מודל אמאל'ה לטיפול בחרדות בילדים 

מודל  "אמאל'ה" לטיפול בחרדות בילדים

חרדות הן סמפטום נפוץ בהתפתחותם של ילדים. חרדות לעיתים חולפות מעצמן, ולעיתים מצריכות טיפול והכוונה של גורם מקצועי, כדי להבין מה מקור החרדה, ולתת לילד ולהוריו כלים להפחית את החרדה ולחזור לתפקוד מלא. חשוב לשים דגש מיוחד על תפקודם של ילדים הסובלים מחרדה, כי אם לאורך זמן ישנה פגיעה בתפקוד (למשל: המנעויות מפעילויות שונות בגלל החרדה) התפתחותו של הילד עלולה להיפגע באופן משמעותי (לדוגמא:ילד שמפסיק ללכת לחברים בגלל שחרד להיות מחוץ לבית).

במאמר זה אציג מודל לעבודה עם ילדים הסובלים מחרדות מסוגים שונים, הכולל עבודה טיפולית וייעוצית עם הילד והוריו. מודל זה נשען על ניסיון טיפולי רב בעבודה עם ילדים הסובלים מחרדות והוריהם, וכן על ידע תיאורטי בתחום של הפרעות חרדה בילדים.

ניתן להבין הפרעות חרדה כקרע ברשת הביטחון הפנימית והחיצונית של הילד. רשת הביטחון של ילדים בנויה קודם כל מהיחסים הראשונים שיצר הילד עם הוריו בילדות המוקדמת .היא בנויה גם מהיחסים בתוך המשפחה בהווה. רשת הביטחון כוללת את הקשרים החברתיים והבין אישיים של הילד מחוץ לבית, וכן את המשאבים הפנימיים והכוחות של הילד (למשל: יכולתו להתגבר על משברים, מודעות רגשית, הבנה חברתית ועוד). הקרע יכול להיות במקום ספציפי וקטן ברשת, או באיזור נרחב שלה. הוא יכול להיות קרע גדול ועמוק, או קרע קטן וממוקד.

המודל הטיפולי אמאל'ה :
איבחון: הטיפול מתחיל בפגישה מקיפה עם הורי הילד שבה ההורים מספרים על המשפחה, על הילד כיום, על הלידה וההתפתחות של הילד, על היחסים עם ההורים והאחים, ועל מצבים או אירועים מיוחדים עימם המשפחה מתמודדת. לאחר מכן נערכות מספר פגישות עם הילד שמטרתן להכיר את הילד טוב יותר, כדי להבין מה מטריד אותו, מה הוא חווה, איך בנויה אישיותו,  ומהן הדרכים לסייע לו באופן היעיל ביותר.

משפחה: 
כחלק מהטיפול ישנו ניסיון להכיר את היחסים בתוך המשפחה, ולהבין את החוויה והמקום של הילד בתוך המשפחה. לעיתים חרדה מופיעה כשהילד חש מצוקה ואין לו אפשרות להביע אותה, כשאין קבלה לרגשות שליליים שמרגיש בתוכו,  או כשהציפיות ממנו לא תואמות את התפתחותו, גילו או יכולותיו.

אני מחוץ לבית:
הערכה לגבי איך הילד מתמקם מול חבריו, איך הוא יוצר קשרים מחוץ לבית, מה יכולתו להבין ולקרוא את המפה החברתית והרגשית, והאם מצוקתו קשורה לתחומים אלה?

דרכי טיפול לפי המודל:

לפרוק רגשות באופן חוייתי: בתוך טיפול בחרדה נעשה שימוש בדרכים חוייתיות ויצירתיות לפרוק את המתח שיוצרת החרדה ולבטא רגשות (למשל:שימוש בהומור וצחוק, משחק, שימוש בחומרים "מלכלכים" ביצירה וכד').

הסבר, מידע ועבודה התנהגותית קוגניטיבית:
בתוך הטיפול, כשהילד בעל מוטיבציה ונכון לעבודה מסוג זה, ניתן ללמד את הילד והוריו כלים פרקטיים להתגבר על החרדה כמו הרפייה, שינוי המחשבות השליליות, דימיון מודרך, ו"טריקים" משחקיים לנצח את הפחד.

יש לזכור שלעיתים החרדה הינה סמפטום "עקשן" כיוון שהתקבעה זה מכבר באורך החיים של הילד, כיוון שהיא מגובה בדינמיקה משפחתית המחזקת אותה, או כיוון שהיא כבר חלק מאישיותו של הילד. לכן יש להגיע לטיפול עם ציפיות ריאליות לגבי שינוי אצל הילד ולהבין כי זהו לעיתים תהליך ממושך, שחלק ממנו הוא גם ללמוד לקבל את הילד ואישיותו ולא רק לשנותם.  

אם בתכם או בנכם מתמודדים עם חרדה כלשהי, אל תתעלמו. פניה לטיפול רגשי בשלב מוקדם עשויה להקל משמעותית על החוויה המלחיצה בה הם נמצאים.