חסימות כלי דם 

חסימות של כלי דם היא אחת מהתופעות הנפוצות כיום ומהוות סיבה מרכזית למוות באוכלוסייה מבוגרת בעיקר. תופעת חסימת העורקים נקראת אטרוסקלרוזיס. העורקים הם מעין צינורות חלולים, ותפקידם הוא העברת דם לכל חלקי הגוף. תופעת האטרוסקלרוזיס מתרחשת כאשר מתחיל להצטבר שומן על דופן העורק ובמשך השנים נוצרת חסימה הפוגעת במעבר התקין של הדם אל איברים אחרים. בתחילת התהליך קשה מאוד להרגיש בחסימה או בכאב כלשהו, אך ככל שמצטברים יותר שומנים המפריעים לדם לזרום כראוי, תיתכן מאוד תחושת אי נוחות וכאבים במקומות שונים בהתאם לאיבר שנפגע מאי אספקת הדם.

חסימות בכלי הדם שמסביב לשריר הלב גורמות לכאבים ולתעוקה בחזה, ועלולות לגרום למצב של אוטם מוחלט בשריר הלב שמתבטא באירוע לב או בהתקף לב. חסימה בכלי הדם שבגפיים התחתונות עלולה לגרום להפרעה במהלך השוטף של הליכה ואף לתחושה של אי יכולת ללכת כלל אפילו מטרים ספורים בלבד. במקרים קיצוניים ייווצר נמק בעקבות אי אספקת דם לרגל. הגורמים להיווצרות חסימות בכלי הדם הם בין היתר תורשה, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, תזונה לא בריאה, וכדומה. כמו כן קיימים גורמים העלולים להאיץ את תהליך החסימות כגון עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, ועודף כולסטרול.

טיפול לא כירורגי במחלה

כדי לטפל בחסימות של כלי דם קיימות מספר שיטות. בין היתר, התפתחה בשנים האחרונות גישה טיפולית שאינה מערבת טיפול כירורגי, קרי ניתוח כלי דם. שיטה זו מיועדת בעיקר למי שסובל מחסימות כלי דם בגפיים. טיפול זה יכול להתבצע בכל שלב - עם גילוי המחלה, לאחר הגילוי או אפילו לאחר טיפול זה או אחר. טיפול זה מתבסס בעיקר על פעילות גופנית של הגפיים המוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים ומונע התפתחויות של מצבים מסוכנים בהמשך.

טיפול כירורגי במקרים של חסימות או היצרויות חריפות

ניתוח לטיפול בחסימות כלי דם הפך במהלך השנים מניתוח דרמטי מאוד לניתוח שגרתי יחסית שבו אחוז הסיבוכים עומד על כ-3% בלבד. קיימים מספר סוגים של טיפולים כירורגים במקרים שבהם קיימות חסימות בכלי דם, אך הנפוץ שבהם הוא צנתור. זהו הליך שבו נעשה דיקור של עורק גדול ודרכו מוכנס צנתר. הצנתר הוא צינור דקיק המוחדר לכלי הדם דרך העורק המשותף לכיוון איבר המטרה שבו קיים חשד להיצרות מסוכנת או לחסימה. בניתוח זה דרושה הרדמה מקומית בדרך כלל, והחדרתו מאפשרת לאבחן את מצב כלי הדם, עד כמה הם חסומים, מה קוטר העורק, לחץ הדם וכדומה. אם מתגלה היצרות קצרה בזמן החדרת הצנתר, אפשר גם בזמן הצנתור האבחוני להחליף את הצינורית, להרחיב את ההיצרויות המסוכנות ולשתול בצינורית החדשה תומכן שתפקידו למנוע חסימה חוזרת באזור המורחב. לאחר ההרחבה יחוש המטופל בהקלה משמעותית, והוא יוכל לחזור לפעילות לאחר זמן קצר. במקרים שבהם החסימה גדולה, קשה לבצע פתיחה קלה ולרוב מטופלים אלה נשלחים לביצוע ניתוח מעקפים. הצנתור האבחוני חשוב מאוד ובזכותו ניתן לקבוע מהו הניתוח הדרוש למטופל - ניתוח בעת הצנתור עצמו, או ניתוח מורכב יותר כגון ניתוח מעקפים שיביא לפתירה מלאה של החסימה.