תסמונת הברון מינכהאוסן, גם על ידי שליח! 

הברון המכובד  Munchausen  היה אציל גרמני במאה ה-16 בגרמניה, אשר התפרסם בסיפורי הבדים שלו.  אני זוכר כי בהיותי ילד ,קראתי בשקיקה את סיפוריו המופלאים מתוך ספר מאוייר לתפארת.

ושמו של הברון התחבר  לתסמונת מענינת, בעלת בסיס פסיכולוגי בלתי מובן, בו אדם פוגע עצמו בכוונה תחילה על מנת להפוך למטופל כרוני, להשיג תשומת לב ,לזכות ברחמים והתענינות מתמדת במצבו.

ואין לו שליטה על כך!,זהו מעשה קומפולסיביחזק ביותר. והוא ממציא תחלואים ומחלות שונות ולעיתים פוגע בעצמו, לרוב בצורה קלה, אבל מסתורית,על מנת לספק אניגמה ממש למטפלים בו ולהאריך את ההתענינות בו והאישפוז, עד אין קץ.

מענין הדבר כי תסמונת זו,איננה יודעת גבולות גאוגרפיים, איננה מפרידה בין המינים ואיננה קשורה לרמת השכלה או לדת.

וחשוב לציין שבעל התסמונת הזאת איננו מחפש שום רווח כלכלי לעצמו או לאחרים,עצם הסיפוק מהטיפול (המיותר).השאיפה להיות במסגרת רפואית, לשוחח על מצבו עם הצוות בטרמינולוגיה פסאודו- רפואית והשאיפה (על פי הבנתו), להשיג יוקרה מהצוות המטפל בו.

זוהי הפרעה נפשית לכל דבר, אשר עדיין בגדר סוד, בקרב המטפלים.

אבל, קיימת תסמונת יותר מענינת והייתי אומר יותר מסוכנת.

תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח, או כפי שאנו נוהגים לומר by proxy   .

ומדובר  לרוב באמהות, הן למעלה מ 80 אחוז, אשר פוגעות במכווון בילדיהם על ידי זיוף מחלה, תסמיני המחלה או אף על ידי פגיעה במישורין בתינוק או בעולל.

וכאמור תסמונת זו נפוצה בכל העולם וגם בארצנו ואיננה קשורה  להשכלה.

ובמצב זה, מעבר לפגיעה בילד, יש פגיעה גם ברופא אשר מבצע טיפולים מיותרים, בדיקות מיותרת אשר גורמות גם לסבל ונפגעת ונרמסת שבועתו, ראשית לא להזיק. והוא מזיק ושלא באשמתו!

ומדוע עושות זאת (לרוב האמהות)?

 זאת על מנת להגיע לקטרזיס בזכות כל מה שציינתי לעיל. אינני בטוח כי הן לא אוהבות את ילדיהם, אבל הדחף הוא כה חזק, להגיע לבית חולים, בזכות הילד.., דחף בלתי נשלט ואמנם הן חוזרות ושבות לבית החולים עם הילד עם תסמינים מוזרים, עד "שנתפסות"!

באם הן "נתפסות", הילד מבריא באורח פלא ואיננו חוזר יותר לבתי החולים.

והנסינות כיצד לפגוע בילד הן שונות ומשונות ואתן מספר דוגמאות.

האם חונקת ילדה עד שמכחיל , פעם אחרי פעם. האם טובלת את חיתול התינוק בדם , פעם אחרי פעם וגורמת לאישפוזים ממושכים ובדיקות פולשניות קשות ביותר.

האם מאכילה את התינוק עם תרופות שונות ומשונות, כאשר התרופה השכיחה הן גלולות נגד סוכרת. והתינוק מגיע כמעט במצב של הלם היפוגליקמי, פעם אחרי פעם. היו גם מקרים של פגיעה בתוך כותלי בית החולים. זאת בשעה שהילד "הבריא" ועמד להשתחרר לביתו יחד עם האם.

 והאם על מנת להמשיך את אישפוזו, , החדירה חומרים מזוהמים לתוך צינורות העירויים.

אנו הרופאים ובעיקר רופאי הילדים והתינוקות חייבים להיות מאד ערים לתסמונת זאת . כי מעבר לפגיעה הגופנית ואף לתמותה, יכולות להווצר בעיות נפשיות לאותו תינוק או ילד, אשר יבואו לידי ביטוי עם התבגרותו.

ראוי לציון, כי חלק מהפגיעות המכוונות הללו , עברו מעשה בלשות בבית חולים "שניידר" לילדים. הוכחו חד משמעית, והאישפוזים של אותם התינוקות פסקו.