הורות בטוחה לילדים עם חרדה 

הורות יעילה ובטוחה לילדים הסובלים מחרדה:

האתגרים העומדים בפני הורים לילדים הסובלים מחרדות:

להיות הורה לילד הסובל מחרדות היא משימה מאתגרת, והורים רבים מתחבטים יום-יום בסוגיות הקשורות לרצונם לתמוך בילד ולהוות משענת בתקופה קשה, לבין המוטיבציה ההורית לעודד התמודדות ועצמאות של הילד החרד. קונפליקט זה מהווה הקצנה של קונפליקט שכמעט כל הורה מכיר, גם כשמדובר בילדים שלא מצויים בתקופה משברית כלשהי- כיצד להעניק לילדנו תמיכה, בלי לגונן יתר על המידה. הורים רבים לילדים הסובלים מחרדה חשים בשלב כלשהו כי הילד תלוי בהם מדי, ומבטאים תחושה שהם "נחנקים" מתובענותו של הילד החרד. הורים שנכנעים תדיר לתביעותיו של הילד חשים כעס על הילד, והורים שדורשים מהילד התמודדות עצמאית עם פחדיו-חשים לא פעם אשמה על היותם "קשוחים" מדי. הורים רבים שבאים להתייעץ עם איש מקצוע לגבי ילד עם חרדות מבקשים עזרה במציאת שביל הזהב בהתמקמותם מול הילד, באופן כזה שיסייע לילד לפתור את קשייו, מבלי לאבד את האמון בעזרת ותמיכת הוריו.

תגובות נפוצות של הורים לילדים עם חרדה: הקושי להיות הורה לילד חרד הוא עצום. הורים רבים מתארים תחושות כגון: בהלה, חרדה, דאגה, רצון לגונן, כעס על הילד, תמיהה וחוסר הבנה של קשייו, רצון להעלים את הפחד באופן מיידי, ועוד. יש לציין שכל תגובה הורית היא מובנת ולגיטימית כשמתמודדים עם קושי תפקודי ורגשי כמו שעולה אצל ילדים הסובלים מחרדה.

שתי תגובות נפוצות וקוטביות של הורים המתמודדים עם ילד חרד יכולות להיות: 

1. הכחשת החרדה או התעלמות כדי לא להעצימה: לעיתים הורים מניחים כי אם יתעלמו מהחרדה או יכחישו אותה, הילד לא יקבל תשומת לב כשחרד, והחרדה תעלם. תגובות הוריות נפוצות במצב זה הן: אתה כבר גדול, אסור לפחד, אל תחשוב על זה יותר, אל תדבר על זה ואז תשכח. בפועל-ילדים שהוריהם לא נותנים הכרה ומקום לפחדים, חשים לעיתים בדידות, ותחושת החרדה מתעצמת בתוכם כיוון שאין לה מענה, הכרה ופורקן. 

2. הזדהות חזקה עם הילד החרד ונטייה לגונן עליו: להורים רבים קשה לראות את ילדם סובל, חלקם מזדהים עם פחדיו. כך, למשל יוותרו לילד שסובל מחרדה חברתית ולא רוצה ללכת לבית הספר, או ישבו ליד מיטתו של הילד החרד כשעה עד שנרדם. חלק מההורים מרעיפים על הילד חום ותשומת לב רבה כשמבטא את פחדיו והילד זוכה בעקיפין לחיזוק על החרדה. 

מרכיבים בהורות בטוחה ויעילה לילדים חרדים:

כדי לסייע כהורה לילד הסובל מחרדות ניתן לחשוב על ההורות כשיקוי שמכיל כמה מרכיבים חשובים,  "בתמהיל" שמנסה להיות מאוזן וסביר. 

1. הכלה ותמיכה של ההורה בילד, בלי בהלה ולחץ: כשילד חרד פוגש הורה חרד, החרדה שלו מתעצמת וכן תחושת חוסר הביטחון. כשההורה משדר הבנה של החרדה, וביטחון ביכולתו של הילד להתמודד הילד חש בטוח ומוגן. הכלה אין פירושה כניעה מוחלטת לתביעותיו של הילד, אלא נכונות להקשיב לילד, בדיקה עם הילד מה יעזור לו, והבעת אמפתיה לקשייו.

2. עידוד הילד להתמודד עם פחדיו, תוך מתן כלים ועזרה: מסר הורי שמתמקד באמון ביכולתו של הילד להתמודד בהצלחה עם קשייו, תוך מציאה של פתרונות, פשרות, ורעיונות ביחד עם הילד כדי לסייע לו להתמודד. מתן חיזוקים רבים לילד כשהוא מנסה להתמודד ולא נמנע מהמצב מעורר החרדה. 

3. הצבת גבולות לילד בהתאם ליכולותיו ומשאביו של ההורה: הצבת הגבולות היא חשובה כיוון שהורים ש"נשאבים" לתמיכה אין סופית ובלתי סבירה בילד, מעודדים את התלות של הילד בהם, וכן מפתחים כעסים כלפי תובענותו של הילד. 

ולסיום- מצב החרדה הוא לעיתים זמני וחולף, וכשהורים מצליחים עם הזמן לגבש דרך מאוזנת ונכונה לתמיכה ועזרה לילדם- תחושת הסיפוק ההורי היא גדולה. עם זאת, חשוב לזכור שגם לילד יש אחריות לרצות לפתור את המצב ולהתמודד עם הקושי, ומומלץ להעביר לו את המסר כי הוא הסוכן העיקרי לשינוי וההורים הם רק ה"עוזרים" שלו.

אסנת חדייר גרתי היא פסיכולוגית קלינית מומחית בילדים ונוער, שעובדת בקליניקה במרכז רעננה עם ילדים והוריהם. 

054-5992114 | osnathad@gmail.com 

|אליעזר יפה 29 רעננה | http://www.child-psychologist.co.il/