וישלח עד, עין יפה כראת פני אלהים 

ערש"ק עין יפה - כי על-כן ראיתי פניך, כראת פני אלהים, וישלח תשע"ד

יעקב בבואו לפגוש את עשו אחיו מכין עצמו לג' דברים, תפילה, מתנה ומלחמה.

בפגישתו את עשו אחיו מבקש יעקב  ולקחת מנחתי, מידי, עשו עונה לו ויאמר עשו, יש-לי רב.אינני צריך יש לי הרבה.ממשיך יעקב ומפציר קח-נא את-ברכתי אשר הבאת לך, כי-חנני אלהים וכי יש-לי-כל; אומר יעקב לעשו לך יש הרבה, לי יש כל.רש"י במקום מסביר ההבדל בין יש-לי רב לבין יש-לי-כל.יעקב אשר יש לו כל, אומר אני יש לי כל סיפוקי, אינני צריך וזקוק לעוד.עשו אומר יש לי רב, בלשון גאווה, יש לי יותר מכפי צרכי.

אשר יש לו רב, תמיד ייענה לקבל וישתוקק לעוד, על כן נא' ויפצר-בו, ויקח.עשו "מתרצה" ולוקח.מי אשר כל יש לו אין הוא מבקש עוד, יתר על כן יכול הוא לתת גם לאחר, אשר, כל יש לו הינו בעל עין טובה.

כאשר מבקש יעקב מעשו ולקחת מנחתי, מידי, מוסיף ואומר כי על-כן ראיתי פניך, כראת פני אלהים.מה ענינו של משפט.הרא"יה קוק אומר בהקשר לפסוק זה " על דבר האמונות הזרות, אומר את דעתי, כי לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורם של ישראל, כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם, כי אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל.אומר הראי"ה היחס והקשר בין ישראל לעמים איננו יחס של רצון להשמיד העמים, ההפך הוא הנכון, מטרת ישראל להיות אור לגויים בבחינת וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך.ענינם של ישראל הינה להביא לתקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, דבר זה יביא לידי הכרה והצטרפות העמים, למקור ישראל.

עשו, אחיו של יעקב, בחר להתרחק מאלוקי ישראל, עשו הינו בחינת לאום נפרד אשר יצא ממעי אימו רחל.

יעקב בראותו את עשו אחיו רואה הוא מעבר להווה, מעבר להווית מציאותו העכשווית של עשו, יעקב רואה את עשו ללא לסיגים המונעים את הכרתו וקרבתו למקור ישראל.יעקב אשר רואה זאת איננו חושש מפניו של עשו, יעקב רואה את מהות ענינו המטרתית, העתידית של עשו  קרוב למקור ישראל וודאי שלא לוחם במקור ישראל.

ראיה שכזו תתאפשר בהיות האדם בעל עין טובה.בעל ראית עין המביאה לידי קבלה בלב, ראיה טובה.יעקב הרואה את כל אשר יש לו בבחינת יש-לי-כל, יש לי אשר אני צריך ולמרות זאת יש לי גם כדי לתת לאחר.

יה"ר שנזכה לראית בחינת יש-לי-כל,

שבת שלום

דויד לקס _אמת