לישון עם האוייב - על חשיבות עצמית 

במיתוס על אנשי-הערפד הם נראים אנשים רגילים. יפים, חכמים, מקסימים. הם מפתים את קורבנם - ואז עם רדת הלילה, בהפתעה גמורה, ומבלי שהקורבן כלל מוכן, כשהוא פגיע וחשוף, האיש הנחמד והמנומס הופך להיות ערפד צמא דם שכל רצונו היה מלכתחילה לשתות את הדם, והוא רק חיפש לו את הקורבן שייפול ברשתו.

במציאות, הם אנשים חכמים, מעניינים, מצליחים בתחומם, משעשעים (ציניים בדרך-כלל) וכריזמטיים, נאים ומטופחים ?גברים ונשים - כאלה שהיית רוצה להיות חבר שלהם.
כאשר אנשים כאלה מראים בך עניין, שרוצים להיות חברים שלך, אתה רואה את זה כמחמאה. אתה מרגיש בר מזל, סימן שאתה בעל ערך. אתה כל כך מעוניין לשמר את החברות הזאת שאתה מוכן להשקיע את מיטבך ביחסים הללו.

יש להם כוח משיכה. יש להם דרך למשוך אותך לרשת שהם פורשים. איך עובדת המלכודת? בהתחלה הם מאוד נחמדים ונותנים לך את ההרגשה שאתה מיוחד, שאתה חכם, שאתה שווה ועל כן הם רוצים אותך כחבר. ברור לך שהם מאוד בררנים בבחירת החברים שלהם, הם לא מוכנים להיות חברים של כל אחד, אבל אתה "הנבחר". בנחמדות, בתשומת הלב שהם מעניקים לך, בכיף שאתה מרגיש בחברתם, הם מעניינים, משעשעים, בעלי חן רב והם נותנים לך הרגשה שאתה לא כמו כולם, שאתה שווה יותר. הם מאדירים את הסטאטוס שלך בעיני עצמך ונדמה לך שגם בעיני אחרים.

יכול לקחת להם יומיים או לפעמים שנתיים - ואז בלי שתרגיש, בהדרגה, נפלת ברשת והתפקידים התחלפו: אתה המחזר, הם המחוזרים. אתה הוא המזין אותם. הם הופכים להיות ביקורתיים, דורשים, נותנים לך הרגשה שמה שאתה עושה לא מספיק טוב, שאתה לא מספיק טוב. הם הולכים ומתרחקים, הופכים להיות בלתי מושגים. כבר אין להם זמן להיפגש איתך, הם כבר לא מחמיאים ולא מוכנים לתת לך תשומת לב. החברות הופכת להיות חד-סטרית. ואתה, אתה עדיין רוצה לשמור על המעמד הנלווה לחברות הזאת, הערך העצמי שלך מוטל על הכף, אם פלוני ינטוש את החברות סימן שאתה לא ראוי, לא שווה.

אתה עדיין שבוי בדימוי שיש לך עליהם, ואתה עדיין רוצה לשמור על החברות בכל מחיר. אתה עושה מאמץ למצוא חן, לרצות, להיות ראוי כי אתה עוד זוכר איך זה היה קודם. כמה אהבת את המעמד המיוחד שהחברות הזאת העניקה לך. אתה עדיין זוכר כמה האיש הזה או האישה הזו יכולים להיות נהדרים, מקסימים, משעשעים, מפרגנים, ו"אוהבים", ואתה מדמה שאם רק תוכיח לו/לה כמה אתה נאמן, שווה, מוכן לעשות... זה יחזור להיות כמו שהיה בהתחלה. וככל שאתה מתאמץ יותר כך הביקורת הולכת ומחריפה, הולכת ונעשית ארסית, אתה מקבל דחייה שוב ושוב, ואתה מקבל את המסר שאתה לא מספיק טוב.

במשחק הזה אינך יכול לזכות לעולם. תמיד אתה צריך להיות דרגה אחת "פחות". אינך יכול להיות חכם, מצחיק, מעניין, מוצלח כמו הערפד שלך. תמיד אתה צריך להיות מספיק טוב כדי שיבחרו בך מלכתחילה, אבל חס וחלילה לא יותר טוב ממנו/ה. ובשביל זה הוא צריך "להוריד" אותך כל הזמן. השפלה, ביקורת, חוסר שביעות רצון וכדו'. מלכתחילה נבחרת להיות הקורבן כי הוא/היא חשב שאתה שווה, מיוחד, חכם, בעל ערך וכד'. כך אתה מעלה את הערך העצמי שלו עצמו. אבל דווקא בדיוק מהסיבה הזאת הוא צריך "להוריד" אותך, שתהייה פחות ממנו.

יש לו כושר אבחנה והוא כבר קלט את נקודות התורפה שלך. המילים , טון הדיבור, הבעות הפנים - מעבירים לך את המסר ישר לבטן עוד אפילו לפני שהראש שלך מבין מה קרה, מה נאמר ולמה התכוון המשורר. והביקורת והרעל יכולים לבוא בצורה כל כך מתוחכמת, בהסוואה, מתחת לחגורה, שלפעמים לוקח ימים ולפעמים לוקח שנים לקלוט שהוא "שותה את דמי", שהוא "רוצח" את נפשי ורוחי. הביקורת והציניות היא חרב שבידיים מיומנות תהרוג אותך בקלות.

וכדי לשמר את המתח, כדי שלא תברח - מידי פעם, ובכל פעם שתנסה להתרחק ממנו, תקבל מנה מדודה של "הקסם" שלו רק כדי להזכיר לך איך זה יכול להיות, כדי להשאיר אותך עם רצון ל"עוד", שלא תעזוב, שתבין למה כדאי לך להישאר. אין עליהם בפיתוי. הם גדולים. וכך כל הזמן ב- on-off, התרחקות והתקרבות הוא מושך אותך באף וממשיך להתעלל בך.

זה יכול להיות בן-זוג, החבר הכי טוב, יחסים במקום העבודה, בין מורים ותלמידים, עובדים ומעבידים, הורים וילדים - בכל מקום.
הערפדים הללו ניזונים ממך פעמיים - פעם אחת כשאתה "נותן" להם מעצמך רק כדי לרצות ולמצוא חן, ולהוכיח שאתה ראוי ושווה..., ופעם שנייה כשאתה חשוף לביקורת שלהם ובכך מאפשר להם לתחזק את האגו שלהם, את החשיבות העצמית.
מה עושים?
לנתק את צינורות ההזנה ומהר!
לא לישון עם האוייב.
אלו שהורגים אתכם לא יכולים בלעדיכם!! תזכרו שאתם מזינים אותם ולא להיפך!!

ואם אתה קורא מאמר זה ונמצא בצד הפתייני של המשוואה, בצד המתעלל, אתה בודאי אפילו לא יודע שאתה כזה, ולא תתחבר בכלל למאמר הזה. זה בודאי סיפור של מישהו אחר.

ואי אפשר לסיים בלי מילה של אזהרה: כולנו יכולים להיות "ערפדים". אדם יכול להיות הקורבן במערכת יחסים אחת, וערפד במערכת יחסים אחרת. שימו לב! הנושא של חשיבות עצמית מנהל את שני הצדדים באותה המידה.