סוגיות במדיה חברתית 

5 עקרונות של מנוביץ':

1.ייצוג מספרי-תוצרי הניו מדיה מבוססים על קוד דיגיטלי. ולכן ניתן לתאר אותם באמצעות פונקציות מתמטיות. כאשר מעתיקים אמ פי 3 ,ניתן להעתיק כמה פעמים כי זה קוד.

2. מודולריות-האובייקט נבנה מחלקים קטנים עצמאיים. תוצרי הניו מידה מבוססים על אותו רעיון. האינטרנט הוא יצירה מודולרית, מחברים כל מיני דברים ויוצרים אתר.

3. אוטומטיות-העובדה שהכול הוא קוד, אנחנו יכולים לגרום לכך שחלק גדול מהיצירה של הניו מדיה מתבצע באופן האוטומטי. אין צורך באינטראקציה אנושית. אפשר להפעיל על היצירות פילטרים.

דוגמא:powerpoint  היצירתיות היא בבחירה של האלגוריתם, ולא באדם שעושה את זה.

4.השתנות- מדיה יכולה להתקיים במספר גרסאות שונות, בניגוד לניו מדיה ישנה. שם התוכן והפלטפורמה נוצרו יחד.

5.טראנס קודינג- יכולים להמיר תוכן דיגיטלי מפורמט אחד,לאחר. מעיני מנוביץ' טרנסקוניג זה עובדה שהכול הוא קוד.

5 אפיונים של הניו מדיה לפי תומי פלדמן:

1.מניפולציה-אפשר להפעיל מניפולציה על הניו מדיה. ההבדל בין מכונת כתיבה למאבד מזון. הדיו יורד על הנייר, אי אפשר להפעיל מניפולציה, אפשר רק לצבוע בלבן, אי אפשר להחזיר את הדיו למקומו הקודם. הרבה יותר קל להפעיל מניפולציה על הניו מדיה. התוצרים לא קשורים באופן פיזי.

2. רשתיות- כלכלה שלמה כמה עולה להפיץ ברשת. הכול עובר דרך האינטרנט.

3.דחיסה- מכיוון שהכול הוא קוד, אנו יכולים להפעיל על קוד אלטוגריטים שהופכים את הנפח לקטן יותר.

4.נטולת פניות- המדיה החדשה היא במהותה ניטרלית. מכיוון שהכול הוא קוד, אין בחירה בקוד מיוחד, כל קוד ניטראלי, נולד שווה.

מרטין ליסטר מוסיף עוד 2 תכונות:

1.אינטראקטיביות- בעיני רבים זאת התוספת שהיא מתנה גדולה והכי משמעותית מדיה החדשה. המדיה החדשה היא אינסטינקטיבית. מי שמשתמש יש הרבה יותר עוצמה. ולכן אם האינדיבידואל במדיה החדשה הוא לא צופה, הוא משתמש, יוזר. יכול להשתמש בכל מיני דרכים.

2.היפרטרסטוליות- מוסיפה מדיה חדשה, מתמקדת ביכולות להשתמש בקשרים לא עוקבים, לא לינאריים בין סוגים שונים של תוכן. זה מהפכני, מכיוון שלספר אי אפשר לקפוץ מעמוד לעמוד, יש משו לינארי, באינטרנט אין. יש אין ספור דרכים בתוך האינטרנט.

2.0Web

1. תוכן מבוסס גולשים-ugc- הייתה תכונה שהגולשים יוצרים, בעידן של ווב זה הפך ליותר פשוט. היכולת ליצור תוכן העידן ווב הפכה לנורא פשוטה.

מתייחס לכל תוכן שנוצר והוא הלאה לרשת ע"י אדם שזה לא המקצוע שלו. לייק זה יצירה של תוכן.

2. רתימת כוח ההמונים:

א. חכמת ההמונים- בשנת 2004 אדם בשם ג'יימס סורוביסקי כתב שבתנאים הנכונים קבוצות אינטליגנטיות במיוחד ואפילו יותר מאדם בתוכן. החלטה שלנו כקבוצה נקבל החלטה יותר טובה. אנו לא צריכים מנהיג טוב וחכם, החלטה של קבוצה תהיה יותר טובה מהאדם שמבין. להמון באופן קולקטיבי יש יותר כוח. (אתר לקבלת רעיונות לגאדג'טים חדשים)

ב.  -Crowdsourcing מונח שנתבע בשנת 2006 כותב שהמון אנשים נאספים באינטרנט כדי לפתור בעיה מתמטית, או מדעית. זאת תופעה שאפשרית רק בעידן של היום. מכיוון העידן של היום מאפשר לנו תקשורת חד סיכרונית. לדוגמא: מודעת דרושים. האינטרנט מאפשר תקשורת כזאת בים המון מאפשרת את פתרון הבעיות. דבר השני שהאינטרנט מאפשר זה מעולה את סף ההשתתפות, כל אחד יכול, אולי לא תצליח אבל יש לך את האפשרות.

Crowd found- קיג סטרט.קום מעלים סרטון קצר שבו הם מציגים את הרעיון שלהם, הם פונים להמון שיפרסם את הרעיון שלהם. יש מיזמים שגייסון מיליוני דולרים.

השוני הוא שתהליך היצירתי כבר סגור, ההמון רק משיג את הכסף. הדוגמא הקלסית של קראון סוסניג זה שהמון הוא זה שבוחר את התהליך היצרתי.

ג. תיוג המונים folksonomy- תומס טובע מושג של תיוג בסביבות חברתיות. באמצעות התיוג נוצר ערך חדש וחשוב. לדוגמא: del.icio.us  אתר המאפר לשמור דפדפן. כאשר שומרים אתר, דלישס מבקש גם לקטלג את האתר. כאשר המונים עושים זאת, נוצר ערך מפני עצמו.

3. מידע בסדרי גודל עצום- חברת idc פרסמה מחקר שבו ניסתה להעריך מהו הנפח הדיגיטלי. נפח המידע הוא 1.8 זתה בית. 1.8 טריליון ג'יגה בית. חברות טוענות שהם מסוגלים להתמודד עם המידע ולתת שירות טוב, ולעשות סדר. הדוגמא הכי טובה לזה היא גוגל. הם מפעילים אלגוריתם חכם שעושה סדר עם המידע. גוגל היא לא היחידה, יש גם את amazon  חנות של ספרים, אם אני רוצה לקנות את הזנב הארוך ונותנת לי מידע מי עוד קנה אותו. זה ערך לאמזון וגם ערך לקונה.

4.ארכיטקטורה של שיתוף- ג'אנר של שירותים שבנויים ברמת הקוד, הם פועלים בכך שהם מעודדים שיתוף כי הם בנויים שכל שאנשים משתתפים, אז השירות יותר טוב. ישנו שירות ביטורנט, שירות של הורדת קבצים, זה עובד ברמת הקוד שלו, הרעיון הוא שיש קובץ שבנויה עם 250 מגה, בכל פעם שאנשים שיתפו, אז אפשר להוריד את הקובץ יותר מהר. זאת הסיבה שפרק בסדרה ישנה ירד יותר לאט, כי יש פחות משתתפים.

5. יש שני סעיפים: א. אפקט הרשת- הוא האפקט שמשתמשים מייצרים כאשר הם משתמשים במוצר או בשירות. אפקט זה גורם לכך שעצם השימוש במוצר או בשירות מייצר ערך, עבור משתמשים אחרים שמשתמשים באותו מוצר או שירות. לדוגמא: כאשר אני מביא פקס לארץ לפני כמה שנים, ככל שיותר אנשים ישתמשו בפקס, אז ערכו של הפקס יעלה. ככל שיותר ויותר אנשים מצטרפים לשימוש בנייד, אז הערך עולה.  לאפקט הרשת יש גם צד שלילי, ברגע שיש מספיק משתתפים, מאוד קשה להם לעזוב, מאוד קשה למתחרים להתחרות בזה. היה תקופה שלכולם יש icq הם לא הצליחו לשמור על אלה שהצטרפו. כי כולם עברו לרשת חברתית אחרת.

ב. הזנב הארוך- שם של ספר בשנת 2006 כתב כרטיס אנדרסון, בספרו מעלה תזה שהיא סטטיסטית שיש השפעות חברתיות, וכלכליות. התזה אומרת שיש חיים מחוץ למסה, כדי לאנשים להיות במסה. הוא מגלה בזנב הארוך הוא יותר משתלם כלכלית בהמסה. אפשר לפנות לנישה יש המון ביזנס. יש חיים בזנב בארוך, העידן האינטרנט יותר ויותר עסקים מגיעים לשם, להיות הזנב, ולא במיינסטרים. ווב 2.0 חברות רבות מבוססות על 5 השלבים שציינו, השונה מווב 1.0.