בירוקרטיה: מהגשת בקשה להיתר ועד לתופס 4
הליך קבלת היתר הבניה יכול להיות ארוך ומתיש. לא מומלץ לעשות זאת לבד אלא בעזרתו של אדריכל.
גם אדם שהתנסה בהליך צריך לזכור, דרישות הועדה המקומית משתנה ממקום למקום ולפי אופן הפרויקט. גם אם החלטנו לבצע בעצמנו את ההליך, חשוב שנלמד ונכיר אתו מראש.
התהליך במתבצע כדלקמן:
א)נפנה למודד מוסמך. המודד ימדוד את השטח ויוציא תכנית מדידה טופוגרפית של השטח(המדידה תקפה ל-6 חודשים).
ב)לאחר שהתכנית בידנו, נגיש בקשה לקבלת "מסמך זכויות בניה" מהועדה המקומית. לבקשה נצרף את תוכנית המדידה. "מסמך זכויות הבניה" יכיל בין היתר את יעוד המבנה, גובה מקסימלי של המבנה והגדר, סגנון בניה, פרטי פיתוח מחייבים וכד'. מחובתה של הועדה למסור את "מסמך זכויות הבניה" עד 30 יום מרגע הגשת הבקשה.
טיפ: חשוב לצלם כל מסמך שמוגש לאיזה מן הועדות. את הצילום נחתים בחותמת התקבל במעמד הגשת המסמך המקורי וזאת עלמנת להוכיח, בעת הצורך, מסירת מסמכים, תאריך המסירה וכד'.
ג)לאחר שקיבלנו את "מסמך זכויות הבניה" ניתן להתחיל בהליך תכנון הבית. יש לזכור, אומנם תכנון הבית מוגבל לדרישות הועדה אך דרישות אלו אינן חקוקות בסלע. לא פעם מאושרות חריגות והקלות תכנון מסוימות. פה גם נכנסת הכרת האדריכל את התב"עות המקומיות. אדריכל בעל ניסיון באזור מסוים כבר מכיר את דרישות הועדה להוצאת היתר ולכן עקרונית יכול להתחיל את הליך תכנון הבית עוד לפני שקיבל את מסמך זכויות הבניה.
ד)הגשת גרמושקה- היתר הבניה מבוסס על תכנית הגרמושקה. הגרמושקה הינה תכנית שכוללת בין היתר את שמות מגישי הבקשה, טבלת שטחים, תרשים סביבה, הקלות שהתקבלו, תשתיות במגרש, חתימות דיירים בבית משותף/קרקע משותפת וכד'.
ה)פקיד הועדה יבדוק את התוכנית ולעיתים יבקש לבצע שינויים(במקרה של אי עמידה במסגרת זכויות הבניה). הפקיד יעביר את התוכנית המאושרת לוועדת הרישוי.
http://www.idangroup.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A9/
ו)ועדת הרישוי מתכנסת בדר"כ אחת לשבועיים עד חודש. הועדה דנה בבקשה ומאשרת/מבקשת לתקן. לאחר אישורה התוכנית הועדה מחזירה את התוכנית לפקיד.
ז)הפקיד פונה לגורמים שונים כגון מכבי אש, פיקוד העורף וכד'. לאחר שקיבל את כל האישורים יחזיר לועדת רישוי.
ח)ועדת הרישוי תדון בתיק שוב ובמידה שאושר, ע"י כל הגופים הרלוונטיים, תוציא "היתר בניה".
פיקוח עליון- לאחר קבלת ההיתר ובמהלך עבודות הבניה, על האדריכל לבצע "פיקוח עליון". למעשה, המדינה מציבה את האדריכל כמין מפקח מטעמה. תפקידו של האדריכל הוא לפקח כי הבניה בפועל לא חורגת מהדרישות שקבעה הועדה(כגון שטח המבנה, גובהו, מיקומו וכד'). במקרה של חריגה מהתוכניות יבצע האדריכל "תכנית שינויים". "תכנית השינויים" היא בעצם תכנית חדשה שמוגשת לוועדה וצריכה לקבל אישור מחדש.
"הפיקוח העליון" כולל 4 דוחות שעל האדריכל להגיש לוועדה. הראשון יוגש בשלב סימון קווי הבניין, השני בסיום יציקת ריצפת קומת בקרקע, השלישי בגמר השלד והאחרון בסיום הבניה. לדו"ח האחרון יצורפו מפת מדידה סופית של המבנה והשטח, הצהרת מהנדס על תקינות המבנה, אישור המעבדה המוסמכת על תקינות הבדיקות השונות(בדיקת בטון, בדיקת הצפה, בדיקת קולטנים, בדיקת מערכת גז וכד'), אישור מהמועצה המקומית על כך שאין חוב כלפיה ואישור מאתר הפסולת שהטמין את פסולת הבניה.
לאחר הגשת המסמכים יגיע פקח מטעם הועדה שיבחן מדגמית עמידה בדרישות הועדה ותקן הבניה הישראלי(גודל מבנה, גודל ממ"ד וכד').
בסיום ההליך יינתן "טופס 4" שמאשר את אכלוס המבנה וחיבורו לתשתיות(חשמל, גז, מים וכד').
יש לציין, ניתן לקבל "טופס 4" בתרם סיום עבודות הפיתוח(גינה, חניה וכד') וזאת ע"י מתן ערבות בנקאית לסיום העבודות.
לאחר שסיימנו את כל העבודות וקיבלנו את כל האישורים הרלוונטיים, ניגש לוועדה ונקבל תעודת גמר שמוכיחה כי המבנה חוקי וכשר.
