אישור אפוסטיל - אמנת האג 

אישור אפוסטיל - אמנת האג

מבוא

אישור אפוסטיל לפי אמנת האג, מהווה למעשה אישור בינלאומי המאמת את אותנטיות המסמך ו/או התעודה הציבורית. האישור מיועד למדינות החתומות על אמנת האג, בהם ניתן לאמת "תעודות ציבוריות" של אותן מדינות באמצעות "אישור אפוסטיל". זוהי חתימה מיוחדת, חתימה בינלאומית, המונפקת במשרד החוץ של אותה מדינה ומאשרת את אמיתות המסמך ו/או התעודה הציבורית של אותה מדינה.

במסגרת הסדרת מעמד לבן זוג זר או לבת זוג זרה בישראל, נדרש בן/ת הזוג להמציא למשרד הפנים מספר של תעודות ממדינת מוצאו, על התעודות להיות חתומות בחותמת אפוסטיל. אישור אפוסטיל מהווה חלופה לאישור של נציג דיפלומטי באותה מדינה על אמיתות המסמך, האישור הניתן במדינה אחת הינו אישור בינלאומי אשר קביל בכל אותן מדינות החתומות על האמנה. במאמר זה נסביר את משמעותה של אמנת האג לאישור אפוסטיל.

עוד על הסדר מעמד לבן זוג זר, בעניין אזרח ישראלי המעוניין להסדיר מעמד עם בן/ת זוג זר/ה שנישאו ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר שנשוי לישראלי". בעניין הסדרת מעמד לבן/ת זוג זר/ה שחי 'חיים משותפים' עם ישראלי, ראו מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר שחי 'חיים משותפים' עם ישראלי – 'ידועים בציבור'".

אימות תעודות ציבוריות

סעיף 29 לפקודת הראיות מגדיר "תעודה ציבורית", בין היתר, כתעודה המהווה מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של  מעשה כאמור של רשות ריבונית  של שטח ארץ מחוץ לישראל .  לפי סעיף 33 לפקודה, תעודת אישור של נציג ישראלי (דיפלומטי או קונסולרי) בשטח ארץ פלונית תהיה ראיה מספקת, בין היתר, לכך שהחותם והחתימה על מסמך פלוני מחו"ל, הם חותמו  וחתימתו הרשמיים של פקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה או המוסד שנחזה כבעל החותם .

ב"תעודה ציבורית", כגון תעודת לידה, תעודת יושר, תעודת סטטוס וכדו', דרושה תעודת אישור של נציג ישראלי כדי לאמת שהחתימה על  האישור  וחותמת המוסד המוטבעת עליה, הן החתימה והחותמת הרשמיות של הפקיד ושל המוסד שבהם מדובר.

אמנת האג - "אישור אפוסטיל"

באמנת האג מיום 5.10.1961, נקבע בסעיף 1 (א) לאמנת האג, אישור האפוסטיל יכול לבוא במקום תעודת אישור של נציג ישראלי, כשמדובר  בתעודות היוצאות מלפני רשות או פקיד הקשורים בבתי משפט או בתי דין של המדינה.

תקנה 3 לתקנות אמנת האג קובעת כי "לגבי מסמך ציבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקום אימותו". על פי תקנה 1 לתקנות אמנת האג, הגדרת "מסמך ציבורי" כוללת בחובה אף תעודה נוטריונית. כלומר, "אישור אפוסטיל" יכול לבוא במקום תעודת אישור של נציג ישראלי לפי סעיף 33 לפקודה, לגבי מסמך שהאמנה חלה עליו.

כללי אמנה זו נקלטו בישראל, במסגרת תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), תשל"ז-1977. על פי לשון התקנות חלים כללי האמנה אך לעניין "מסמך ציבורי" המוגדר בתקנה 1 כ"תעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות, וכן תעודה מאת מזכיר בית משפט או מאת מוציא לפועל ותעודות נוטריוניות".

לכן, במקום בו המדינה נמנית עם המדינות החתומות על אמנת האג ל"אישור אפוסטיל", יש להוציא אישור אפוסטיל, ובמקום שבו המדינה אינה נמנית עם המדינות החתומות על אמנת האג יש להחתים את הנציג הישראלי (דיפלומטי או קונסולרי) בשטח אותה מדינה.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לאמנת האג אין תחולה מעבר למידה שבה נקלטה ע"י המשפט הישראלי. כזכור, תקנה 3 לתקנות לביצוע אמנת האג מפנה אל אמנת האג כדי שאישור האפוסטיל יוכל לבוא במקום תעודת אישור של נציג ישראלי  לפי הפקודה, ותעודת אישור של נציג ישראלי באה  לאשר את הרשמיות של החתימה והחותמת המופיעות במסמכים רשמיים מחו"ל. עדיין צריך להראות כי אותו מסמך, שאישור האפוסטיל קובע את רשמיות החתימה והחותמת שעליו, הוא בגדר "תעודה ציבורית" לפי  הגדרתה שבסעיף 29 לפקודת הראיות. אם אין בפנינו "תעודה ציבורית", אישור האפוסטיל לגבי המסמך אין בו כדי להכשיר את המסמך כראיה קבילה.

סוף דבר

נמצינו למדים, כי במקום בו המדינה נמנית עם המדינות החתומות על אמנת האג ל"אישור אפוסטיל", יש להוציא אישור אפוסטיל, ובמקום שבו המדינה אינה נמנית עם המדינות החתומות על אמנת האג יש להחתים את הנציג הישראלי (דיפלומטי או קונסולרי) בשטח אותה מדינה.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם לא נדרשת חתימת אפוסטיל, וישנם מקרים בהם חתימת אפוסטיל לא תועיל. לכן לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי