את הכמות הנדרשת במטרה לתת מענה לביקוש המיידי.

ירידה הדרגתית בכמות ה-kanban תביא לצווארי בקבוק נראים לעין.

צווארי בקבוק אלה מטופלים ביעילות, ככל שניתן, וכמות ה- kanban שוב יורדת לרמה בה יופיעו צווארי בקבוק חדשים.

המטרה של פילוסופיית ה- kanban היא להגיע לשרשרת אספקה מאוזנת עם מינימום מלאי בכל שלב בשרשרת.

Q.R ‘Quick Response‘

                                     מערכת התגובה המהירה

אחת ההשלכות הישירות של  J.I.T היא הופעת מערכות ה- Q.R.

הרעיון מאחורי Q.R: בכדי להפיק מירב התועלת מתחרות מבוססת זמן, יש צורך לפתח מערכות מידע שיגיבו מהר, ויאפשרו לספק את המוצר הנכון, בזמן הנכון, במקום הנכון ובכמות הנכונה.  זה מאפשר "לתפוס" את הביקוש קרוב לזמן אמת וקרוב ככל שניתן לזמן אמת ולצרכן הסופי.

טכנולוגיות מידע וגאדג'טים שהתפתחו: E.D.I, ,EPOS  Bar coding, Laser scanners, ומאוחר יותר - האינטרנט.

הרחבת המושג Q.R לכל  שרשרת האספקה. למשל; בתחום המזון הופיעה טכניקת     E.C.R (Efficient Consumer Response ).

Q.R מקנה יתרון תחרותי הן בתחום הערך (ישנה מהימנות בזמני אספקה וטיבה) והן בתחום העלות (לא מחזיקים מלאי מיותר). 

השיטה התפתחה בשוק הסופרמרקטים, שם נתקלו בבעיות של החזקת מלאים;  מצד אחד, מלאים קטנים יוצרים מחסור בסחורה ומצד שני, עודף מלאי יוצר עודפים שיש להיפטר מהם – יוצאים במבצעים של מתנות על מנת לחסל את המלאי (לפעמים לא משתלם).

התועלות: צמצום זמן תגובה, צמצום טעויות בתהליך, פחות מלאי (ביטחון ונדרש) בצינור השיווק, פחות טעויות בחיזוי.