הדבר הראשון שאני שואל את המודל הוא האם היא חדשה בעסק ואין לה תמונות בכלל, או שהיא מודל שעובדת ורק צריכה לעדכן את התיק שלה. אם היא אומרת לי שהיא רק בתחילת הדרך, אין לה סוכנות עדיין והיא צריכה בוק, אז אני שואל אותה כמה היא גבוהה, מה צבע שיערה, מידותיה וכו'. זה יוביל אותה לשלוח לי כמה תצלומים שלה ואז אני יכול לקבל מושג על סוג הדוגמנות אליו היא צריכה להיכנס. אם היא לא גבוהה אני יודע שהיא לא הולכת לאופנה עילית. אם יש לה גוף יפה ושיער נהדר והיא נמצאת בכושר מה שאני עושה הוא -
תצלום של תמונת ביוטי שמציגה את השיער והעור היפים שלה.
תצלום שלה בבגד ים שיכול להיות בסטודיו, בים או אפילו במדבר.
תצלום שלה בבגדי כושר,
תצלום אופנה פשוט בסגנון אברקרומבי או הוליסטר. אופנה מסחרית עובדת בכל מקום, אתה לא יכול לטעות עם תצלום מהסוג הזה.
הלבשה תחתונה היא פופולרית ומשלמים עבור תצלומיה כסף טוב. אם היא לא רוצה להצטלם בהלבשה תחתונה כדאי לצלם משהו בסגנון חברת גאפ.
זה מגוון יפה של תמונות המציגות את המודל לסוכן במספיק מצבים כדי לקבל מושג היכן הסוכנות יכולה למקם אותה ולאילו אודישנים לשלוח אותה.
עכשיו יש כאלו שאין להם סטודיו ביתי והם יכולים לצלם רק בחוץ. זה בסדר. אני מצלם גם וגם בעיקר משום שיש לי סטודיו ביתי. המצב האידיאלי הוא אם אתה יכול להציע מגוון מיקומים. אני יודע מה סוכנויות רוצות לראות משום שאני עושה זאת כל כך הרבה זמן וראיתי אינספור דוגמניות.
אני תמיד כולל מאפרת ומעצב שיער ושומר על איפור פשוט, לא מעל ומעבר. זכור כי המודל היא מוצר לסוכנות ותפקיד הסוכנות הוא למכור את המוצר. כשאני מחזיק ליהוק אני רוצה לראות איך נראית הדוגמנית, ואני לא רוצה לראות את התמונות שהצלם כבר ליטש מחדש עד כדי כך שהיא נראית מזויפת. אל תגזימו עם הליטוש, שמרו את זה ללקוחות המפרסמים ולסוכנויות.
